כשנבחרת ברזיל יוצאת הלילה למסע אחר התואר השישי שלה במונדיאל 2026, לא מעט ברזילאים חווים תחושה משונה של דז'ה וו. הטורניר הנוכחי והמסע עליו מזכירים בכל יום שעובר דווקא את מונדיאל 2002 הזכור לטובה.
תחת לואיז פליפה סקולארי, אותה נבחרת סיפקה את אחת ההופעות הבלתי נשכחות בהיסטוריה של גביע העולם: ניצחה שבעה משחקים, כבשה 18 שערים וספגה ארבעה בלבד. זו הייתה קבוצה ששילבה פרקטיות קרה עם רגעי קסם אישי מרהיבים, והפכה מאנדרדוג לאחת הנבחרות הגדולות בהיסטוריה. 24 שנים אחר כך, הנבחרת הנוכחית של קרלו אנצ'לוטי מציגה במפתיע חמישה קווי דמיון בולטים לנבחרת הברזילאית האחרונה שהניפה את הגביע הגדול מכולם.
היכנסו למשחק הניחושים, השתתפו בחידון ואולי תזכו בחבילה זוגית לרבע גמר המונדיאל
שלב המוקדמות הקשה: הדמיון הגדול ביותר בין 2002 ל-2026
קשה לחשוב על כך בדיעבד, אך אותה נבחרת אגדית כמעט ולא עלתה כלל לגביע העולם. היא סיימה את קמפיין המוקדמות במקום השלישי בלבד עם תשעה ניצחונות, שלוש תוצאות תיקו ושישה הפסדים, והצליחה להבטיח עלייה רק במחזורים האחרונים. באופן מעניין, קמפיין המוקדמות הנוכחי הסתיים באופן כמעט זהה (שמונה ניצחונות, ארבע תוצאות תיקו, ושישה הפסדים). מדובר בשני הקמפיינים הכי חלשים של ברזיל בכל ההיסטוריה שלה במוקדמות גביע העולם.
מלבד התוצאות המאכזבות על המגרש, הקמפיין גם התאפיין בחוסר יציבות כבד בגזרת המאמן והשחקנים. ההתאחדות הברזילאית מינתה שלושה מאמנים שונים לאורך הקמפיין: וונדרליי לושמבורגו, אמרסון לאאו, ולבסוף פיליפאו. בעקבות זאת, זומנו במצטבר לאורך המוקדמות יותר מ-65 שחקנים שונים.
מאז עזיבתו של צ'יצ'י בתום המונדיאל הקודם בקטאר, ההתאחדות הברזילאית מינתה שלושה מאמנים שונים: פרננדו דיניז, דוריבאל ז'וניור, ולבסוף קרלו אנצ'לוטי. שלושתם זימנו יחד במצטבר יותר מ-65 שחקנים שונים.
הדמיון ברור. בשתי התקופות קמפיין המוקדמות חשף חולשות, אך גם יצר את התנאים לשינוי. הוא הדגיש את הצורך ביציבות, משמעת ודמות סמכותית יותר בחדר ההלבשה - בדיוק מה שהמאמן הבא סיפק.
המאמן האיטלקי הפרגמטי שמביא סדר
בדומה לאנצ'לוטי, גם פיליפאו הגיע כדמות המושיע. חוסר היציבות והבלאגן בנבחרת גרם לברזילאים לשווע לדמות סמכותית שהנבחרת תוכל להתאחד סביבה.
למי שלא יודע, באותה תקופה של תחילת המילניום פיליפאו עבר עשור מהסרטים בו ראשית הצליח להביא את קריסיומה הקטנה לזכייה היסטורית בגביע ברזיל, עבר לגרמיו וזכה איתה כמעט בכל תואר שניתן לזכות בו, ומיד לאחר מכן הצליח לשחזר את אותו הישג עם פלמייראס.
הוא ללא ספק היה המאמן הכי מצליח ומכובד בברזיל באותה תקופה, כזה שתמיד ידע להפגין סמכותיות נוקשה ועדיין כל שחקניו תמיד אהבו אותו. הסוד האמיתי שלו היה הקריזמה הענקית שתמיד התחבאה מתחת למבטא הדרומי הכבד שלו. הוא ידע בעזרתה לאחד את חדרי ההלבשה שלו לכדי קבוצות מגובשות שיודעות לעבוד יחד. בדיוק מה שברזיל הייתה זקוקה לו נואשות.
בכדי לחתום את הדמיון לאנצ'לוטי, אזכיר שסקולארי עצמו הוא ממוצא איטלקי דרך סבו וסבתו שהיגרו לברזיל מצפון איטליה. בזכותם הוא מחזיק בעצמו דרכון איטלקי ואף דובר איטלקית בסיסית.
סיפור הגאולה של הגיבור הגדול
רונאלדו פנומנו סיפק ב-2002 את אחד מסיפורי הקאמבק הגדולים בתולדות הכדורגל. לאחר פציעות ברך קשות במיוחד שהרחיקו אותו מהמגרשים במשך כשנתיים והיו קרובות מאוד לסיים לו את הקריירה, הוא מצא את הכוחות לחזור והוביל את ברזיל עד לזכייה בתואר עם שמונה שערים אישיים (כולל צמד בגמר).
