וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

"נעשה את זה. יש לנו את הגדול אי פעם": שליחנו בילה עם אוהדי נבחרת ארגנטינה

עודכן לאחרונה: 27.6.2026 / 16:17

מהאוהד שמרשה למסי לעשות מה שבא לו, דרך פגוע הפוסט טראומה מהקרב בזיקים ועד המשפחה הישראלית שתצפה במשחק הלילה (בין שבת לראשון, 5:00, ספורט1) - שליח וואלה למונדיאל התרגש ב"בנדראסו", וחזה מקרוב בתופעה שהיא אוהדי נבחרת ארגנטינה

שליחנו למונדיאל עידן קוולר מדווח מהחגיגה של אוהדי נבחרת ארגנטינה בדאלאס/עידן קוולר

הם היו שם בעשרות אלפים, בלב ליבה של דאלאס, טקסס. עוד לפני שנכנסו אל תוך פארק קלייד וורן, קידמו את פניהם דוכנים עמוסים בחולצות תכלת-לבן, רובן כמובן עם השם מסי והמספר 10 על הגב. המחירים, כמו תמיד באירועים כאלה, התאימו לאווירת מונדיאל, אבל בזול יחסית: חולצה של מסי ב-40 עד 45 דולר, כובע או דגל ב-15 דולר, ודגלים קטנים בחמישה דולר. בין כל אלה אפשר היה למצוא אפילו חולצות של ויניסיוס ג'וניור, כוכב ברזיל, כאילו גם היריבות הגדולה ביותר של נבחרת ארגנטינה לא באמת יכולה להישאר מחוץ לקרנבל.

אבל הסיפור האמיתי לא היה בדוכנים, אלא בלב הפארק. שם, בין תופים, חצוצרות, דגלים ענקיים ושירים שלא הפסיקו לרגע, אוהדי נבחרת ארגנטינה הכריזו בפעם השנייה בתוך שבוע: אנחנו כאן. הם עשו זאת כבר לפני המשחק מול אוסטריה, אך מי שהיה שם גם בפעם הקודמת אמר שהפעם זו כבר הייתה תצוגה מדרגה אחרת. גדול יותר, רועש יותר, צפוף יותר, ובעיקר מלא אמונה.

זה היה ה"בנדראסו" הארגנטינאי בדאלאס - מפגן דגלים ושירה מסורתי, שבו האוהדים מלווים את הנבחרת עוד לפני שהיא עולה אל הדשא. לא משחק, לא אימון, לא מסיבת עיתונאים. רק קהל שמגיע כדי להזכיר לנבחרת שלו שהיא לא לבד גם אלפי קילומטרים מבואנוס איירס. ממש במקביל, באצטדיון בדאלאס הבהיר המאמן ליונל סקאלוני את מה שרבים העריכו: ליאו מסי יתחיל את המשחק מול ירדן על הספסל. לא בגלל פציעה, אלא כחלק מהחלטת הצוות המקצועי. "אני לא מנסה להתחמק מהשאלה", אמר סקאלוני. "מסי יתחיל על הספסל, והוא ייכנס קצת יותר מאוחר". המאמן גם רמז ששחקנים נוספים עשויים לקבל מנוחה, והדגיש כי מי שישחקו "הרוויחו את ההזדמנות" והם חלק בלתי נפרד מהסגל.

היכנסו למשחק הניחושים, השתתפו בחידון ובכל שבוע תוכלו לזכות בפרסים שווים

אוהדי נבחרת ארגנטינה מניפים שלטים עם דמותו של ליאונל מסי. רויטרס
אוהדי נבחרת ארגנטינה מניפים שלטים עם דמותו של ליאונל מסי/רויטרס

עבור אוהדי ארגנטינה, זה כמובן משנה. הם באו לראות את מסי. חלקם נסעו שעות, חלקם הגיעו עם ילדים, חלקם רכשו כרטיסים במיוחד כדי לראות את המונדיאל האחרון של האיש שהפך עבורם להרבה יותר מכדורגלן. אבל דווקא שם, בתוך הפארק, התברר שגם אם מסי לא יפתח, האמונה בו לא זזה מילימטר: "בלי מסי? לא, לא. אני רוצה את מסי", אמרה אחת האוהדות. חברתה הוסיפה מיד: "הוא הגדול מכולם. הגדול בכל הזמנים". כשנשאלה אם ארגנטינה יכולה לזכות פעם נוספת, אחרי הזכייה בקטאר ב-2022, היא לא התבלבלה: "אנחנו נעשה את זה. יש לנו את הגדול בכל הזמנים". אוהד אחר הלך רחוק עוד יותר: "גם אם הוא לא ישחק, זה בסדר. הוא ה-GOAT. הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה. הוא יכול לקחת יום חופש ולנסוע לדיסניוורלד עם המשפחה. אנחנו עדיין אוהבים אותו".

