כל מה שנבחרת ארצות הברית הייתה צריכה כדי לגייס את הציבור המקומי לתמוך בה, זה שני משחקים מעולים נגד פרגוואי ואוסטרליה - וזה בדיוק מה שהיא קיבלה. ההתלהבות סביב הטורניר ניכרת היטב ברייטינג הגבוה של משחקי המארחת במונדיאל, כמו גם בזינוק במחירי הכרטיסים.
אלא שדווקא המאמן הלאומי, מאוריסיו פוצ'טינו, הבהיר לכתבים המקומיים שהמדינה רחוקה שנות אור מלהיות מעצמה בענף. במהלך מסיבת עיתונאים בשבוע הראשון של גביע העולם, הוא הסביר כיצד הוא רואה את עתיד הכדורגל באמריקה - וכהרגלו, זה היה מרתק.
"האנשים כאן מבינים כמה חשוב לאפשר לכלל החברה לשחק כדורגל מגיל צעיר מאוד", אמר הארגנטינאי, והצביע על הבעיה הגדולה ביותר של הענף המקומי: רוב השחקנים לא מגלים את המשחק עד שלב מאוחר יחסית בילדותם. שלא כמו במדינות כדורגל מובהקות, שבהן ילדים מתחילים לפתח את הקשרים הנוירולוגיים ברגליים כבר בגילאי שנתיים עד ארבע, בארצות הברית הילדים הצעירים לא נחשפים לכדור. במקום זאת, הם מקבלים כדורסל, פוטבול ובייסבול.
היכנסו למשחק הניחושים, השתתפו בחידון ובכל שבוע תוכלו לזכות בפרסים שווים
מדובר בעניין חברתי, כמובן, אבל גם כלכלי. בניגוד לכדורסל, אין כמעט אפשרות לשחק כדורגל בזול בגיל צעיר באמריקה. מגרש כדורסל יש בכל שכונה, וברחבי המדינה פזורים גם לא מעט מגרשי בייסבול. הפוטבול, מצדו, מאפשר לרבים לקבל מלגה לקולג' שלא היו משיגים בשום דרך אחרת, בהנחה שהם גדולים וחזקים מספיק. כדורגל, לעומת זאת, דורש בדרך כלל תשלום גבוה לחוגים ומועדונים (בשיטת ה-Pay to Play הידועה לשמצה), ולכן רוב השחקנים מגיעים ממעמד הביניים ומעלה. "אין כאן אפשרויות דומות לאלו שיש לצעירים בספרד, בארגנטינה או בברזיל", סיכם פוצ'טינו.
המאמן נגע באותו הקשר בנתון מעניין. אמריקאים עשירים - כמו סטן קרונקי, ג'ון הנרי, טוד בוהלי, ויליאם פרידקין ואחרים - משקיעים הון עתק בכדורגל, אבל כמעט ולא במגרש הביתי שלהם. הוא הסביר כי הוא, ואולי גם מעסיקיו בפדרציית הכדורגל האמריקאית, מתאמצים לגייס חלק מאותם טייקונים כדי להטמיע תשתיות איכותיות בתוך מערכת הספורט המקומית.
"חלק מהעתיד שלנו קשור לאותם אנשים המעורבים בפיתוח הענף", הסביר מאמן פריז סן ז'רמן וטוטנהאם לשעבר. "בעלי מועדונים רבים מאירופה, בעלי כוח קנייה גדול, עוזרים לנו. נכחתי בפגישות מצוינות ובסיעורי מוחות שמהווים עבורנו נקודת התחלה. אני לא מדבר רק על ילדים קטנים שאם יש להם מספיק מזל ייקחו אותם לבית ספר לכדורגל; אני מדבר על כל הרמות והשכבות השונות של החברה. זו נקודה קריטית, והיא מתחילה באנשים שרוצים שהספורט הזה יתפתח".
בנוסף, ציין המאמן כי לארגנטינאי נוסף מלבדו יש תפקיד מכריע בסיפור הזה: "לשחקנים שלנו יש תפקיד קריטי, אבל גם לליאו מסי, שהוא חלק מה-MLS. הנוכחות שלו מייצרת המון אוהדים ומושכת שחקנים אחרים. אני חושב שהם הולכים להיות הגיבורים הגדולים של הדור הבא. אני אומר את זה מעומק הלב: 26 השחקנים ושני השוערים שמתאמנים איתנו כרגע הם עתיד הכדורגל כאן".
פוצ'טינו, שכבר הבטיח עם נבחרתו את ההעפלה מהמקום הראשון לשלב הנוקאאוט עוד לפני המשחק האחרון בבית נגד טורקיה, מאמין שאם האמריקאים יתקדמו מעבר לרבע הגמר, השינוי המיוחל יגיע. "אנחנו רוצים שהשחקנים הללו יחוללו את השינוי וימצבו את הכדורגל כמו כל ליגת ספורט גדולה אחרת. המטרה היא להתעלות ולהפוך למשהו גדול יותר מגמר ה-NBA, למשל.
"הענף צומח, אבל אנחנו חייבים לשמר את המומנטום", הוסיף. "כמובן שיש את ההתרגשות של המונדיאל, אבל אנחנו צריכים אנשים מיומנים שיתכננו את האסטרטגיה והאמצעים הפיננסיים, כדי לתת לספורט הזה את תשומת הלב שמגיעה לו. ללא ספק, זה יקרה בארצות הברית".
השאלה הגדולה היא האם ההצלחה על הדשא תצליח לשכנע את המיליארדרים המקומיים להכניס את היד לכיס. מדובר באנשי עסקים שבאופן כללי לא ששים להשקיע בתשתיות ציבוריות עבור העם האמריקאי, אך כעת יצטרכו להחליט אם שווה לשים מיליונים כדי שגם השכבות החלשות יקבלו גישה אמיתית ל"משחק היפה".