אתם כבר מכירים את הקלישאה - לפעמים משחק כדורגל הוא הרבה יותר ממשחק כדורגל. עבור לואיס דה לה פואנטה, יום הולדת 65 הגיע בצל לא מעט סימני שאלה. ארבעה ימים בלבד חלפו מאז ה-0:0 המאכזב מול כף ורדה, תוצאה שהציתה ביקורת בתקשורת הספרדית וגרמה לרבים לתהות האם אלופת אירופה באמת מסוגלת ללכת עד הסוף גם במונדיאל. התשובה הגיעה מהר מאוד. ספרד הביסה את סעודיה 0:4, הציגה את אחת המחציות הטובות ביותר שלה בתקופה האחרונה, והחזירה לעצמה את הביטחון בדיוק בזמן.
עוד לפני שריקת הפתיחה היה ברור למי שייכת האווירה באצטדיון באטלנטה. אלפי אוהדים ספרדים צבעו את היציעים באדום, בעוד האוהדים הסעודים התרכזו בפינה אחת בלבד. בין הספרדים אפשר היה לשמוע מבטאים מכל רחבי העולם דובר הספרדית - מאירופה, מאמריקה הלטינית ואפילו מהרפובליקה הדומיניקנית. זה היה הרבה יותר ממשחק חוץ או בית. זו הייתה חגיגה ספרדית שלמה. מי שעמד במרכזה היה לאמין ימאל.
היכנסו למשחק הניחושים השתתפו בחידון ואולי תזכו בחבילה זוגית לרבע גמר המונדיאל
הכוכב הצעיר, שלא פתח במשחק הראשון מול כף ורדה ושיחק בו רק דקות בודדות לאחר היעדרות של כחודשיים, קיבל הפעם מקום בהרכב. הוא החזיר למאמנו כבר בדקות הפתיחה. ימאל כבש את השער הראשון של ספרד במונדיאל, ובאצטדיון הורגשה תחושת הקלה כמעט מוחשית. לא רק משום שזה היה השער הראשון של הנבחרת בטורניר, אלא משום שהאיש שכבש אותו היה בדיוק השחקן שעליו נשענות התקוות הספרדיות.
אחרי השער נשכב ימאל על כר הדשא, נשק את הקרקע וביצע מחווה המזכירה את תפילת הסוג'וד המוכרת במסורת האסלאמית - רגע שעורר תשומת לב רבה ביציעים. לאחר מכן הרים את ידיו אל השמיים כחלק מאותה מחווה. עבור רבים באצטדיון, זו הייתה התמונה שתישאר מהמשחק. ספרד המשיכה ללחוץ: מיקל אויארסאבל, שעליו נמתחה ביקורת לאחר המשחק מול כף ורדה, השיב בדרך הטובה ביותר האפשרית. החלוץ כבש פעמיים, והפך את המחצית הראשונה למופע חד-צדדי. עבורו הייתה בכך גם סגירת מעגל קטנה.
רק לפני מספר ימים עסקו בתקשורת הספרדית בנתון חריג שלפיו כמעט שלא נגע בכדור במהלך חצי השעה הראשונה מול כף ורדה. הפעם הוא היה בכל מקום. לפי הנתונים שהציגו לאחר המשחק, הוא היה מעורב בשלושה שערים בתוך 25 הדקות הראשונות - נתון נדיר במיוחד במונדיאל. השער השלישי נכבש ממש לפני הפסקת המים הראשונה, שנכפתה בשל החום. דווקא ברגע שבו הקהל הספרדי כבר היה בעיצומה של חגיגה והנבחרת שטפה את כר הדשא, הגיעה העצירה המתוכננת.
התגובה הייתה מיידית. שריקות הבוז שנשמעו ביציעים היו ככל הנראה הרגע הרועש ביותר במשחק כולו. הקהל לא רצה שהמסיבה תיעצר, אפילו לא לכמה דקות. המחצית השנייה הייתה רגועה יותר. ספרד הורידה מעט הילוך, אך המשיכה לשלוט לחלוטין במתרחש. שער עצמי סעודי, בעקבות כדור שבעט לשער מארק קוקורייה, השלים את הרביעייה וקבע את תוצאת המשחק.
אבל הסיפור הגדול באמת חיכה בחדר מסיבות העיתונאים: דה לה פואנטה הגיע משוחרר, מחויך ואדיב כהרגלו. הוא הודה לברכות יום ההולדת והקפיד להדגיש את הערכתו לתקשורת. ובכל זאת, היה ברור שגם הוא הרגיש צורך להשיב למבקרים: "אני חושב שזה משוגע להטיל ספק בנבחרת הזאת", אמר המאמן. "אנחנו כבר 33 משחקים ללא הפסד. יכולים להיות ימים טובים יותר ופחות, אבל להטיל ספק בדור הצעיר הזה ובעתיד שלו - זה לא הוגן". לדבריו, השחקנים בהחלט שמעו את הביקורת: "אף אחד לא נהנה לקבל ביקורת. הגאווה שלהם נפגעה, כמובן. אבל לפעמים הדברים שהם שומעים גורמים להם להגיב, וזה דבר טוב. זו קבוצה מחויבת מאוד ובעלת איכות יוצאת דופן".
גם כשנשאל על אויארסאבל, דה לה פואנטה נשמע כמעט מגונן: "אנשים שמבינים כדורגל מעריכים אותו מאוד. ההשפעה שלו על הקבוצה עצומה. אני משוכנע שהוא יכול להיכנס להיסטוריה של הכדורגל הספרדי". בסופו של יום, נדמה שהמתנה הגדולה ביותר שקיבל דה לה פואנטה ביום הולדתו ה-65 לא הייתה העוגה, הברכות או המחמאות. זו הייתה ההזדמנות לראות את נבחרתו מגיבה בדיוק כפי שקיווה - עם כדורגל משכנע, עם הכוכב הגדול שלה על כר הדשא, ועם ניצחון שהחזיר את ספרד למסלול והשתיק, לפחות לעת עתה, את רעשי הרקע.