הבה נפתח במחווה לנבחרת איטליה, מחזיקת גביע העולם ארבע פעמים, שלא מצליחה להעפיל לטורניר הגמר של המונדיאל כבר שלוש פעמים ברציפות - ונצטט את המשורר דנטה אלגיירי שביצירה "הקומדיה האלוהית" קבע בשערי הגיהינום את הכתובת: "זנחו כל תקווה, אתם הבאים בשעריי".
הדברים נכתבים לא רק כדי להראות שחובבי כדורגל מסוגלים לצטט משירת שלהי ימי הביניים (אנא אל תוסיפו לשאול, אני חושש שבכך מיציתי את רוב הידע שלי בתחום), אלא, תתפלאו - כהמלצת צפייה למשחק הפתיחה של המונדיאל, שיפגיש הערב את נבחרות מקסיקו ודרום אפריקה.
משחקי פתיחה הם לרוב מקור לאכזבה גם כאשר מדובר בנבחרות מהדרג הראשון ולא מה"בי-ליסט" (שלא לומר סי או די) של הכדורגל העולמי, אבל שימו לב לניואנס שעושה את ההבדל: אם הייתי קוטע את פגישתנו הנעימה בנימוק לפיו אני צריך לרוך לצפות במשחק הבינלאומי המפעים בין מקסיקו לדרום-אפריקה, סביר להניח שהייתם סוברים שאני לא נורמלי.
לעומת זאת, אם הייתי אומר לכם שאני חייב למהר ולצפות במשחק הפתיחה של המונדיאל... הו, הו - זה כבר משהו אחר לגמרי! כי לא רק משחק יש כאן הערב, אלא דרינק ראשון, על חשבון הבית, במסיבה לרגל הפתיחה של חמישה שבועות עם כמה שידורים חיים כמעט בכל יום - וכשמקבלים דרינק ראשון במתנה, אין מתלוננים שהקאווה פושרת.
תגידו על המונדיאל הזה מה שאתם רוצים: שאירוח משולש נראה כמו חיה שלא קיימת בטבע, שהאמריקאים לא ממש מבדילים בין סוקר לקריקט, שפיפ"א מושחתים ושמונדיאל עם 48 נבחרות מאבד מהמעמד שלו כאירוע הפסגה של הכדורגל העולמי, זה שמפגיש את הנבחרות הטובות ביותר בעולם.
היכנסו למשחק הניחושים השתתפו בחידון ואולי תזכו בחבילה זוגית לרבע גמר המונדיאל
מלך השכונה
אני נשבע אפילו לא להתחיל להתווכח ורק להגיד שמי שלא נותן למונדיאל לשאוב אותו לאט לאט לתוכו, עד לרגע שבו משהו בכל אוהד נשבר, זה שבו פתאום יש שלושה ימים ללא משחק, לפני הגמר (ואז אתה קולט שזהו, כמעט נגמר) מי שלא אומר "בואנ'ה זה מספר שמונה כל כף ורדה, לא הייתי נותן לו להיות מאבטח בכניסה לקניון", אבל יקום בשלוש לפנות בוקר כדי לצפות במשחק הבא שלהם, או של ירדן, או של וולטה-עילית (סתם, הם לא במונדיאל, אבל היה לי חשוב לבדוק עירנות).
מי שלא שולח חיוך עייף בבית הקפה שבו הוא לוגם את הכוס הרביעית אחרי שהיה ער כל הלילה - לחבר בשולחן ממול, שיש לו את אותתו מבט בעיניים, מגיע לו!
הוא לא צריך את הציטוט מדנטה, אלא מתבקש בנימוס לחזור לגיהינום שבו הוא כבר חי, זה שמשתרע בין שתי האוזניים שלו - ולא להפריע לנו ליהנות.
כי למרות ההתנשאות של אוהדים כמוני, שמכורים לכדורגל בין החודשים אוגוסט למאי, יש אפילו במשחקים הלא-אטרקטיביים של המונדיאל קסם שמדבר לכל מי שמסוגל לשבת ביציע של מגרש בבית הספר בשכונה, לראות שתי קבוצות של חברים שנפגשות ביום שישי כדי לשחק כדורגל - ולהתמסר לו באותה רמת עניין של משחק אליפות במחזור האחרון בפרמיירליג, שמפגיש את מנצ'סטר יונייטד עם ליברפול כשלשתי הקבוצות אותו מספר נקודות...
זה בדיוק סוד הקסם של המונדיאל: הוא לא מתיימר לקבוע איזה סטנדרט גבוה של איכות, אלא להפך: הופך את כל העולם למגרש אספלט בשכונה, זה שבו אתה כובש שער מקרי ורץ לעבר יציע דמיוני, מנשק את הסמל וצועק "קאנטונה!", אפילו אחרי שהפך לאנטישמי מניאק שונא-ישראל, טפו עליו...
אם כך הוא, למה בכל זאת להיוואש מכל תקווה? כי משחקי פתיחה נוטים שלא לספק את הסחורה. כלומר, מוטב לבוא אליהם ללא ציפיות ולהגיד משהו כמו: "טוב - אבל מחר יש ברזיל!" (למרות שאני כבר לא זוכר מתי היו פחות ציפיות מהנבחרת המעוטרת ביותר בכדורגל העולמי).
אז בואו בלי ציפיות - ומקסימום "תתאכזבו לטובה" ותזכו להתמודדות מרתקת עם משחק טוב ושערים. והעיקר לזכור שלכל מונדיאל לוקח קצת זמן להתניע, במיוחד כזה שיש בו 48 נבחרות (שערורייה, אני מסכים).
משחקי הפתיחה שלי
הנה מסע קצר בנתיבי משחקי הפתיחה שלי. מהמונדיאל של 1974 אני זוכר בעיקר את האבל הלאומי לאחר ההפסד של הולנד למערב-גרמניה, אבל ב-1978 כבר ישבתי מול טלוויזיה שחור-לבן כדי לצפות ב- 0-0 מאכזב בין הגרמנים הרעים לפולנים ימ"ש.
ב-1982 לעומת זאת, כבר חיכיתי כמו כולם להופעת הבכורה של נער בשם דייגו ארמנדו מראדונה, שזה עתה נרכש על ידי ברצלונה - ועוד באצטדיון הקאמפ-נואו שבו הוא עתיד לשחק... מראדונה בקושי הופיע, מה שאי אפשר לומר על הנבחרת הבלגית שניצחה 1-0 משער של ואנדברג. אני הייתי מאושר, לא מפני שיש לי משהו נגד ארגנטינה, אלא בגלל שי' שבה הייתי מאוהב, הסכימה שנתנשק בפעם הראשונה.
הטורניר הבא לוקח אותנו לאצטדיון האצטקה במקסיקו, זה שבו ישחקו הערב מקסיקו ודרום אפריקה, למשחק הפתיחה של הטורניר ב-1986 (זה שאליו מראדונה הופיע ועוד איך!), למשחק בין איטליה לבולגריה שהסתיים ב- 1-1 דרמטי (הבולגרים השוו בדקות הסיום).
איך אני זוכר? כי המונדיאל ההוא נפל בדיוק על בחינות הבגרות שלי, מה שכמובן פגע קשות בהכנות (בעצם, על מי אני עובד - הייתי ונותרתי אהבל).
את המונדיאל הבא שלי ראיתי בשעות לא שעות בסידני, אוסטרליה, בה הועסקתי כפועל בניין לא חוקי... ובערב השלמתי שעות באריזת סחורה בבית מסחר לטקסטיל, הכל במטרה לאגור כמה שיותר כסף לקראת מסע נדודים של שנה מסביב לגלובוס. המשחקים שודרו לפנות בוקר, כך שצפיתי באחת ההפתעות הגדולות של פתיחת המונדיאל - הניצחון 1-0 של קמרון על ארגנטינה (אומאם-ביאיק, זוכרים?)...
פעם ראשונה במונדיאל
1994 ואני כבר סטודנט לתקשורת ומנהל עסקים, נשוי וכותב במקומון "זמן תל אביב", רגע לפני המעבר לתחום הפרסום. יושב על הגג של א', שהיה אז העורך שלי והפך לחבר ורואה את קלינסי (יורגן קלינסמן) וגרמניה מנצחים את בוליביה, במונדיאל שאליו לא הצלחתי להתחבר עד לפנדל האחרון במשחק הגמר.
אחד ממשחקי הפתיחה הטובים יותר היה בטורניר של 1998 בצרפת. אני כבר אבא לילדה בת שלוש, צופה בברזיל מול סקוטלנד ונזכר במפגש דומה בשלב הבתים של הטורניר ב-1982, זה שהכיר לעולם את נבחרת ברזיל שהייתה לדעתי המלהיבה בכל הזמנים, זו של זיקו וסוקרטס...
נבחרת ברזיל של 1998 לא הייתה טובה עד כדי כך, למרות שהגיעה עד לגמר (ואפילו כפייבוריטית), אבל יכולת בינונית (ושער עצמי...) הספיקה לה לנצח 2-1 במשחק שהיה מהיר וקצבי.
כל אלה היו רק הפרומו למשחק הפתיחה בטורניר 2002 ביפן וקוריאה: הגברת טסה בענייני עבודה לארה"ב והשאירה אותי עם ילדה בת 7 וילד בן 3, מה שהקנה לי את הזכות להזמין חברים הביתה לרגל האיוונט. על פלטות של בשרים קרים, גבינות וחמוצים, ומספר לא חוקי של בירות, חזינו במה שנחשב להפתעה הגדולה של המשחקים עד אז (ערב הסעודית נגד ארגנטינה במונדיאל שעבר מחקה את המשחק הזה מספרי ההיסטוריה): ניצחון של סנגל (פעם קולוניה צרפתית) 1-0 על צרפת עטורת הכוכבים.
