במשך שנים ארצות הברית הגיעה למונדיאלים כאנדרדוג. נבחרת שמסוגלת להפתיע, להעפיל משלב הבתים, אולי לגנוב ניצחון גדול פה ושם, אבל לא כזו שמדברים עליה כמועמדת אמיתית ללכת רחוק. אחרי הניצחון 1:4 על פרגוואי במשחק הפתיחה שלה במונדיאל הביתי, נדמה שמשהו בתפיסה הזאת מתחיל להשתנות. ומי שמסמל את השינוי יותר מכל הוא פולריאן באלוגון.
החלוץ בן ה-24 היה הכוכב הגדול של הערב באצטדיון בלוס אנג'לס, עם צמד שערים בדרך לניצחון המרשים של הנבחרת של מאוריסיו פוצ'טינו. בסיום הוא גם נבחר לאיש המשחק, אבל דווקא הדברים שאמר לכתבים, ובהם שליח וואלה בחדר הראיונות, היו אולי הכותרת הגדולה באמת: "אנשים שואלים למה אנחנו", אמר באלוגון. "ואני אומר - למה לא אנחנו? אם אתה לא מאמין בעצמך, אתה לא יכול להשיג שום דבר".
היכנסו למשחק הניחושים, השתתפו בחידון ואולי תזכו בחבילה זוגית לרבע גמר המונדיאל
זה היה משפט קצר, אבל כזה שסיכם ערב שלם. באלוגון הוא במובנים רבים התגלמות הסיפור האמריקאי המודרני. הוא נולד בברוקלין, ניו יורק, להורים ניגרים, אך עבר עם משפחתו לבריטניה כשהיה בן חודש בלבד וגדל בלונדון.
במשך שנים נחשב לאחד הכישרונות המבטיחים של מחלקת הנוער של ארסנל, שיחק בנבחרות הצעירות של אנגליה ואף היה יכול לייצג גם את ניגריה. בסופו של דבר בחר בארצות הברית והצטרף לנבחרת הבוגרת בשנת 2023.
מאז הפך לאחד השחקנים החשובים במערך של האמריקאים. בשנים האחרונות גם ביסס את מעמדו באירופה, תחילה בעונת הפריצה המדהימה שלו בריימס הצרפתית ולאחר מכן במונאקו, שם נבחר לשחקן העונה של המועדון ב-2025/26.
אבל כל התחנות האלה נראו פתאום רחוקות בערב שבו פתח את המונדיאל עם צמד שערים: "חלמתי לכבוש במונדיאל", הודה לאחר המשחק. "דמיינתי את זה לא מעט פעמים. אבל לא דמיינתי שאבקיע שני שערים. זה לילה חלומי".
הוא נשמע נרגש במיוחד כשדיבר על הדרך שהובילה אותו לרגע הזה. "כשהתחייבתי לשחק בנבחרת לפני שלוש שנים, המונדיאל היה חלק גדול מההחלטה. האוהדים נתנו לי כל כך הרבה תמיכה ואהבה. תמיד רציתי להחזיר להם ולהראות להם שהם צדקו".
האהבה הזאת הורגשה היטב ביציעים. יותר מ-70 אלף צופים מילאו את האצטדיון, ובאלוגון סיפר שלא מעט מהם היו בני משפחה וחברים שהגיעו במיוחד לערב הזה. "הייתי צריך לסדר המון כרטיסים", סיפר בחיוך. "אבל זאת הזדמנות של פעם בחיים. רציתי שכולם יהיו כאן. יש לי גם בני משפחה שצפו מלונדון וממקומות אחרים בעולם".
על כר הדשא ארצות הברית נראתה כמו נבחרת שמשחקת עם ביטחון של מארחת שמאמינה בעצמה. הלחץ המוקדם הוביל לשער עצמי של פרגוואי, באלוגון הוסיף צמד, ובהמשך ג'יו ריינה חתם את התוצאה עם הרביעי. באלוגון עצמו הודה שהמשחק הראשון בטורניר הוא בדרך כלל גם הקשה ביותר: "תמיד יש עצבים. תמיד יש התרגשות. המשחק הראשון הוא הכי קשה", אמר. "אבל הצלחנו להשתחרר מהר מאוד, וזה נתן לנו הרבה ביטחון".
למרות האופוריה, הוא ניסה להוריד מעט את גובה הלהבות: "צריך לקחת כל משחק בפני עצמו", הדגיש. "זה רק צעד ראשון". אבל גם הוא יודע שהערב הזה כבר נכנס לספרי ההיסטוריה. לפי נתוני ההתאחדות האמריקאית, הוא הפך לאמריקאי הראשון שכובש צמד במשחק מונדיאל מאז שנות ה-30 של המאה הקודמת. בנוסף, הוא העלה את מאזנו ל-11 שערים ב-28 הופעות בנבחרת.
לא פחות חשוב, הוא העניק לאוהדים האמריקאים סיבה לחלום. פוצ'טינו ניסה במשך שנה וחצי לשכנע את שחקניו להאמין שהם מסוגלים להתמודד עם כל נבחרת בעולם. באלוגון, יותר מכל שחקן אחר בסגל, נראה כמי שהפנים את המסר הזה. כשנשאל מה יעשה אחרי אחד הערבים הגדולים בקריירה שלו, התשובה הייתה מפתיעה בפשטותה: "כנראה שאחזור לחדר ואצפה קצת בנטפליקס".
אבל גם אם ינסה להירגע מול המסך, יהיה לו קשה להתעלם מהמציאות החדשה שנוצרה סביבו. כי בערב אחד בלוס אנג'לס, מול אצטדיון מלא וקהל אמריקאי שחלם על פתיחה מושלמת, פולריאן באלוגון לא רק כבש שני שערים. הוא הפך לפנים של נבחרת ארה"ב.