יש נבחרות שמגיעות למונדיאל כדי להשתתף. יש נבחרות שמגיעות כדי להפתיע. ויש את אנגליה. בכל ארבע שנים היא מגיעה עם אותם חלומות, אותן תקוות ואותה שאלה שמלווה אותה כבר שישה עשורים: האם זה סוף סוף יקרה? מאז אותו קיץ מפורסם ב-1966, אז הניפה את גביע העולם היחיד בתולדותיה בוומבלי, אנגליה לא הצליחה לשחזר את ההישג. היו רגעים של תקווה, היו דורות מוכשרים, היו כוכבים גדולים, אבל תמיד משהו השתבש בדרך. כעת, במונדיאל 2026 בארצות הברית, היא יוצאת לעוד ניסיון.
המשחק הראשון שלה בטורניר יפגיש אותה בדאלאס עם יריבה שמחזירה לא מעט זיכרונות כואבים - קרואטיה. אותה קרואטיה שהדיחה את האנגלים בחצי גמר מונדיאל 2018 במוסקבה בדרך לגמר ההיסטורי שלה. שמונה שנים חלפו מאז אותו ערב, אבל בממלכה עדיין זוכרים היטב את השער של מריו מנדז'וקיץ' בהארכה.
כעת מגיעה הזדמנות חדשה: "אני מקווה שהאוהדים ייהנו מהמסע שלנו", אמר תומאס טוכל במסיבת העיתונאים לקראת המשחק. "אני רוצה שהם יראו את מה שאני ראיתי בשישה עשר הימים האחרונים: את המאמץ, את האווירה ואת המחויבות של השחקנים. אנחנו רוצים שהם יהיו גאים בנו".
היכנסו למשחק הניחושים השתתפו בחידון ואולי תזכו בחבילה זוגית לרבע גמר המונדיאל
טוכל, המאמן הגרמני הראשון שמוביל את אנגליה למונדיאל, לא ניסה להסתיר את גודל המעמד: "זה הטורניר הגדול בעולם", אמר. "אנחנו חולמים. יש לנו זכות לחלום. אבל אנחנו לא רוצים להיות מנותקים מהמציאות. האחריות שלנו היא להשקיע את כל המאמץ, ואז לקבל את התוצאה". התחושה במחנה האנגלי היא שהסגל הנוכחי בשל יותר מאשר בעבר. רבים מהשחקנים כבר חוו גמר אליפות אירופה, חצאי גמר וטורנירים גדולים.
הפחד מהמעמד, כך נדמה, כבר פחות נוכח. מי שמסמל יותר מכל את הדור הזה הוא הקפטן הארי קיין. חלוץ באיירן מינכן פותח את המונדיאל השישי שלו, ובגיל 32 הוא משוכנע שמעולם לא יכול היה להגיע מוכן יותר: "מבחינה אישית, זו העונה הטובה ביותר שהייתה לי", אמר קיין. "לא רק בגלל כמות השערים, אלא בגלל הדרך שבה הסתיימה העונה. אני מרגיש בכושר מצוין, פיזית ומנטלית. הרבה דברים התחברו עבורי בזמן הנכון". קיין אף הגדיר את הטורניר הנוכחי כאחת ההזדמנויות הגדולות ביותר של דורו: "זו בהחלט אחת ההזדמנויות הטובות ביותר שלנו לזכות בתואר. כולנו רוצים להתחיל טוב ולהוכיח שאנחנו מסוגלים ללכת עד הסוף".
למרות הביטחון, באנגליה מודעים היטב למלכודת שמחכה להם כבר במשחק הראשון. קרואטיה אולי כבר אינה הנבחרת הצעירה והנוצצת של 2018, אבל היא עדיין אחת הנבחרות הקשוחות והמסוכנות בטורניר. היא הגיעה למונדיאל אחרי קמפיין מוקדמות ללא הפסד, כבשה 26 שערים וסיימה שש נקודות מעל צ'כיה. בשני המונדיאלים האחרונים היא סיימה על הפודיום - סגנית אלופת העולם ב-2018 ומקום שלישי ב-2022.
במרכז הסיפור הקרואטי ניצב כמובן לוקה מודריץ'. הקשר האגדי צפוי להפוך לשחקן הקרואטי הראשון שמשתתף בחמישה גביעי עולם בריקוד האחרון שלו על הבמה הגדולה מכולן. גם קיין לא נשאר אדיש: "מודריץ' הוא אחד המקצוענים הגדולים שפגשתי", אמר. "מה שהוא עושה בגיל שלו מעורר השראה. לראות שחקן שומר על הרמה הזאת במשך כל כך הרבה שנים - זה משהו שמפריד בין שחקנים טובים לשחקנים גדולים באמת". טוכל מצדו הזהיר מפני מרכז השדה הקרואטי. "הלב של הנבחרת הזאת עדיין פועם דרך לוקה מודריץ' ומתאו קובאצ'יץ'", אמר. "הם מביאים ניסיון עצום, גמישות טקטית ואופי של נבחרת שיודעת לשחק בטורנירים גדולים."
אבל בסופו של דבר, הסיפור הגדול של הערב אינו קרואטיה. הוא אנגליה. נבחרת שכבר הגיעה לחצי גמר מונדיאל, לגמר יורו ולחצי גמר נוסף, אבל עדיין לא הצליחה לחצות את המטר האחרון. "הלחץ תמיד קיים", הודה קיין. "התקשורת, הציפיות, ההיסטוריה - הכול חלק מהחבילה. אבל אני חושב שהדור הזה התמודד עם זה טוב יותר מכל דור אחר. אנחנו מרגישים מאוזנים יותר". בדאלאס, מול עשרות אלפי אוהדים אנגלים שיצבעו את היציעים בלבן, יתחיל עוד מסע. אולי הוא יסתיים כמו רבים לפניו - עם אכזבה. ואולי דווקא הפעם, אחרי שישים שנה של המתנה, החלום האנגלי יתחיל לקבל צורה כבר מהמשחק הראשון.