המונדיאל של 2006 הגיע ואני כבר אב לשלושה: כן, לבת ה-11 ובן ה-7 יש כבר אחות בת שנה. בשיאו של המונדיאל הזה (בין שלב הבתים לשמיניות) טסתי לגרמניה לימים קסומים ברחובות פרנקפורט, מינכן ושטוטגרט עם אוהדים מכל העולם.
את משחק הפתיחה ראיתי עדיין בבית, וקפצתי לא פחות משש פעמים בניצחון 4-2 של גרמניה (הפעם כבר בלי הקידומת "מערב"), הכי הרבה שערים שהובקעו אי פעם במשחק פתיחת מונדיאל.
אכזבה באמסטרדם ובזאגרב
והנה הגענו ל-2010, מונדיאל פושר למדי מבחינת איכות הכדורגל, אבל מעניין לענייננו, כי משחק הפתיחה שלו הוא תמונת מראה של זה שיתקיים הערב: דרום אפריקה, אז כמארחת, מול מקסיקו - מארחת משותפת של הטורניר הזה.
הכדורגל לא התעלה לרמות גבוהות, אבל לפחות הרשתות זעו פעמיים בתיקו 1-1. אגב, למשחק הגמר של אותו טורניר העפילו ספרד והולנד - ואני טסתי לצפות בו עם חברים באמסטרדם. אפשר לסכם ולומר שהרבה מזל לא הבאתי להם...
במשחק הפתיחה של 2014 (הגדולה שלי כבר חיילת!) בברזיל, הצליחה נבחרת קרואטיה להמם את האצטדיון בסאו-פאולו עם שער מהיר (עצמי של מרסלו), אבל ברזיל הלמה 3 פעמים ופתחה את הטורניר שבו ספגה את ההשפלה הגדולה בתולדותיה עם ניצחון.
בטורניר של 2018 הבת הגדולה כבר גרה עם החבר, הבן בצבא - ואני שוכח לרגע את הדאגה שבלהיות אבא לחייל ועף על ההצגה הגדולה ביותר בכל הזמנים במשחק פתיחה: המארחת רוסיה הולמת 5 פעמים בערב הסעודית.
כמה ימים אחר כך טסתי לסוצ'י, כדי לראות את הבלגים מפרקים את הפנמים החביבים בהופעת הביכורים שלהם במונדיאל, אבל החוויה האמיתית חיכתה לי בזאגרב.
ערב משחק הגמר טסתי לבירת קרואטיה כדי לסקר את החשמל ברחובותיה, אחרי ההעפלה המפתיעה של מודריץ' והחברים לגמר. ממש כמו 8 שנים קודם לכן, המזל לא היה אתי.
ואולי בעצם כן? כי בפן האישי, מי שטסה אתי לזאגרב כחברה וקולגה, הפכה זה עתה, לפני פחות מחודש לאשתי...
ירח דבש במגרש
תכף נשוב אליה, אבל לא לפני שנעצור לתדלק במונדיאל האחרון, זה שנמכר לקטאר. כלומר האירוח אולי נמכר, אבל לא המשחקים, כי הקטארים מצליחים לעשות היסטוריה קטנה ולהפוך לנבחרת המארחת הראשונה בהיסטוריה שמפסידה במשחק הפתיחה על הטורניר: 2-0 לאקוודור.
אגב, זה המונדיאל שבו הופגנה רמת הכדורגל הגבוהה ביותר אי פעם, ככל הנראה תולדה של קיומו בחורף, כלומר - אמצע העונה בליגות הכדורגל המובילות של אירופה.
מה למדנו מהמסע הקצר הזה בין משחקי הפתיחה? שכדורגל גדול לא היה ברובם, אבל כן היו קצת דרמות ואפילו היסטוריה, כי כבר אמרנו - משחק בין מקסיקו לדרום אפריקה לכשעצמו אינו מעניין, אבל משחק הפתיחה של המונדיאל, דווקא כן.
רגע לפני שתרדו מהרכבת, ומאחר שלכל אורך המסע כרכתי בין האישי ל"מונדיאלי", אי אפשר בלי מילות פרידה שהן גם מילות אהבה, לא רק לכדורגל: היום אני כבר סבא טרי לנכדה בת כמעט חצי שנה ונשוי טרי לאוהדת שהבהירה לי מראש שהיא מתכוונת להתעורר לכל משחק...
את שלבי הסיום של הטורניר נעשה באירופה, בנדודים בין מדינות שנבחרותיהן ישתתפו במשחקים מכריעים.
אני מנדב מראש את המידע הזה כדי שאם יש התאחדויות לכדורגל שרוצות לשלם לי: מספרד ופורטוגל, מהולנד עד צרפת ומאנגליה עד גרמניה, כדי שאמנע מביקור בשטחן (ע"ע הולנד וקרואטיה), אם יעפילו למשחק הגמר, במסע שעתיד לכרוך ירח דבש וכדורגל... יש בהחלט על מה לדבר!