אחרי שסיימתי לשדר את המשחק הדרמטי בסן פרנסיסקו בין שווייץ לקטאר, נכנסתי לחדר התקשורת באצטדיון לצפות במשחק הגדול של בית ג' בין ברזיל למרוקו. על הנייר מדובר היה באחד המשחקים האיכותיים ביותר של שלב הבתים עד כה, ובסיום קיבלנו 1:1, תוצאה שמשקפת את מה שראינו על הדשא, אך גם משאירה תחושה שמרוקו הייתה זו שפספסה הזדמנות לניצחון גדול.
עוד לפני שריקת הפתיחה, כשהסתכלתי על ההרכב הברזילאי, הופתעתי מהחלטה אחת של קרלו אנצ'לוטי. מתאוס קוניה, שסיים את העונה בכושר נהדר במנצ'סטר יונייטד, נותר מחוץ להרכב, בעוד שלוקאס פאקטה, שחזר בינואר לליגה הברזילאית, קיבל את הקרדיט. בעיניי, מדובר בהחלטה מקצועית שקשה להבין. קוניה נמצא כיום בכושר טוב יותר ויכול היה להוסיף לברזיל הרבה יותר איכות ויצירתיות בחלק הקדמי.
ואם כבר החלטות תמוהות, קשה להתעלם מהיעדרו של ז'ואאו פדרו. החלוץ של צ'לסי כלל לא זומן לסגל הברזילאי למונדיאל, ולדעתי זו אחת ההפתעות הגדולות של הטורניר. לא רק שמקומו בסגל מובטח, בעיניי יש לו גם מקום בהרכב של הסלסאו.
מהעבר השני עמדה מרוקו, ומי ששכח שמדובר בנבחרת שהגיעה לחצי גמר המונדיאל בקטאר קיבל תזכורת מצוינת. המאמן מוחמד והאבי, שנכנס לתפקידו רק לפני מספר חודשים, הצעיר את הסגל כשהוא ויתר על שחקנים ותיקים ומוכרים כמו חכים זייש ויוסף אנ-נסירי, הוציא מההרכב את איוב אל-כעבי, מלך שערי הליגה היוונית, והכניס שחקנים צעירים ורעבים, והמהלך הזה השתלם, לפחות בינתיים.
היכנסו למשחק הניחושים השתתפו בחידון ואולי תזכו בחבילה זוגית לרבע גמר המונדיאל
מרוקו נראתה נהדר בעיקר בפתיחת המשחק. היא שלטה במרכז השדה, הייתה אגרסיבית יותר, מאורגנת יותר ובעיקר בטוחה בעצמה מול אחת הנבחרות הגדולות בעולם. מי שבלט היה איוב בועדי, הקשר בן ה-18 של ליל, שהכתיב את הקצב במרכז השדה, ניהל את המשחק והראה בגרות יוצאת דופן לגילו.
בדקה ה-21 הגיעה גם התמורה. בראהים דיאס, הגיבור הטרגי של גמר אליפות אפריקה, סיפק כדור עומק נהדר לסייבארי. כוכב פ.ס.וו איינדהובן, שבקבוצתו משחק קשר מתחת לחלוץ, הערב הוצב כחלוץ מרכזי, ביצע תנועה מצוינת שביטלה את צמד הבלמים הטובים העונה באירופה, גבריאל ומרקיניוס, השתלט נהדר על הכדור וסיים בקור רוח מול אליסון בדרך ל-0:1 מוצדק למרוקאים.
אלא שכמו שקורה לא פעם מול ברזיל, מספיק רגע אחד של גאונות כדי לשנות מומנטום. ויניסיוס ג'וניור סיפק מהלך אופייני, אחד על אחד באגף השמאלי, חיתוך למרכז ובעיטה לפינה הרחוקה. הברקה של ויני החזירה את ברזיל למשחק. להבדיל מויניסיוס, כוכבה השני של ברזיל, ראפיניה לא היה מספיק דומיננטי ולא הצליח להשפיע על המשחק.
במחצית השנייה אנצ'לוטי ניסה לרענן את השורות באמצעות חילופים, וברזיל אכן העלתה מעט את הקצב. היא נראתה טובה יותר מאשר ב-45 הדקות הראשונות, אבל לא באמת הראתה עליונות כפי שציפינו ממנה. מרוקו המשיכה להיות מסוכנת, המשיכה להאמין בעצמה, ובחלקים רבים של ההתמודדות אפילו נראתה הנבחרת הטובה יותר.
בסיום, ה-1:1 משאיר את תמונת הבית פתוחה לחלוטין, אבל גם מעביר מסר ברור לכל שאר המשתתפות בטורניר: מרוקו היא לא סיפור סינדרלה חד-פעמי של קטאר 2022. מדובר בנבחרת איכותית, עמוקה ומאומנת, שמסוגלת להתמודד בגובה העיניים גם מול ברזיל.
ואולי המשפט שהכי מסכם את הערב הזה הוא שאם בסיום משחק מול ברזיל, המרוקאים הם אלה שיוצאים מאוכזבים מכך שסיימו רק בתיקו - זה אומר הכול על הדרך שעשתה הנבחרת הזו ועל המקום שלה בצמרת הכדורגל העולמי.