מסימן שאלה לסימן קריאה: הפיכתו של ויני לתקווה של ברזיל

לאחר שסיים כמצטיין בתיקו 1-1 נגד מרוקו עם גולאסו אדיר, אמש שוב היה ויניסיוס איש המשחק של ברזיל בניצחון 0-3 על האיטי כשהיה מעורב בכל השערים (כולל שער ובישול).

אולם זו לא רק המעורבות בשערים שהותירה רושם מעודד בהופעותיו האחרונות של כוכב ריאל מדריד, אלא היו אלו גם התרומה שלו במרכז השדה ובהגנה, הריכוז שלו והקרבה למען הקבוצה.

בסופו של דבר, הכי חשוב הוא שכמעט כל פעולה מסוכנת באמת שברזיל הצליחה לייצר עד כה בטורניר עברה דרך רגליו של ויניסיוס בצורה כזאת או אחרת. התקשורת הברזילאית כבר הכתירה אותו למושיע הגדול שאולי יהיה מסוגל להחזיר את הגביע המוזהב הביתה.

קביעה זו אולי נראית מובנת מאליה בתום שני משחקיה הראשונים של ברזיל, אך עד תחילת הטורניר הייתה מעט מאוד אמונה בקרב הציבור הברזילאי סביב היכולת של ויניסיוס להוביל את ברזיל לזכייה בו. קשה להאשים אותם לאחר השנתיים הבעייתיות שחווה בקריירה שלו.

היכנסו למשחק הניחושים, השתתפו בחידון ואולי תזכו בחבילה זוגית לרבע גמר המונדיאל

זה לא בדיוק סוד שהשנתיים האחרונות בריאל מדריד היו מורכבות עבור ויניסיוס. לאחר שהיה הגיבור הגדול של הזכייה בליגת האלופות ב-23/24, הוא לקח קשה מאוד את העובדה כי סיים במקום השני בכדור הזהב באותה עונה.

זה אמנם תרם הרבה לירידה שלו ביכולת, מה שהוביל כמובן גם לתסכול גדול מצד האוהדים, אך זו לא הייתה הסיבה היחידה. להגנתו, נעשו בתקופה זו שינויים טקטיים תכופים שנוצרו עקב תחלופה גבוהה בעמדת המאמן, זה פגם ביציבות שלו ובעקבות כך גם במספרים שסיפק. בנוסף, הגעת שחקנים בכירים כמו אמבפה, ועזיבת שחקנים בכירים חשובים כמו טוני קרוס ולוקה מודריץ' תרמו לא מעט לחוסר היציבות הכללי בקבוצה.

גורם נוסף שתרם לבעיות במגרש הן הפרשות הרבות שצצו מחוצה לו. לדוגמה הזוגיות הקצרה אך מתוקשרת של ויניסיוס עם וירג'ניה פונסקה שמילאה את מדורי הרכילות במדריד ולגמרי הוציאה את ויניסיוס מפוקוס לחודשים ארוכים.

לבסוף, כל סאגת חידוש החוזה בריאל שנמשכת כבר תקופה ארוכה מדי והעלתה שמועות על עזיבתו האפשרית, פגעה קשה במעמדו בריאל והסיחה את דעתו לאורך העונה בצורה מיותרת. שילוב כל האלמנטים האלו יחדיו יצר סיטואציה בה ויניסיוס הפך בשנתיים בלבד מהכוכב הגדול של הקבוצה, לשחקן שמקומו בהרכב בפרט ובמועדון בכלל אינו מובטח לעונה הבאה.

באופן מעניין, דווקא התפוקה של ויני לא הייתה רעה כל כך (סיים את שתי העונות האחרונות עם 30+ מעורבות בשערים בכל המפעלים), אבל ניתן להבחין כי העוצמה והשמחה שאפיינו אותו נראו לעיתים כבויות תחת הלחץ. אולם אם הביצועים החלשים של ויניסיוס בריאל היו חידוש מדאיג, בנבחרת זו הייתה המגמה שליוותה אותו מאז עשה את הבכורה שלו במדים הלאומיים לפני 7 שנים.

לפני הגעתו של קרלו אנצ'לוטי למשרת מאמן הנבחרת הברזילאית במאי 2025, ביצועיו של ויניסיוס בנבחרת היו כל כך מאכזבים עד כי היו קולות לא מעטים בציבור ובתקשורת הברזילאים שקראו להפסיק לזמן אותו לנבחרת.

זאת לא הייתה בקשה כל כך מוגזמת בזמנו בהתחשב בהיסטוריה העגומה שלו בנבחרת עד אז. הוא קיבל זימון ראשון כבר בספטמבר 2019, אך לצערנו פספס את הקופה אמריקה באותה שנה בגלל פציעה. בקופה אמריקה הבאה שהתקיימה שנתיים לאחר מכן הוא היה שחקן ספסל ששותף מעט ולא הרשים כלל.

