שוק הכדורגל האירופי עבר בעונת 2024/25 את רף ההכנסות של 40 מיליארד יורו. זה קרה בפעם הראשונה בהיסטוריה, לאחר עלייה של 13% מהכנסות של 38 מיליארד יורו בעונה שלפניה. לפי דו"ח Deloitte Sports Business Group, הצמיחה (לכדי 40.2 מיליארד יורו) נבעה בעיקר מהרחבת תחרויות המועדונים של אופ"א ופיפ"א, שסיפקו דחיפה משמעותית לקבוצות ברחבי היבשת.
עם זאת, הדו"ח מזהיר כי קצב הצמיחה צפוי להאט בשנים הקרובות, וחלק מהליגות אף עשויות לחוות התייצבות או ירידה ב-2025/26 וב-2026/27. שוחחנו עם אורן רוזמן, שותף ומוביל סקטור הספורט ב-Deloitte ישראל, כדי להבין לעומק את הממצאים.
הליגה המובילה באירופה היא הפרמיירליג, אבל האם מדובר בליגה רווחית?
"מבין חמש הליגות הבכירות באירופה, היא המשיכה להוביל את השוק עם הכנסות מצטברות של 6.8 מיליארד ליש"ט - עלייה של 8% משנה לשנה", מסביר רוזמן. "גם ההכנסות המסחריות, מזכויות שידור ומימי המשחק עלו, כשהאחרונות חצו בפעם הראשונה את רף מיליארד הליש"ט. לצד זאת, ההפסדים לפני מס של המועדונים זינקו בחדות ל-948 מיליון, לעומת 135 מיליון בלבד בעונה הקודמת. זה קרה בעיקר בשל הוצאות על העברות והיעדר רווחים חריגים ממכירת שחקנים. גם חוב הנטו של הקבוצות עלה ל-3.6 מיליארד ליש"ט".
היכנסו למשחק הניחושים, השתתפו בחידון ובכל שבוע תוכלו לזכות בפרסים שווים
מה המצב בשאר הליגות?
"נרשמו תוצאות מעורבות: הבונדסליגה עברה לראשונה את רף 4 מיליארד היורו בהכנסות, הליגה הספרדית צמחה ל-4.1 מיליארד, וסרייה א' עלתה ל-3 מיליארד. לעומת זאת, הליגה הצרפתית בלטה בירידה של 15% ל-2.2 מיליארד יורו, כאשר צניחה חדה בהכנסות המסחריות לא קוזזה על ידי עליות מתונות משידורים ומכירת כרטיסים. בכל החמש גם יחד, ההפסדים המצטברים לפני מס טיפסו ל-1.5 מיליארד יורו".
מה עם "הליגה השישית" בטיבה, כלומר ליגת המשנה של אנגליה?
"מועדוני הצ'מפיונשיפ רשמו ירידה של 2% בהכנסות (942 מיליון ליש"ט) - הירידה הראשונה מאז תקופת הקורונה. ההפסדים לפני מס עלו ל-355 מיליון, בעוד ששכר השחקנים זינק לרמת שיא של 903 מיליון ליש"ט. המשמעות היא שמבנה העלויות ממשיך ללחוץ על הליגות שמתחת לפרמיירליג, והענף נשען יותר ויותר על מימון חיצוני לצורכי נזילות".
יש בשורה מכיוון כדורגל הנשים?
"הליגה הבכירה באנגליה (WSL) הציגה קפיצה חדה: הקבוצות רשמו עלייה של 39% בהכנסות, ל-90 מיליון ליש"ט. כל 12 המועדונים עברו לראשונה את רף המיליון, אך הפערים בין הגדולים לקטנים התרחבו. ההכנסות המסחריות היו מנוע הצמיחה המרכזי, לצד קהל במגרשים ושידורים, אך הנתונים מצביעים על כך שההצלחה הכלכלית עדיין מרוכזת בעיקר בחלק העליון של הטבלה".
אז איך אפשר לסכם את הדו"ח עכשיו?
"הכדורגל האירופי ממשיך לשבור שיאי הכנסות, אבל השאלה המרכזית היא כבר לא כמה גדל השוק — אלא עד כמה המודל הזה בר-קיימא. כשגם אנגליה רושמת קפיצה חדה בהפסדים, זה סימן ברור לכך שהכנסות גבוהות אינן מבטיחות יציבות פיננסית. הצמיחה הנוכחית נשענת במידה רבה על הרחבת תחרויות והיקף השידורים, אבל ברור שלא ניתן לבנות עתיד כלכלי ארוך טווח רק על עוד משחקים ועומס על שחקנים".
יש משהו שאפשר ללמוד מהמצב הכלכלי באירופה על ישראל?
"הענף שלנו צריך לעבור מצמיחה מבוססת נפח לכזו המבוססת על איכות — דרך חדשנות מסחרית, ניהול אחראי והעמקת הקשר עם האוהדים. בכדורגל נשים למשל, יש פוטנציאל עצום, אך הנתונים מראים שהצמיחה טרם מחלחלת באופן שוויוני. עבור ישראל, זו תזכורת חשובה לכך שהצלחה מקצועית לבדה אינה מספיקה; יש צורך גם בבניית מותג, באפיקי הכנסה מסחריים ובמודל יציב".