במכתב מרגש עמוקות שפרסם ב-The Players Tribune, איפשר יאן דיומנדה, שחקנה ההתקפי של נבחרת חוף השנהב, הצצה למסעו המפרך לעבר הכדורגל המקצועני - ולשכול העמוק שהוא נושא עמו בעקבות אובדן אחותו, רוקסן, בשנה שעברה.
סיפורו של דיומנדה הוא באמת בלתי ייאמן. בביתו שבאבידג'אן ישנו 25 אנשים (ולא כולם היו בני משפחה). בגלל לחצים כלכליים, אביו עזב את הבית כשהיה ילד. הוא שיחק כדורגל מאז שהוא זוכר את עצמו, ובכתבה סיפר כי בגיל 9 הלך לשחק בקבוצה סמוך לגבול עם גאנה. הוא עשה זאת לבדו, ובשל הרעב נאלץ לגנוב תפוחי אדמה יחד עם ילדים אחרים.
שחקן הכנף נהג לשחק בסנדלי פלסטיק, וכשקיבל את נעלי הכדורגל הראשונות שלו - הוא התחיל לישון איתן. הוא ניסה במשך זמן רב להתקבל למועדונים באירופה, אך לא נתפס ככישרוני מספיק כדי שישקיעו בו משאבים.
היכנסו למשחק הניחושים, השתתפו בחידון ובכל שבוע תוכלו לזכות בפרסים שווים
ההזדמנות האחרונה שלו לקריירה בענף הגיעה מארצות הברית, לשם עבר בגיל 15 כדי להצטרף לתוכנית הכדורגל של אקדמיית DME בדייטונה ביץ', פלורידה. הוא שיחק שם גם עבור קבוצת חובבים, וכבר התחיל לייצר לעצמו שם. ב-2025, לגאנס החתימה אותו והוא הפך למקצוען. הוא זוכר שכשחתם בקבוצה הספרדית, התקשר לאחותו ובכה איתה בטלפון.
בספרד, הסיפור קיבל תפנית קשה. הצעיר סיפר בטקסט החשוף כי כששיחק במועדון קיבל שיחת טלפון פתאומית, שבה נאמר לו שמישהו הרעיל את המשקה של רוקסן בת ה-15 במהלך מסיבה באבידג'אן. עד היום המשפחה נותרה ללא תשובות חד-משמעיות בנוגע למותה.
שחקן חוף השנהב שיתף בתחושת הקהות שאחזה בו בעקבות הטרגדיה, וכתב במכתבו לאחותו: "אני לא מרגיש כלום יותר... מאז שמתת, אני פשוט ריק". רוקסן הייתה האדם הראשון שהאמין בכישרונו, ונהגה לומר לאנשים שהוא יהיה השחקן הגדול בעולם עוד לפני שבכלל היו לו נעלי כדורגל אמיתיות. אחיה נדר להשתמש במעמדו כדי להבטיח שזכרה יחיה לנצח: "אני אדאג שכולם יכירו את השם שלך. כל העולם", כתב. "כל מה שאני עושה על מגרש הכדורגל, זה בשבילך".
"I wrote this because I can't speak about it.
— The Players' Tribune (@PlayersTribune) June 17, 2026
I wrote this because I want you to know that I will make sure that you live on."@RBLeipzig and @equipenatciv winger Yan Diomande on the life of his sister, Roxane. https://t.co/6wQmpdWTSi
מאיך שהוא נראה על המגרש, מגיב לדברים ומדבר, נראה שיש לו חוסן נפשי יוצא דופן שנובע מילדותו המאוד קשה - חוסן שאין להרבה שחקנים שגדלו באקדמיות המפונפנות של אירופה. זה עשוי להיות היתרון הגדול שלו, והסיבה האמיתית ששווה יהיה להוציא עליו 100 מיליון יורו או יותר.
"עולם כדורגל הנוער באירופה הוא עולם אכזר, המלא בקנאה, תככים ומזימות", אומר מייקל קלווין, סופר ועיתונאי שמסקר את שורשי הכדורגל באנגליה כבר ארבעה עשורים. "המטרה העיקרית של האקדמיות היא לגדל שחקנים שישתלבו בקבוצה הראשונה. התחרות כבירה ושיעורי ההצלחה נמוכים ביותר; רק הקשוחים ביותר שורדים את זה".
אבל זה לא האתגר היחיד שעומד בפני נערים ביבשת. "באקדמיה פשוט אי אפשר לשחזר את החוויה שיש במשחק בוגרים", הסביר פר מרטסאקר, מנהל האקדמיה של ארסנל לשעבר, לאתלטיק. "זה כל כך קשה: אתה על הדשא באמירויות והיציעים מלאים. אם, נגיד, אתה לא משחק טוב, עושה שתי טעויות וזהו - הסיכוי שלך נגמר. אנחנו חייבים להבין שהכל צריך להיות חלק מתוכנית, חלק מתהליך".
עבור דיומנדה, כאמור, הקשיים האלה שקשורים למשחק הם לא באמת קשיים. חייו טיפחו אצלו חוסן וקשיחות נדירים לגילו, תכונות שמאפשרות לו להגיע למשחק הראשון במונדיאל בגיל 19 ולהראות דומיננטיות נגד אחת ההגנות הטובות בעולם (אקוודור), ובמשחקו השני לעשות צרות צרורות לאחת מהנבחרות הטובות בעולם (גרמניה). מעניין יהיה לראות מה הוא יעשה הלילה נגד קורסאו (23:00, ספורט2).