בדומה לרונאלדו, גם ניימאר הוכרז כמקרה אבוד בעקבות הפציעה הקשה שלו שהרחיקה אותו מהמגרשים למעלה משנה. למרות זאת, הוא צלח את השיקום הארוך והקשה כי הרצון להוכיח למבקריו שהם טועים והרצון לזכות בתואר לאחר הכישלון בגביע הקודם היו חזקים מספיק בשביל להזין אותו ולהשאיר אותו ממוקד במטרה.
ניימאר הוא אינו רונאלדו, אך הוא הכוכב הכי גדול שצמח בברזיל ב-20 שנה האחרונות. הוא מלך השערים של נבחרת ברזיל בכל הזמנים, וגם כיום יש לו קסם מיוחד ברגליים. עם קצת מזל הוא יוכל לספק הופעות גדולות בשבועות הקרובים.
בגיל 34, זה כנראה המונדיאל האחרון שלו. בין אם יפתח או לא, הכישרון והניסיון שלו הופכים אותו לכלי חשוב בשביל אנצ'לוטי. אולם האהדה העצומה לה הוא זוכה בברזיל ומחוצה לה הופכת אותו גם ללב הפועם של הנבחרת. הוא יצטרך לתת את כל כולו, אך אם יעזור לברזיל להניף את הגביע השישי שלה הוא סופסוף יוזכר באותה נשימה עם גיבורים לאומיים כמו רונאלדו ורומאריו.
הקוסם הצעיר מצרפת
רונאלדיניו הגיע למונדיאל 2002 כילד המבטיח של נבחרת ברזיל. בגיל 22 הוא בדיוק החל לככב בפריז סן ז'רמן. והגיע עם הרבה ציפיות סביבו מצד האוהדים בברזיל. הוא לא רק עמד בציפיות, אלא התפוצץ על הבמה העולמית עם מיומנות וקסם חסר מעצורים שהכריעו משחקים. הוא גם הצטרף לריבאלדו ורונאלדו ויצר שלישיה קסומה בהתקפה הברזילאית שכולנו זוכרים עד היום.
אנדריק בן ה-19 (יחגוג יומולדת 20 יומיים לאחר הגמר) עושה מסלול די דומה כשכיכב העונה בצרפת במדי ליון וקיבל זימון מאנצ'לוטי על תקן הצעיר המבטיח. הוא בעיקר הרשים עם היכולת להכריע משחקים גדולים עם כוח, מהירות וסיומת. לצד ויניסיוס וראפיניה הוא יוכל ליצור דינמיקה דומה: כוכבים בשיאם שמנחים את הדור הבא. השילוב הזה שומר על ההתקפה תוססת, בלתי צפויה ומסוכנת מכל כיוון, כמו ב-2002.
הסימן הסופי: הפציעה של הרומאי
אם היו חסרים קווי דמיון בין שתי נבחרות, אז קו נוסף הופיע לאחרונה בדמותה של הפציעה המפתיעה של ווסלי (שחקנה של רומא) במשחק הידידות האחרון נגד מצרים.
ב-2002, ימים ספורים לפני המשחק הראשון נגד טורקיה, אמרסון (שחקנה של רומא באותה העת) נפצע במהלך אימון והושבת לכל הטורניר. אמרסון היה אמור להיות הקפטן, אך הוחלף בסגל על ידי ריקרדיניו מקורינתיאנס, וקאפו הפך לקפטן במקומו.
למרות המכה הכואבת הכנף, הנבחרת ההיא הצליחה לשמור על כיוון והמריאה עד לזכייה. התקווה של ברזיל היא שעל אף שגם הפעם היא איבדה "רומאי" חשוב רגע לפני המונדיאל, הנבחרת תצליח לשמור על כיוון ותלך עד הסוף.
צירוף מקרים סתמי או סימן לנבחרת היסטורית?
הברזילאים ידועים באמונות תפלות עמוקות, לכן לא מפתיע שהם רואים בהקבלה הזו סימן משמעותי לכך שאחרי חמישה מונדיאלים כושלים, אולי הפעם הנבחרת תביא את הכוכב השישי.
מצד שני, זה גם לא כל כך מופרך. במונדיאלים רבים, הנבחרות שזוכות הן אלה שמצליחות להתחבר באמת במהלך הטורניר עצמו, לצבור ביטחון ממשחק למשחק ולהפוך ברגע האמת מאוסף כישרונות לקבוצה מאוחדת.
אף אחד לא יכול להבטיח שהנבחרת הנוכחית תתחבר כמו זו של 2002, אבל התנאים לכך בהחלט קיימים. אם זה קמפיין מוקדמות קשה שמייצר רעב עמוק ורצון להשתיק את המבקרים, מאמן שמביא יציבות ברגע הנכון, וסגל שמשלב כישרון וניסיון עם פוטנציאל להתחבר לקבוצה מאוחדת. בעוד כמה שבועות נדע האם מדובר סך הכול בצירוף מקרים סתמי או סימן מקדים לנבחרת שבדרכה לעשות היסטוריה.