ובכל זאת, לא כולם מרשים לעצמם להיסחף. משפחת בלטרן מישראל, שהגיעה לאירוע עם הבן מעיין, דיברה דווקא בזהירות. מעיין נשאל אם ארגנטינה יכולה לעשות את זה שוב, בפעם השנייה ברציפות, וענה מיד: "אני לא חושב קדימה. אני חושב ממשחק למשחק". מבחינתו, גם אם מסי ישחק רק 45 דקות מול ירדן, זה יספיק. "כל עוד רואים אותו משחק, זה מספיק טוב". מעיין יגיע למשחק הלילה עם האם, נואית.

האבא, חיים, נשמע מעט אופטימי יותר אך עדיין זהיר: "אני מפחד לנחס", אמר. "יש מצב, זה כדורגל. הקבוצה מחויבת, יש תשוקה, ומסי נראה משוחרר. אבל יש נבחרות מפחידות. צרפת, למשל, זה כישרון בלתי נגמר". כשנשאל אם מסי כבר נמצא במעמד כמעט קדוש אצל האוהדים, הוא חייך: "הוא שם. אבל אנחנו רוצים את הצלחת הנבחרת. בוא לא נתבלבל".

עוד בוואלה

הדרך של מסי לחצי הגמר סלולה: ההגרלה הנוחה של ארגנטינה

לכתבה המלאה

אוהדי נבחרת ארגנטינה מניפים דגל עם דמותו של דייגו מראדונה/רויטרס

הסיפור המרגש ביותר הגיע משני, ישראלי שנפצע בקרב בזיקים ב-7 באוקטובר, שבו נפלו שבעה ממפקדיו. מאז הוא מתמודד עם פוסט טראומה ועובר תהליך שיקום ארוך. עכשיו, בדאלאס, הוא הגשים חלום: "אני מגשים חלום אחרי שיקום ארוך", סיפר. "נפצעתי בקרב בזיקים ב-7 באוקטובר, ומאז אני עם פוסט טראומה. היום אני פה כדי להראות שממשיכים לחיות גם אחרי דברים כאלה". כשנשאל אם האמין ברגעים הקשים שיגיע ליום הזה, ענה: "לא. בימים שהייתי בתחתית, לא הייתי מאמין שאני אהיה פה. לא הייתי מאמין בחיים".

עבורו, המשחק מול ירדן הוא לא עוד משחק בשלב הבתים. "אני מקווה מאוד שמסי ישחק, להגשים את החלום ולראות אותו במונדיאל האחרון שלו", אמר. "מה יהפוך את זה למושלם? שמסי יכבוש ושארגנטינה תיתן הצגה".

בין השירים, הדגלים והעשן הכחול-לבן, היה אפשר להבין למה ארגנטינה היא לא עוד נבחרת בטורניר הזה. היא אלופת העולם, היא מחזיקה במסי, והיא נושאת אחריה קהל שמתייחס לכל משחק כאילו הוא מסע היסטורי. יש שם אהבה, אמונה, אמונות טפלות, זהירות, הגזמה ובעיקר תחושה אחת ברורה: כל עוד מסי שם, אפילו על הספסל, הכול עדיין אפשרי.

הלילה מול ירדן, ייתכן שהקהל יקבל אותו רק למחצית אחת, אולי אפילו לפחות. אבל אחרי ערב כזה בדאלאס, נדמה שלאוהדי ארגנטינה זה כמעט לא משנה. הם באו לראות את מסי, אבל עוד לפני שעלה על הדשא, הם כבר הפכו את העיר לעוד תחנה במסע הפרידה הגדול ממנו - או אולי, כפי שהם עדיין מאמינים, במסע לעוד גביע עולם.

טרם התפרסמו תגובות

top-form-right-icon

בשליחת התגובה אני מסכים לתנאי השימוש

    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully