מחקר רחב היקף של גוף מחקר הכדורגל CIES בשיתוף עם חברת SkillCorner, חושף קשר ברור בין עליית הטמפרטורה לירידה בתפוקה הפיזית של השחקנים. המחקר, שניתח יותר מ-10,000 משחקים ב-35 ליגות ברחבי העולם, מדגיש כיצד עומס החום כופה שינוי בקצב המשחק.
לפי הנתונים, במשחקים שנערכים בטמפרטורות קרירות יחסית (15 מעלות ומטה), השחקנים מכסים מרחק ממוצע של 10.1 ק"מ ב-90 דקות. כאשר המעלות מטפסות ל-30 ומעלה, המרחק הממוצע צונח בכמעט קילומטר שלם. החום אינו בהכרח בולם את הריצות בעצימות המקסימלית (ספרינטים); במקום זאת, הוא מפחית משמעותית את הריצה בעצימות בינונית - זו שלמעשה מכתיבה את המעברים ואת קצב המשחק הכללי.
היכנסו למשחק הניחושים השתתפו בחידון ואולי תזכו בחבילה זוגית לרבע גמר המונדיאל
הקשר בין חום לתשישות אינו ליניארי. ברגע שמזג האוויר חוצה את רף ה-30 מעלות, מספיקה מעלה אחת נוספת בלבד כדי לגרוע עוד יותר מ-50 מטרים מהמרחק שהשחקן גומא.
השפעת עומס החום משתנה באופן קיצוני בהתאם לאזור: ליגות שמשוחקות באקלים חם מטבעו חוות את הירידות החדות ביותר במרחקי הריצה. הרשימה הזו כוללת את איחוד האמירויות, קוריאה הדרומית, סין, הליגה הספרדית, ברזיל וה-MLS בארה"ב. הליגה הקטארית בולטת כיוצאת דופן במיוחד: מכיוון שהמשחקים שם נערכים באצטדיונים ממוזגים, תנאי מזג האוויר החיצוניים מנוטרלים לחלוטין, מה ששומר על תפוקה פיזית גבוהה של השחקנים.
את ההשפעה של האצטדיונים הממוזגים אפשר לראות גם במונדיאל הנוכחי בארה"ב. המשחקים שמתקיימים בארנות סגורות מציגים קצב מהיר הרבה יותר מאשר אלו שנערכים תחת השמש הקופחת של הקיץ האמריקאי.