למוחמד וואהבי, שהתחיל את קריירת האימון שלו במכבי בריסל, יש הזדמנות היום להיות המאמן הראשון שמוביל את נבחרתו לניצחון על הולנד (לא בפנדלים) במונדיאל מאז שוויסנטה דל בוסקה עשה זאת בגמר 2010. ולפי תוצאותיו כמאמן הנבחרת המרוקאית, ייתכן מאוד שהוא יעשה את זה.
וואהבי, 49, ביסס את מעמדו כאחד המוחות המרתקים ביותר בכדורגל הבינלאומי המודרני. לאחר שבנה את המוניטין שלו כמפתח כישרונות צעירים מהטופ העולמי בבלגיה, הוא השיג הצלחה היסטורית עם נבחרות הנוער של מרוקו, לפני שמונה למאמן הראשי של הנבחרת הבוגרת במרץ 2026.
הוא נולד בסחארבק שבבלגיה למשפחת מהגרים מרוקאית. הוא לא היה שחקן אבל הייתה לו תשוקה לשני דברים: הוראה וכדורגל. הוא למד את המקצוע כדי להיות מורה והתחיל ללמד ולאמן בגיל 21. הקבוצה הראשונה שאימן הייתה מכבי בריסל, מועדון יהודי בבירת בלגיה. וואהבי נותן קרדיט רב לסביבה הרב-תרבותית והמגוונת שגדל בה. "התקופה הזו גיבשה את אמונתי שהכדורגל הוא בראש ובראשונה כלי לחינוך, לשילוב חברתי ולפיתוח אנושי", אמר לתקשורת הבלגית.
היכנסו למשחק הניחושים, השתתפו בחידון ובכל שבוע תוכלו לזכות בפרסים שווים
????| L'ascension fulgurante de Mohamed Ouahbi : des débuts au sein de l'équipe de jeunes du Maccabi Bruxelles ??✡️, à la victoire en Coupe du Monde U20 et l'équipe nationale du Maroc ??.
— Morocco Intel (@MoroccoIntel) June 15, 2026
En 1997, à l'âge de 21 ans, Mohamed Ouahbi débute modestement sa carrière d'entraîneur à la… https://t.co/7KZskMnSt5 pic.twitter.com/FQr1tVxMAc
המעבר משם לאנדרלכט היה משמעותי מאוד בחייו: הוא בילה כמעט שני עשורים באקדמיה של המועדון - מעצמה בקנה מידה אירופי לפיתוח נוער. המאמן התקדם בסולם הדרגות מקבוצת הילדים ועד לקבוצה הצעירה. הוא זכור שם במיוחד כמי שהוביל את הקבוצה לחצי גמר ליגת האלופות לנוער בעונת 2014/15, וכיהן כעוזר מאמן הקבוצה הראשונה תחת בסניק האסי (שהיה בעבר מועמד לאימון מכבי תל אביב) במהלך עונת 2015/16. במועדון הבלגי הוא עזר לעצב כישרונות עילית כמו יורי טילמנס וז'רמי דוקו.
בשנת 2022 נכנס למערכת הכדורגל במרוקו, שכמדינה החליטה למשוך מאמני נוער בכירים באירופה ממוצא מקומי. הוא מונה למאמן הנבחרת עד גיל 20, ושלוש שנים מאוחר יותר הוביל את הצעירים לזכייה במונדיאליטו. הזכייה הזו הייתה בעצם ההוכחה עבור ההיררכיה בהתאחדות המקומית, שוואהבי, למרות שלא אימן בוגרים לפני כן, יכול להוביל את הנבחרת הלאומית.
וואליד רגראגי - האיש שבנה את הזהות של מרוקו - התפטר בפברואר האחרון, פחות מ-100 ימים לפני המונדיאל. הוא האמין שהנבחרת לא יכולה לנצח עם כדורגל התקפי, ולכן הקפיד ששחקניו יהיו צפופים מאוד בהגנה והכין אותם לספוג לחץ. רגראגי גם דרש התקפות מתפרצות מהירות וישירות ברגע שהכדור אצלם. במונדיאל 2022 השיטה הזו עבדה מצוין, והנבחרת ספגה רק שער אחד ממשחק פתוח עד חצי הגמר.
כשוואהבי קיבל את המושכות, ואם לא מחשיבים את גמר אליפות אפריקה, רצף המשחקים ללא הפסד של הנבחרת עמד על כ-23. בשלב הבתים של מונדיאל 2026, אחרי משחקים נגד ברזיל, סקוטלנד והאיטי, הרצף הזה הגיע ל-31.
