נבחרת אורוגוואי הושפלה במונדיאל 2026, בעיקר בגלל קצרים בתקשורת בין המאמן שלה - אחד ממומחי הכדורגל הגדולים של המאה ה-21, מרסלו ביילסה - לבין חדר ההלבשה. גם גרמניה, למרות היסטוריה ענפה של חקר המשחק, כשלה מול יריבה שמיעטה לשחק כדורגל. דרום קוריאה, שמאמנה הונג מיונג-בו נחשב לשחקן המנוסה והחכם ביותר בהיסטוריה שלה, ספגה מפלה בטורניר והוא הפך לפרסונה נון-גרטה במולדתו. עוד במונדיאל הנוכחי: קרלו אנצ'לוטי, מהמאמנים הטובים בהיסטוריה, הוביל את ברזיל לטורניר הגרוע ביותר שלה מאז 1966, והולנד - מדינה חלוצית בכל הקשור לפיתוח הענף המודרני - הודחה בשלב 32 האחרונות על ידי מרוקו.
אז האם מונדיאל 2026 מוכיח לנו שאין דבר כזה "מומחים בכדורגל", או דווקא להפך? אם מסתכלים על הנבחרות ששרדו עד כה בתחרות, מגיעים למסקנה שבסופו של דבר, אותם מומחים הם אלו שאחראים לדומיננטיות של המעצמות אשר מצאו את מקומן בשמונה האחרונות, בטורניר הגדול בכל הזמנים.
כדי להבין מהי באמת מומחיות בענף, שווה לבדוק את הנושא מול מישהו שחקר זאת לעומק. "המומחים לכדורגל" הוא ספר עיון נגיש המבוסס על מחקר הדוקטורט של ד"ר משה טלסניק. הוא בוחן את המהפכה שעברה מכבי חיפה, ויחד איתה הכדורגל הישראלי כולו, בין השנים 1992-2006: המעבר ממועדון מסורתי לארגון מקצועני, מורכב, עתיר ידע וטכנולוגיה.
במרכז היצירה לא עומדים רק השחקנים או רגעי השיא על הדשא, אלא דווקא אנשי המעטפת שפעלו מאחורי הקלעים: המנהלים, המאמנים ועוזריהם, פסיכולוגים, רופאים, מאמני כושר, פיזיותרפיסטים, אנשי תקשורת, יועצים ובעלי מקצוע נוספים שסייעו לעצב את דרכה של הקבוצה. רבים מהתפקידים הללו היו תקדימיים בנוף המקומי.
דרך סיפורם של הירוקים מהכרמל, המחקר שואל כיצד מתקבלות החלטות במועדון מקצועני, ואיך מנסים להכניס סדר, ידע ושיטה לתוך משחק כאוטי, רגשי ובלתי צפוי. לדברי טלסניק, "מומחים משפיעים על סביבתם בכל פעם שהם נקראים להפעיל את הידע המקצועי שלהם. בין שמדובר בשרברבית המתקנת ליקויים בצנרת, בבנקאי המייעץ לזוג צעיר לקחת משכנתא בתנאים משתלמים, או בכימאית העוסקת בפיתוח תרופה לאלצהיימר".
בכל המקרים הללו, המומחה משפיע במידה מסוימת על הקהל שמוגש לו השירות. אצל צוותים מקצועיים בספורט המצב קצת שונה, מכיוון שלפי החוקר, "השפעתם באה לידי ביטוי ביכולתם להכין את השחקנים בצורה מיטבית לקראת ההתמודדות. במסגרת הניסיון המתמיד לשפר את הביצועים על המגרש, במרוצת השנים הצטרפו עוד ועוד גורמים מסוגים שונים לשורות הקבוצות".
טלסניק טוען כי "האבולוציה של צוות המעטפת לא התרחשה על פי תוכנית סדורה, ואין לטעות ולחשוב שמדובר בקו התפתחות ליניארי המתקדם בכיוון אחד". הוא מוסיף כי לאורך השנים, נראה שרבות מההחלטות בחיפה - כגון פתיחה או סגירה של פונקציה חדשה במועדון, גיוס איש מקצוע, השארתו או פיטוריו, וכן יחס לטכנולוגיות חדשות - נבעו מהדמויות הספציפיות שאיישו את תפקידי המפתח.
אחת הטענות המרכזיות בספר היא שההשפעה הישירה של אותם מומחים על הביצועים בזמן המשחק עצמו היא למעשה אפסית. "ביצועי השחקנים - הכדרור, המהירות, הדיוק במסירות ועוד - תלויים אך ורק ביכולתם האישית ובתיאום הקבוצתי ברגע הנתון", הוא מסביר. "רופאים, מהנדסים, כלכלנים ואחרים מחזיקים בדימוי של ידיעה ברמת ודאות גבוהה לגבי התוצאות העתידיות של פעולותיהם; לעומת זאת, הוודאות של אנשי מקצוע בכדורגל בחיזוי תוצאות עבודתם נמוכה במידה רבה. חוסר הוודאות הזה הוא שהופך את המלאכה שלהם למורכבת כל כך".
המסר המרכזי העולה מהמחקר הוא שגם אם רוב אנשי הצוות למדו את התחום אליו הוסמכו, המעטפת המקצועית נדרשה לעצב את תוכניות הפעולה שלה שוב ושוב. בעלי התפקידים הללו פעלו במשא ומתן מתמיד עם גורמים שונים - קולגות, אוהדים, התקשורת, הבעלים והשחקנים - במטרה להכין את הקבוצה לקראת משחק שתוצאותיו אינן ידועות מראש.
בשורה התחתונה, נראה כי בשונה מתחומים אחרים, השפעתם של המומחים בכדורגל על התוצאה הסופית יכולה להיות מזערית. עולם הספורט משתנה כל הזמן, וכדי להצליח בו חייבים להבין אותו לעומק, אך בה בעת להיות גמישים וצנועים מספיק כדי לדעת שלפעמים כל התיאוריה לא שווה הרבה על הדשא עצמו.
כדי להוציא לאור את ספרו של ד"ר טלסניק, נפתח קמפיין השלמת גיוס כספי כאן.