בזמן שאמריקה ממתינה לשמוע אם באמת הסתיימה המלחמה באיראן, וארצות הברית מציינת השנה 250 שנים להיווסדה על רקע הקיטוב הפוליטי שמאפיין את השיח הציבורי במדינה, יש מי שמאמין שמונדיאל 2026 יכול להפוך להרבה יותר מטורניר כדורגל.
"יש מלחמות ועימותים בכל העולם. זו המציאות כרגע", אומר לוואלה מרסלו בלבואה, אחד השחקנים הבולטים בתולדות נבחרת ארצות הברית ואחד מסמלי הכדורגל האמריקאי. "כשמדברים על המונדיאל, הוא מאחד בין אנשים. הוא מחבר תרבויות שונות ואנשים מרקעים שונים. זו הגדולה של גביע העולם".
בלבואה, שהשתתף במונדיאלים של 1990 ו-1994 ונחשב לאחד משחקני ההגנה הגדולים בתולדות הכדורגל האמריקאי, רשם יותר מ-120 הופעות במדי הנבחרת הלאומית והיה אחד הפנים המזוהות ביותר של הענף בארצות הברית בתקופה שבה הוא עדיין נאבק על מקומו בתודעה האמריקאית.
כעת, שלושה עשורים אחרי שהיה חלק מהנבחרת שאירחה את מונדיאל 1994, הוא עוקב מקרוב אחר הדור הנוכחי של הכדורגל האמריקאי ומתכונן למשחק הפתיחה של הנבחרת מול פרגוואי (בין שישי לשבת, 04:00, ספורט1).
כמי שחווה בעצמו שני מונדיאלים, בלבואה מאמין כי הלחץ שמרגישים השחקנים האמריקאים אינו שונה מזה שמרגישה כל נבחרת אחרת במעמד כזה. "לכל נבחרת במונדיאל יש לחץ", הוא אומר. "הן רוצות לעשות משהו מיוחד עבור המדינה שלהן. הן רוצות להעביר מסר לאנשים בבית שהן מייצגות אותם ושהן נלחמות עבורם".
במקרה של ארצות הברית, הלחץ מלווה גם בתחושת הזדמנות. האמריקאים מארחים את המונדיאל לראשונה מאז 1994, והציפייה היא שהנבחרת המקומית לא רק תארח היטב את הטורניר, אלא גם תציג הישגים על כר הדשא. "אנחנו מנסים להראות לשאר העולם כמה טובים אנחנו באמת", מסביר בלבואה. "אנחנו מנסים לשנות את הסטיגמה שלפיה לאמריקאים יש כמה שחקנים טובים, אבל הם לא באמת נבחרת גדולה. היום המטרה היא להראות לעולם מה יש לנו, ויש לנו את היכולת לעשות את זה, במיוחד כשאנחנו משחקים בבית".
כששואלים אותו כיצד יגדיר הצלחה עבור נבחרת ארצות הברית בטורניר הנוכחי, התשובה שלו ברורה. "אנחנו מדברים על זה כבר שנה. הצעד הראשון הוא לזכות בבית. אם אתה מסיים ראשון בבית, אתה יכול להימנע מחלק מהנבחרות החזקות בעולם בשלבים הבאים. אבל מבחינתי, פחות מרבע גמר יהיה אכזבה".
בלבואה אמנם מזוהה עם הנבחרת האמריקאית, אך בשנים האחרונות הפך גם לאחד השגרירים הבולטים של ליגת ה-MLS. לכן, באופן טבעי, השיחה גלשה גם לתופעה שמעניינת אותנו בישראל: מספרם ההולך וגדל של שחקנים ישראלים בליגה האמריקאית.
בשנים האחרונות הפכה ה-MLS ליעד מבוקש עבור כדורגלנים ישראלים. שחקנים ישראלים פזורים כיום במספר מועדונים ברחבי ארצות הברית, והליגה מושכת תשומת לב גוברת גם בקרב שחקנים אירופאים ובינלאומיים. בלבואה לא מופתע מכך: "זו ליגה שנמצאת בעלייה", הוא מסביר. "כשמסתכלים על מתקני האימונים, על האצטדיונים החדשים ועל התנאים שיש כאן, יש לנו מתקנים ברמה עולמית. יש לנו אצטדיונים חדשים ומודרניים, ואיכות החיים כאן גבוהה מאוד".
לדבריו, גם תרבות הכדורגל האמריקאית משתנה במהירות. "התרבות כאן מתחילה להיראות יותר ויותר כמו מה שרואים במקומות אחרים בעולם. אנשים מתחילים להבין כמה הליגה תחרותית וכמה היא ממשיכה להתפתח".
הוא סבור שגם עצם קיומו של המונדיאל בארצות הברית יתרום לחשיפה נוספת של הליגה המקומית. "אנחנו מארחים 48 נבחרות מכל העולם. הן יראו את מתקני האימונים, את האצטדיונים ואת המשחקים של ה-MLS. אנשים מתחילים להסתכל על הליגה הזאת בצורה אחרת".
כשמדברים על המהפכה שעברה הליגה, בלבואה יודע בדיוק מאיפה היא התחילה. "דייויד בקהאם", הוא מכריז. "בקהאם שם את ה-MLS על המפה. אחר כך הגיעו שחקנים כמו תיירי הנרי, ובהמשך גם ליאו מסי, לואיס סוארס ושחקנים נוספים. הרעיון הוא להמשיך להביא לכאן את השחקנים הטובים בעולם ולהמשיך לבנות ליגה שתוכל להתחרות ברמות הגבוהות ביותר".
ערב משחק הפתיחה של ארצות הברית, בלבואה חוזר לנקודה שממנה התחיל. לא לכדורגל, אלא למה שמסביבו: במדינה שמציינת 250 שנות עצמאות, בתקופה שבה הכותרות מלאות במלחמה באיראן ובמשברים פנימיים, הוא מאמין שהמונדיאל יכול להזכיר לאמריקאים משהו פשוט יותר. "זה מה שהמונדיאל עושה. הוא מאחד בין אנשים".