מה שאפשר את המעבר החלק הזה הוא הגרעין של השחקנים הוותיקים: יאסין בונו, אשרף חכימי, נוסייר מזראווי וסופייאן אמראבט. בנוסף לכך, העובדה שהשחקנים הצעירים עברו אצל המאמן החדש בנבחרות הצעירות סייעה לייצר המשכיות למרות עזיבתו של קודמו בתפקיד. מודל המשחק המרוקאי, שוואהבי עזר לפתח, היה מוכר לכל החדשים בסגל ואפשר את הפיכתה של הנבחרת ליותר התקפית, אך כזו ששומרת על כל האלמנטים שהפכו אותה לבלתי מנוצחת.
לדוגמה, נגד סקוטלנד הם כבשו לאחר 70 שניות בלבד. שער הניצחון המוקדם ביותר בתוצאה 0:1 בתולדות המונדיאלים לפי Opta, נבע מהאינטנסיביות המתוכננת של השחקנים בפתיחת המשחק: לחץ גבוה, מסירה אנכית ומיידית, ותנועה אל מאחורי קו ההגנה עוד לפני שהיריבה הספיקה להתארגן. זוהי התנהגות שתורגלה והיא חלק אינהרנטי בטקטיקה. וואהבי לא המציא אותה, הוא פשוט שימר אותה.
הוא כן הכניס אלמנטים משלו לסגל. המאמן דוגל בכדורגל אמיץ, יוזם וגמיש, וסולד ממערכים קשיחים. הוא משתמש בתדירות גבוהה במיקומים היברידיים ובנזילות מבנית (כמו מעבר ל-3-4-3 בזמן החזקת כדור) כדי ליצור יתרון מספרי באזורים מסוימים במגרש. כמו כן, הוא דורש מחניכיו לבנות את המשחק בצורה נקייה ושיטתית מאחור, ולהשתמש בלחץ גבוה כדי לזכות בכדור קרוב לשער היריב. "כשאנחנו מגינים, זה כדי שנוכל לתקוף טוב יותר. אני לא מאמין בהגנה לשם ההגנה בלבד", אמר בעבר.
במקום להכתיב תבניות קשיחות וצפויות מראש, האיש על הקווים מצפה משחקניו לקרוא את המשחק בצורה דינמית (בכדורסל מכנים זאת Read and React). הוא מעניק עדיפות למשמעת מבנית ומודעות מרחבית, ומבטיח שהשחקנים יבינו מדוע הם מאיישים אזורים מסוימים כדי שיוכלו להסתגל לשינויים במצב המשחק תוך כדי תנועה.
בבסיסו, וואהבי רואה את עצמו כמחנך ומנטור ולא רק כטקטיקן. קולגות ותיקים למקצוע, כמו יאניק פררה, מדגישים מאוד שהכוח הגדול ביותר שלו הוא הגישה האנושית. בשל הרקע שלו בחינוך נוער, הוא מתייחס לשחקנים כשותפים לדרך. הוא מעדיף להעניק להם את האוטונומיה לקבל החלטות ולקחת אחריות על המגרש, מה שמייצר סביבה בעלת רמת אמון גבוהה. למרות אהבתו ל"כדורגל יפה", ניהול הסגל שלו מתמקד רבות בחוסן פסיכולוגי. הוא מלמד את חניכיו בגלוי כיצד "לסבול ביחד" במהלך דקות של לחץ אינטנסיבי מצד היריב, ודורש משמעת עצומה, הקרבה עצמית מוחלטת ומוסר עבודה קבוצתי.
צריך לומר שהצלחתו היא חלק מתהליך שכלל כמה החלטות חשובות מאוד של ההתאחדות המרוקאית. כאמור, אחד ההישגים הגדולים ביותר שלו שם היה יכולתו לשלב בצורה חלקה שחקנים מרקעים תרבותיים שונים לחלוטין. בחדר ההלבשה יש הרמוניה אמיתית בין כישרונות עילית שנולדו בצרפת, בלגיה או הולנד, לבין אלו שגדלו בליגה המקומית.
בנוסף, המשכיות היא החלטה, לא תוצאה מקרית. המעבר החלק בין שני המאמנים השונים מאוד מלמד שבהתאחדות המרוקאית יש שיטה שלא קיימת רק בראשו של אדם אחד. כמו לאומות הכדורגל הגדולות ביותר, גם להם יש עקרונות בקשר לתרבות סגל ומודל משחק, שמחזיקים מעמד מעבר לאנשים פרטיים.
נבחרות ששורדות היטב חילופי הנהגה לא נהנות ממזל. ההתאחדויות מקבלות החלטות מבניות מראש: מודלים של משחק מתועדים, מסלולי קידום פנימיים, ובניית סגל לטווח ארוך סביב עקרונות משותפים. רצף 31 המשחקים ללא הפסד תחת שני מאמנים שונים הוא הוכחה להחלטות הללו - שהתקבלו שנים לפני שרגראגי יצא מהדלת. ועכשיו העקרונות הללו צריכים להוכיח את עצמם גם מול הולנד.