פילדלפיה נצבעה בשבת בצבעי האדום, הלבן והכחול. לא רק בגלל דגלי צרפת ופרגוואי (שנהנו משאריות הזיקוקים לאחר ההמנונים), אלא בעיקר בשל חגיגות יום העצמאות ה-250 של ארצות הברית. עוד לפני שריקת הפתיחה נהנו עשרות אלפי הצופים באצטדיון מטקס חגיגי, ביצוע מיוחד להמנון האמריקאי, להקות ומופע צבעוני שהזכיר יותר ערב חג מאשר שמינית גמר גביע העולם.
גם שחקני צרפת עלו לכר הדשא מחויכים, משוחררים ובטוחים בעצמם. אלא שתוך דקות ספורות היה ברור שהערב הזה לא יזכיר את המשחקים הקודמים שלהם בטורניר.במקום הכדורגל השוטף שאפיין את הצרפתים עד כה, קיבלה פילדלפיה במשחק האחרון אותו היא מארחת בטורניר, משחק עצבני, פיזי ורווי עימותים. פרגוואי כמעט שלא ניסתה ליזום, התגוננה עמוק, שיבשה את קצב המשחק, והפכה כל מאבק פיזי לעוד ניסיון להוציא את יריבתה משלוותה.
מי שספג את עיקר תשומת הלב היה כמובן קיליאן אמבפה. מהיציע יכולתי לראות כיצד שחקני פרגוואי מלווים אותו כמעט בכל מהלך, מקשים עליו, נכנסים בו ללא הרף ומנסים להוציא אותו מריכוז. באחד העימותים נראה גם אמבפה עצמו מגיב בדחיפה לעבר אחד משחקני היריבה, לאחר שספג עבירה.
רק בסיום המשחק הסביר הכוכב הצרפתי מה בדיוק עבר עליו ועל חבריו: "אם צריך לשים את הידיים בחרא - אנחנו יודעים לשים את הידיים בחרא. סליחה על הביטוי," אמר אמבפה לטלוויזיה הצרפתית. "הם חשבו שנבוא לשחק בטוקסידו, אבל הראינו שאנחנו יודעים גם לשחק כדורגל קשוח. הם לא רצו לשחק כדורגל, והראינו שאנחנו יודעים לעשות גם את זה. וגם בזה היינו טובים מהם".
היכנסו למשחק הניחושים, השתתפו בחידון ובכל שבוע תוכלו לזכות בפרסים שווים
בסופו של דבר, דווקא משחק שלא התאים לצרפת הסתיים בניצחון שלה. אחרי יותר משעה שבה פרגוואי הצליחה לשבש כמעט כל ניסיון לפתח משחק התקפי, הגיע הרגע המכריע. עבירה ברחבה על דזירה דואה נבדקה במערכת ה-VAR, ורק לאחר הבדיקה הצביע השופט על הנקודה הלבנה. אמבפה לא התבלבל, כבש את שערו השביעי בטורניר ושלח את צרפת לרבע הגמר.
גם מאמן הנבחרת, דידייה דשאן, הודה שהמשחק התנהל בדיוק כפי שציפה לפני שריקת הפתיחה: "אמרתי לשחקנים לפני המשחק: אם ניכנס למשחק שלהם, לא נצא ממנו", סיפר דשאן במסיבת העיתונאים. "לכן ביקשתי מהם לא להגיב לפרובוקציות. שמרנו על העצבים שלנו, וזה היה דבר חיוני." למרות התחושות הקשות, דשאן הקפיד שלא לתקוף את פרגוואי באופן ישיר: "אני לא רוצה לבקר את פרגוואי. כל נבחרת רשאית לשחק בדרך שלה," אמר. "אבל זה היה משחק מחויב, אגרסיבי, עם הרבה עצירות. השחקנים היו מוכנים לזה".
המאמן הצרפתי אף הודה שהמשחק היה רחוק מלהיות חגיגה לצופים: "אני מניח שזה לא היה משחק מרהיב לצפייה," אמר. "יכולנו לעשות יותר, אבל אי אפשר לקחת מפרגוואי את הקרדיט. היא הדיחה את גרמניה, והאמינה שגם הפעם היא יכולה להעפיל".
דשאן התייחס גם להשפעת תנאי מזג האוויר הקשים. לפני המשחק הוא ניסה להפחית מחשיבות החום הכבד, אך לאחריו הודה שהטמפרטורות הגבוהות השפיעו על סגנון המשחק של קבוצתו. "החום משפיע. עבור סגנון המשחק שלנו, שמבוסס על מהירות ואינטנסיביות, הגוף סובל יותר ויש אובדן אנרגיה משמעותי", הסביר.
כאשר נשאל על ההתבטאות החריגה של אמבפה "ידיים בחרא", בחר דשאן לרכך את הסגנון - אך לא את המסר: "אני לא הייתי משתמש בביטוי הזה," אמר בחיוך, "אבל לקיליאן יש תדמית שלא משקפת את המציאות. כשהוא מדבר, הוא מדבר בשם כל הקבוצה".
מנגד, מאמן פרגוואי גוסטבו אלפארו לא חיפש תירוצים ולא האשים את השופט בפנדל שהכריע את המשחק. "עוד אצטרך לראות את המהלך שוב, אבל אם הרגל נשארה והייתה פגיעה - אז זה פנדל. זה פנדל של VAR", אמר. אלפארו אף טען כי נבחרתו הצליחה להקשות על אחת הפייבוריטיות לזכייה: "צרפת נאלצה להילחם עד הסוף. היא לא הצליחה לפתור אותנו מבחינה טקטית, ובסופו של דבר האיכות האישית של השחקנים שלה הכריעה. אם צרפת חגגה כך את העלייה לרבע הגמר, כנראה שגם היא הרגישה כמה קשה היה לעבור אותנו".
לקראת הסיום, כאשר השעון התקרב לשריקת הסיום, נשמעו ביציעים גם קריאות "USA! USA!" מצד חלק מהקהל - תזכורת לכך שגם בשמינית הגמר, ביום העצמאות האמריקאי, גביע העולם ממשיך להיות לא רק אירוע בינלאומי, אלא גם חגיגה מקומית. צרפת אולי לא הרשימה כמו במשחקיה הקודמים, אבל ייתכן שדווקא הערב הזה ילמד אותה יותר מכל ניצחון קל. במונדיאל לא תמיד מנצחים בכדורגל יפה. לפעמים, כפי שהגדיר זאת אמבפה בעצמו, צריך לדעת גם "לשים את הידיים בחרא" - ורק אז ממשיכים לחלום על הגביע.