בגביע העולם בקטאר הוא אמנם תרם שער ו-2 בישולים, אך הכישלון האישי שלו ושל הנבחרת השאיר טעם מר בפיהם של אוהדי הסלסאו. גם הקופה אמריקה האחרונה וקמפיין המוקדמות המביכים לא תרמו למעמדו של ויניסיוס בנבחרת. בשורה התחתונה, לפני הגעתו של אנצ'לוטי הוא לא הצליח להגיע אפילו ל-10 שערים במדים הלאומיים מאז הבכורה שלו. זה בלתי מקובל לשחקן שמייעדים אותו להוביל את נבחרת ברזיל.

השינוי החיובי שעבר ויניסיוס בתקופה האחרונה נגרם לא מעט בגלל הגעתו של אנצ'לוטי. מי שכבר אימן אותו בריאל והצליח להוציא ממנו את הגרסה המרשימה ביותר עד כה, הגיע לנבחרת עם ידיעה כי הוא הולך להפוך את ויניסיוס לשחקן המפתח שלו. לזכותו יאמר כי בזמן הקצר שלו בתפקיד הוא כבר הביא את ויניסיוס לספק 5 שערים ו-4 בישולים תוך שנה בלבד.

אנצ'לוטי הראה לאורך הקריירה שלו כי הוא מבין את האופי והנפש הברזילאית. ההוכחה הכי גדולה לכך היא הכמות האינסופית של אגדות ברזילאיות שאימן בהצלחה לאורך השנים.

בעקבות כך הצליח האיטלקי ליצור עם ויניסיוס כימיה עמוקה, הבנה הדדית ואמון חזק. קשר זה משפיע ישירות על היכולת של מס' 7 שלו לספק את השערים והבישולים שהנבחרת זקוקה להם כל כך.

זה יהיה עוול גדול לתת את כל הקרדיט לשיפור של ויני בנבחרת לאנצ'לוטי בלבד. למרות ההשמצות מצד מבקריו הרבים, ויניסיוס הוכיח לאורך הקריירה כי הוא אינו רק כישרון גדול, אלא גם דוגמה מובהקת לאופי של שחקן שמסרב להישאר שבוי בקשיים שנולד איתם.

לאחר ילדות קשה בפאבלות של ריו דה ז'ניירו, ומאבק כלכלי קשה גם בזמן שהותו באקדמיה של פלמנגו (נאלץ לעבור לגור בבית של דודו), הוא הצליח להגיע עד לריאל מדריד כבר בגיל 18. אולם הנחיתה שלו בספרד לא הייתה קלה כלל. מלבד הקושי בהבנת השפה ובהתאקלמות מחוץ לברזיל, ויניסיוס גם ספג לא מעט ביקורות על סיומת חלשה, קבלת החלטות שגויה וחוסר יציבות כללי מול השער. במקום להתייאש, הוא בחר לנסות להשתפר.

הוא העסיק את טיאגו לובו (פיזיותרפיסט ומאמן כושר לשעבר בסנטוס שעבד עם ניימאר ואחרים), כדי לשפר את הכוח, המהירות והתזונה שלו. במקביל, כשלא כבש מספיק, הוא ביקש עזרה נוספת ממאמנו באותה תקופה, זינדין זידאן. השניים היו נשארים אחרי אימונים שעות ארוכות כדי לעבוד יחד על תרגילי סיומת, טכניקה, מהירות וקבלת החלטות. ויני עצמו סיפר בראיונות ש-"התאמנתי כל השבוע על סיומת כי לא כבשתי מספיק, וזידאן היה איתי כל יום".

השילוב הזה של עבודה פיזית ממוקדת לצד תרגול טכני אינטנסיבי הפך אותו מפוטנציאל בלבד לכוכב שלם שמסיים, יוצר ומכריע. הנכונות להשקיע ולהתאמץ מעבר לנדרש, והיכולת להפוך ביקורת לדלק לשיפור עצמי, הן שאיפשרו לויניסיוס לנער את ההתחלה החלשה במדי הנבחרת ולנסות להפוך את הקערה על פיה במונדיאל הנוכחי.

אמש, כשויניסיוס שלח את הכדור לרשת של האיטי, כמה ימים לאחר שסיפק גולאסו נגד מרוקו, הוא הוכיח שהשחקן שפעם נאבק למצוא את מקומו בנבחרת, הפך לשחקן המפתח הראשי שלה.

כשהנבחרת הברזילאית צועדת קדימה בתקווה להניף שוב את הגביע אחרי 24 שנים, אותה תקווה מונחת במידה רבה על כתפיו של ויניסיוס. העם הברזילאי, שיודע היטב מה פירושה של ציפייה, מאמין ומקווה שהפעם, בדיוק כמו שהוא עשה מול הביקורת והקשיים לאורך הקריירה שלו, ויניסיוס ימצא את הדרך להתגבר על המכשולים בדרכו להפוך את החלום הברזילאי הישן למציאות עכשווית.