כדורגל הוא ענף הספורט הפופולרי ביותר בעולם. כ-5 מיליארד בני אדם אוהבים את המשחק, צופים בו או עוקבים אחריו. לפי התאחדות הכדורגל העולמית (פיפ"א), בין 220 ל-240 מיליון איש משחקים באופן חובבני לחלוטין, ועוד כ-40 מיליון רשומים בהתאחדויות השונות ברמות שונות. אם נוסיף למספרים הללו את כל המאמנים, המנהלים, השופטים ואנשי הצוות שמאפשרים את קיום המשחקים, נגיע לכ-270 מיליון איש ברחבי העולם שעוסקים בענף - לא תמיד בשכר.
לפי ארגון השחקנים העולמי (FIFPro), ישנם כ-130 אלף כדורגלנים במסגרות של מועדונים מקצועניים, אך 85% מהם אינם מקבלים שכר משום שהם עדיין שחקנים צעירים או חובבנים. כלומר, מתוך כל מי שחי ונושם את המשחק, רק מיעוט קטן באמת מרוויח ממנו.
מתוך מאות האלפים ששיחקו כדורגל מקצועני לאורך ההיסטוריה, רק 8,500 עד 9,000 הגיעו למונדיאל כשחקני סגל בכל מהדורות הטורניר (מ-1930 ועד 2022). מתוכם, רק בין 6,500 ל-7,000 זכו לדרוך על הדשא באליפות העולם. המספר המדויק אינו ידוע, מכיוון שרק החל מ-1966 קיים רישום מסודר ומלא של כל השחקנים וההרכבים.
בסופו של דבר, רק הטובים ביותר מבין מאות המיליונים ששיחקו את המשחק מגיעים לבמה הגדולה מכולן. גם לאחר הגדלת הטורניר ל-48 נבחרות - מה שפותח פתח לנציגויות כמו האיטי (שבסגלה בעבר לא היו כמעט שחקנים שנולדו במדינה) או קוראסאו (שרוב שחקניה הולנדים) - עדיין מדובר במועדון סגור השמור לעילית.
היכנסו למשחק הניחושים השתתפו בחידון ואולי תזכו בחבילה זוגית לרבע גמר המונדיאל
מחקרים ונתונים מראים כי רק 0.5% עד 1% מהשחקנים שנכנסים לאקדמיית נוער מובחרת באירופה, יחתמו אי פעם על חוזה מקצועני כלשהו. המשמעות היא שמתוך 1,000 ילדים בשנתון, רק חמישה עד עשרה יהפכו לכדורגלנים. גם מבין אלו שכבר מחזיקים בחוזה מקצועני בגילי 16 עד 18, רק 17% (בערך 1 מ-6) ימשיכו לשחק מעבר לגיל 22.
לפי נתוני ההתאחדות האנגלית, 98% מכלל הנערים בני ה-16 שמתאמנים באקדמיות של הקבוצות הבכירות במדינה, לעולם לא ישחקו באחת מחמש הליגות הראשונות באנגליה. במבט רחב יותר על אירופה, פחות מ-1% מכלל הילדים שמתחילים לשחק באופן מאורגן יזכו לחתום על חוזה מקצועני.
מחקר שפורסם לאחרונה באוניברסיטת אסקס מצא כי מבין כל השחקנים שהיו באקדמיות הבכירות בספרד בגילי 13-18 בעשור האחרון, רק 4% הצליחו לרשום הופעה בליגה הראשונה. 6% נוספים שיחקו בליגות נמוכות יותר, ואילו 90% הנותרים לא פיתחו שום קריירה בענף.
הסיבה לכך היא שהאקדמיות פועלות במודל של כמות - הן בוחנות אלפי ילדים בניסיון לאתר את אותם כישרונות בודדים ונדירים שמסוגלים באמת לפרוץ לקבוצה הבוגרת. כתוצאה מכך, הרוב המכריע של הבוגרים מוצאים את עצמם כבר בתחילת שנות העשרים לחייהם מחפשים מסלול קריירה חלופי, בין אם באימון, במדעי הספורט או מחוץ לעולם הכדורגל לחלוטין.
ומבין כל הילדים האלו שחולמים בגדול, רק כ-0.015% (ואולי פחות) יגיעו לרמה שתאפשר להם לייצג את הנבחרת הלאומית שלהם. וכפי שכבר צוין, רוב הנבחרות אפילו לא מעפילות למונדיאל. אז עכשיו, כשהבנתם עד כמה ספורטאים נדירים הם השחקנים שתראו על המסך בחודש הקרוב - אפשר להתחיל ליהנות מהמשחק.