אחרי המשחק הראשון של נבחרת אנגליה נגד קרואטיה, הארי קיין הסביר מדוע הריצה שלו לפנדל מול השוער דומיניק ליבאקוביץ' הייתה "מהוססת". חלוצה של באיירן מינכן הצליח להעלות את נבחרתו ליתרון מהנקודה הלבנה, אך עשה זאת רק הודות להתערבות שופטי המסך (VAR). קיין היסס בבעיטה הראשונה, ראה את הקרואטי עוצר את הכדור, ואז קיבל הזדמנות שנייה מכיוון שהשוער לא עמד על קו השער.
"כשצפיתי בקטעי הווידאו של השוער לפני המשחק, ראיתי שהוא אוהב לזוז מוקדם. לכן ידעתי שיש סיכוי שאם אעשה הטעיה בריצה, הוא ייצא מהקו", אמר החלוץ ל-BBC. "הייתי בטוח ב-80% שהוא יעשה את זה, לא ב-100%, ואז כמובן כשהוחלט על בעיטה חוזרת שיניתי מעט את הטכניקה. זו בדיוק הסיבה שאני עורך את ההכנה והמחקר האלה, ובסופו של דבר זה הסתדר לי יפה מאוד".
הגישה המדעית הזו מלווה את קיין מגיל צעיר מאוד. אחרי ששוחרר מארסנל ועזב את ווטפורד בגיל 11, הוא חתם בטוטנהאם. גם שם לא התרשמו במיוחד מהילד השמנמן, אבל הגישה שלו שכנעה מאמנים רבים להשאיר אותו באקדמיה. "טכנית הוא היה לא רע, אבל בעיקר היה בו רצון ותשוקה אדירה להשתפר", סיפר אלכס אינגלת'ורפ, לשעבר מאמן באקדמיה של התרנגולים, ל"דיילי טלגרף". "הוא הפך לאובססיבי בכל הנוגע להבקעת שערים מכל מיני סוגים וצורות, והשקיע זמן רב כדי לשפר את הצד הזה במשחק שלו".
היכנסו למשחק הניחושים השתתפו בחידון ואולי תזכו בחבילה זוגית לרבע גמר המונדיאל
Harry Kane was a fanatical Arsenal supporter as a kid and spent four years with the club's youth set-up.
— AfcVIP⁴⁹ (@VipArsenal) April 15, 2023
Harry Kane was once so desperate to play for Arsenal that he offered to go in goal for the Gunners. [Mirror] pic.twitter.com/wVhRQJAtqO
כשהגיע לגיל נוער, בטוטנהאם החליטו להשאיל אותו לקבוצות מליגות נמוכות כדי שילמד לשחק עם בוגרים. קיין עבר בלייטון אוריינט, מילוול, לסטר ונוריץ'. הוא לא כיכב בשום מקום, אבל הרשים את כולם בגישתו החיובית וביכולות הלמידה שלו. ואולם, מבחינה פיזית הוא פשוט לא התאים לרמות הגבוהות; הוא היה כבד מדי, חסר גמישות ובעל כושר משחק ירוד ביחס לחבריו לקבוצה. כל זה השתנה כשמאמן טוטנהאם דאז, הארי רדנאפ (דודו של פרנק למפארד), סידר שיחה בין החלוץ הצעיר לקשר האנגלי הבינלאומי.
כשהיה שחקן בווסטהאם, למפארד היה מודע לנטייה שלו להשמנה ולצעד הראשון האטי שלו. לכן הוא בילה שעות אחרי אימוני הקבוצה בריצות מרחבה לרחבה, ולאחר מכן ביצע אימוני ספרינטים קצרים בחצר ביתו. קשר העבר הסביר לקיין שכדי להיות מהיר מהיריב לא צריך לנצח אותו בריצת 100 מטר, אלא להיות מהיר יותר בארבעת הצעדים הראשונים.
בעקבות העצה, החלוץ התחיל לעבוד על כך באינטנסיביות. "המטרה שלי הייתה לייצר יציאה עוצמתית יותר מהמקום", סיפר למגזין "פור-פור-טו". "פשוט עבדתי על זה קשה מאוד. עבדתי המון על שרירי העכוז והשרירים האחוריים הראשיים, כולל הרבה סקוואטים על רגל אחת, וזה אפשר לי להגיע לכושר שבו אני נמצא היום. בנוסף, עבודה תמידית על שרירי הליבה סייעה לי להשיג יציבות וכוח, ועבדתי ספציפית עם מדען ספורט על תנועות ידיים ומכניקת ספרינטים. זה סייע לי המון כשאני רודף אחרי כדורי עומק".
כדי שאנגליה תזכה במונדיאל אחרי "60 שנות כאב", היא חייבת לאמץ את הגישה המדעית של קיין, ובכלל את זו של קבוצות שהצליחו לסיים בצורות ארוכות: בוסטון רד סוקס ושיקגו קאבס אימצו את הניתוח האמפירי (סייברמטריקס) כדי להתגבר על "קללות" של 85 ו-107 שנים בהתאמה; ארסנל סיימה בצורת אליפויות של 22 שנה בזכות אנליטיקה מתקדמת וגישתו קרת הרוח של מיקל ארטטה לבניית תרבות מנצחת; ואפילו אנדי מארי אימץ את תפיסת ה"יתרונות השוליים" (אסטרטגיה של פירוק תהליך לרכיבים זעירים ושיפור של כל אחד מהם באחוז בודד) כדי להפוך לגבר הבריטי הראשון שזוכה בווימבלדון אחרי 76 שנה.
תפיסה מדעית היא כנראה הדרך היחידה שבה הנבחרת האנגלית יכולה להתמודד עם כל האלמנטים ה"קוסמיים" שמנעו ממנה לזכות בתארים בעבר. במובן הזה, קיין "המדען" הוא לחלוטין השחקן המתאים ביותר להוביל אותה לפסגה.