למה, בעצם, שנבחרת נורבגיה לא תזכה במונדיאל?
בגלל שיש לה פחות משישה מיליון תושבים? בעבר, הוויקינגים כבשו טריטוריות עצומות במזרח אירופה, בבריטניה ובצרפת. הם עשו זאת באמצעות יחידות עילית של לוחמים מתוחכמים, שהביסו צבאות גדולים מהם בהרבה. כיום, האזרחים הנורבגים הם מהעשירים והמאושרים בעולם, בזכות מדינה חכמה שיודעת להשקיע את משאביה באנשים שלה.
נורבגיה היא אימפריה כלכלית וסטטיסטית, ואולי גם מדינת הספורט הטובה בעולם. אם מחברים את כל המדליות האולימפיות שבהן זכו מדינות העולם, באולימפיאדות החורף והקיץ יחד, נורבגיה מחזיקה ביחס המדליות לתושב הטוב בעולם: מדליה אולימפית אחת לכל כ-9,600 תושבים. היא המדינה היחידה בעולם עם יותר ממיליון תושבים ויחס נמוך מ-10,000 תושבים למדליה.
כן, זה קורה בעיקר בזכות הדומיננטיות המוחלטת שלה בענפי החורף, אבל גם באולימפיאדות הקיץ יש לה מאות מדליות. בטבלת כל הזמנים של משחקי הקיץ היא מדורגת במקום ה-28, כשרק פינלנד, דנמרק וניו זילנד הן מדינות קטנות ממנה באוכלוסייה שמקדימות אותה.
ובכדורגל? הרפורמה המקיפה שהנורבגים ביצעו בפיתוח שחקנים בשלושת העשורים האחרונים יצרה נבחרת שמורכבת מכמה מהשחקנים הטובים בעולם בתפקידם. בודה גלימט, קבוצה מהקצה הצפוני של אירופה, עשתה בשנים האחרונות בית ספר לאימפריות אירופיות. הנבחרת עצמה חזרה למונדיאל לראשונה מאז 1998, אחרי אחד מקמפייני המוקדמות המרשימים שנראו בשנים האחרונות.
בלב הטענה שנורבגיה מסוגלת ללכת עד הסוף עומדת היעילות ההתקפית הקטלנית שלה. זו נבחרת של מקצוענים שעובדים יחד בצורה מצוינת, ובחוד שלה משחק אחד החלוצים הטובים בעולם. במוקדמות המונדיאל באירופה הייתה נורבגיה הנבחרת ההתקפית הפורייה ביותר, עם 37 שערים בשמונה משחקים בלבד. את הקמפיין היא סיימה במאזן מושלם: שמונה ניצחונות, אפס הפסדים.
בחוד החנית הוויקינגית נמצא כמובן ארלינג הולאנד, שמספריו בנבחרת הלאומית חריגים בכל קנה מידה. הולאנד היה מלך שערי המוקדמות, והשלושער שלו מול ישראל סייע לו לחצות את רף 50 השערים הבינלאומיים בפחות מ־50 הופעות. רק שלושה גברים בהיסטוריה הגיעו לציון הדרך הזה מהר ממנו - ואף אחד לא עשה זאת מהר יותר מאז שנות ה-70 של המאה הקודמת. מול הגנות פחות מתואמות מאלה שהוא פוגש בכדורגל המועדונים, הולאנד יכול לפרוח אפילו יותר.
אבל נורבגיה היא לא רק הולאנד. זו נבחרת מלאה בשחקנים טכניים, חזקים ובעלי כושר גופני מפחיד. היא מגובשת, מאומנת, ויש לה גם כמה שחקנים מבריקים כמו אוסקר בוב. מרטין אודגור, הקפטן, אולי בילה יותר מדי זמן בחדר הטיפולים בשנתיים האחרונות, אבל הוא עדיין היה מלך הבישולים של מוקדמות המונדיאל באירופה.
אם אורוגוואי, מדינה של פחות מ־3.5 מיליון תושבים, זכתה בעבר במונדיאל בזכות 11 שחקנים ששיחקו כדורגל מגובש, לוחמני ומתוחכם ביחס ליריבות הגדולות; ואם קרואטיה, עם 3.9 מיליון תושבים והרכב שנבנה סביב שחקן אגדי אחד, הגיעה לגמר ב־2018 ולחצי הגמר ב־2022 - אין סיבה שנורבגיה לא תוכל לעשות זאת גם.
ואם לא במונדיאל הזה, אז אולי בעוד ארבע שנים.