לקראת משחק שמינית הגמר בין נורבגיה לברזיל במונדיאל 2026, שווה להיזכר בפעם האחרונה ששתי הנבחרות הללו נפגשו בבמה המרכזית. הניצחון 1:2 של הסקנדינבים על אלופת העולם המכהנת במונדיאל 1998 בצרפת, נותר אחד המהפכים האייקוניים ביותר בהיסטוריה של הכדורגל.
נורבגיה פגשה את הברזילאים למשחק האחרון בבית א' ב-23 ביוני 1998, באצטדיון הוולודרום במארסיי. אחרי שסיימה בתיקו בשני משחקיה הראשונים (נגד מרוקו וסקוטלנד, שחלקו בית עם ברזיל גם בטורניר הנוכחי), היא הייתה חייבת לנצח כדי לעלות שלב. מנגד, הסלסאו שכבר העפילו לשמינית הגמר, העמידו הרכב עטור כוכבים במלוא העוצמה, שכלל את רונאלדו, ריבאלדו, קאפו ורוברטו קרלוס.
באותם ימים נורבגיה הציגה סגנון אחד מובהק - "דרילו-בול" - גישה טקטית ישירה, פרגמטית ומובנית מאוד שהגה המאמן אגיל "דרילו" אולסן. מבחינתו, במקום לנסות להשתוות לכישרון ולסגנון של אלופת העולם (או של כל יריבה אחרת), הנבחרת הסתמכה על שמירה אזורית, משמעת אדוקה בהגנה ושליחת כדורים ארוכים כדי לעקוף את הקישור. רובם ככולם כוונו לחלוץ בגובה 1.93 מטר, טורה אנדרה פלו, שכיכב אז בפרמיירליג.
ברזיל התקשתה להתמודד עם הפיזיות הנורבגית, אבל בדקה ה-78 דנילסון הצליח להגביה כדור מושלם לבבטו, שנגח פנימה. בשלב הזה החבורה של אולסן הייתה מחוץ לטורניר, אלא שבדקה ה-83 סטיג אינגה ביורנבי הקפיץ מסירה ארוכה ומבריקה במורד האגף. פלו ("פלונאלדו" כמובן) רדף אחריה, חתך באומנות פנימה מול המגן ז'וניור באיאנו, ושיגר בעיטה נמוכה שחלפה על פני השוער קלאודיו טפארל.
היכנסו למשחק הניחושים, השתתפו בחידון ובכל שבוע תוכלו לזכות בפרסים שווים
שש דקות לאחר מכן, בדקה ה-89 של התקפה נורבגית נוספת, באיאנו משך בחולצתו של פלו בתוך הרחבה. השופט הצביע על הנקודה הלבנה, ושטיל רקדאל שניגש לבעוט, כבש את הפנדל וחתם קאמבק היסטורי.
"בלילה שלפני המשחק היה לי חלום שאבקיע את שער הניצחון בפנדל מאוחר", שחזר רקדאל. "בחדר ההלבשה שרתי שאני הולך להכריע את המשחק מהנקודה הלבנה. כשנפסק לזכותנו הפנדל, אולה גונאר סולשיאר ניגש אליי ואמר: 'עכשיו יש לך הזדמנות לעשות את מה שהבטחת'. דיברתי הרבה, ועכשיו הייתי צריך להוכיח במעשים! למרבה המזל הצלחתי להבקיע. זו הייתה תחושה של הקלה עצומה ושמחה גדולה".
רקדאל תפקד באותו ערב כמעין "וולווה" (שמאנית בחברה הוויקינגית שחזתה את העתיד), אבל שחקן המפתח היה החלוץ המאוד לא סטנדרטי. "עדיין שואלים אותי על זה כמעט כל שבוע", סיפר פלו לאתר פיפ"א ביום השנה ה-20 למשחק. "זה אירוע שהגדיר את הקריירה של רבים מאיתנו. לנצח את ברזיל באותה תקופה, עם השחקנים שהיו להם, הרגיש בלתי אפשרי. כשהבקעתי, אני פשוט זוכר את המבט על הפנים של טפארל - הם באמת לא ציפו שנילחם חזרה ככה. זה נשאר הלילה הגדול ביותר בחיים שלי. ידענו שעשינו היסטוריה עבור נורבגיה והסבנו שמחה לבני עמנו, וזה היה בלתי ניתן לתיאור".
עבור הנורבגים מודל 98', שרובם לא גדלו באקדמיות מסודרות, שיחקו כדורגל חובבני בחלק מהקריירה ולא קיבלו את התנאים של הדורות אחריהם, הניצחון הזה היה הישג בלתי נתפס.
"לראות את דף ההרכב של ברזיל לפני שריקת הפתיחה היה כמו לקבל בעיטה בבטן", הודה דן אגן, משחקני ההגנה של הנבחרת דאז. "רק לנצח את המחליפים שלהם כדי להישאר במונדיאל זו משימה קשה מספיק, אבל הצורך לנצח את ההרכב החזק ביותר גרם להרגשה שהכול נגדנו. רונאלדו היה כמעט בלתי ניתן לעצירה. ידענו שאנחנו זקוקים להופעה קרובה לשלמות - גם בהגנה וגם בהתקפה - וכולנו נתנו את כל מה שהיה לנו. פלו היה פשוט יוצא מן הכלל".
"לנצח את ברזיל פעמיים, במיוחד בגביע העולם, היו הרגעים המשמעותיים ביותר שלי בכדורגל", אמר המאמן אולסן. לאורך הקריירה, שלקחה אותו גם לאימון ווימבלדון כשהקבוצה עוד ניסתה לשחק כדורגל אנגלי קלאסי (הבנוי ממסירות ארוכות ומאבקים ברחבה), הוא תמיד הגן בחירוף נפש על פילוסופיית המשחק המובנית והישירה שלו. אולסן ציין את הניגוד בין הסגנונות וכיצד השיטה איזנה את יחסי הכוחות מול כוכבים עולמיים: "לברזיל כמובן היו שחקנים עדיפים, אבל לנו היה סגנון משחק כמו של ווימבלדון כדי לנצח אותם. אמרו שאני יהיר כשטענתי שהם יהיו נבחרת טובה אפילו יותר אם ישחקו בסגנון הזה. אולי צדקתי?".
הוא בהחלט צדק.
היום, שמינית הגמר בין שתי הנבחרות הולך להרגיש קצת אחרת. בכל זאת, הנורבגים מציגים כיום כדורגל שונה לחלוטין, ויש להם - ולא ליריבה - את אחד החלוצים הטובים בעולם. ועדיין, התנגשות בין הכוח והעוצמה הוויקינגית לבין נבחרת ברזיל שעד כה לא ממש הרשימה בטורניר, מבטיחה לנו מפגש מרתק.