נבחרת איראן נחתה השבוע במקסיקו לקראת המונדיאל, לאחר שהוענקו לה אשרות כניסה (ויזות) לארצות הברית שיאפשרו לה לקיים את משחקיה בלוס אנג'לס ובסיאטל. השתתפותה של איראן הייתה מוטלת בספק בעקבות המלחמה, אך השחקנים קיבלו את האשרות ברגע האחרון ממש. עם זאת, כניסתם של חלק מחברי הצוות סורבה, כולל זו של מזכ"ל התאחדות הכדורגל המקומית, הדאיית מומבאיני, וסגן הנשיא, מהדי מוחמד נאבי. "עם כל מה שקרה, הוויזות הונפקו בסופו של דבר", אמר המגן אחסאן חאג'-סאפי. "באופן אישי, יש לי תלונה כלפי פיפ"א: למה זה לקח כל כך הרבה זמן?
ככל הידוע לי, האשרות הונפקו רק לשחקנים ולכמה אנשי צוות. למרבה הצער, מספר חברי מפתח שתפקידם קריטי בנבחרת נותרו בחוץ. זה כולל את מנהל הנבחרת, המנהל המקצועי ומנהל המדיה. מכאן, אני מבקש מפיפ"א לטפל בנושא, כדי שבעזרת השם המצב ייפתר בימים הקרובים".
החשש האמריקאי, לפיו חלק מהבכירים במשלחת מזוהים בוודאות עם משמרות המהפכה, אכן מוצדק. אולם, הבעיה המרכזית היא שארצות הברית אינה מערימה קשיים רק על איראנים. כך למשל, השופט הסומלי עומר ארטאן, שהיה אמור להיות הראשון מארצו שמנהל משחק במונדיאל, סורב כניסה ונאלץ לשוב לאיסטנבול. בנוסף, ארגון עיתונאי הספורט הבינלאומי (AIPS) העלה חשש בפני התאחדות הכדורגל העולמית מפני "הגבלות ויזה לא הוגנות", המונעות מאנשי תקשורת להיכנס לארה"ב.
נשיא הארגון, ג'יאני מרלו, שלח מכתב לפיפ"א הקורא לפעולה דחופה. "אנו עומדים בפני בעיה ארוכת שנים ובלתי מתקבלת על הדעת עבורנו כעיתונאים: מניעת אשרות מעמיתים מוסמכים כדין", כתב מרלו. "ישנם מקרים רבים של עיתונאים מאיראן ומאפריקה שקיבלו ויזות חד-פעמיות, כך שאם הנבחרת שלהם תשחק בקנדה או במקסיקו והם יטוסו לסקר אותה, הם לא יוכלו לחזור לארה"ב. המקרים הם אינספור. פוליטיקאים תמיד אומרים שהספורט מאחד ובונה גשרים בין עמים, אך כאן אנו צועדים בכיוון ההפוך. חובה לאפשר לאנשי תקשורת לנכוח באירוע ולעבוד; נוכחותם קריטית לתדמית הספורט, במיוחד במדינה שבה חופש העיתונות הוא ערך עליון".
הצטרפו למשחק הניחושים של וואלה ספורט וקיה
מפיפ"א נמסר בתגובה כי "היכולת להיכנס למדינות המארחות היא בסופו של דבר עניין קונסולרי שנמצא באחריות רשויות ההגירה". הבעיה היא שהקשיים הללו מהווים הפרה בוטה ומתמשכת של ההבטחות שניתנו. נשיא הארגון, ג'יאני אינפנטינו, הצהיר שוב ושוב כי "ארה"ב תקבל בברכה את העולם". לאחרונה הוא אף כתב באינסטגרם: "אמריקה מוכנה לקבל את העולם בזרועות פתוחות לקראת מונדיאל 2026. בפגישה פורייה שקיימתי, הודיתי לדונלד טראמפ ולממשלו על תמיכתם באירוע הגלובלי הזה".
בפועל, תחת ממשל טראמפ, הרשויות האמריקאיות החמירו את אכיפת ההגירה והקשיחו את תנאי הקבלה לוויזות. זה כולל איסורי כניסה נגד אזרחים ממדינות שהעפילו לטורניר, כמו האיטי, סנגל וחוף השנהב. אזרחי מדינות אחרות נדרשים להפקיד ערבויות נסיעה בסכומים שנעים בין 5,000 ל-15,000 דולר. בנוסף, קיים חשש כבד בקרב אוהדים (אזרחים או בעלי אשרות עבודה) שמא ייתקלו באצטדיונים בסוכני רשות אכיפת המכס וההגירה האמריקאית (ICE). ארגון זכויות האדם "ברית הספורט והזכויות" (SRA) אף הזהיר כי הטורניר הקרוב ישוחק ב"אקלים של פחד".
"פיפ"א הבטיחה אירוע בטוח, מזמין ומכיל", אמרה אנדריאה פלורנס מה-SRA. "אך הרטוריקה ומדיניות ההגירה של טראמפ מעוררות פחד במקום זאת". במכתב, שכותרתו 'שמרו על העולם במונדיאל', קואליציית ארגוני זכויות האדם דורשת מאינפנטינו ואנשיו לטפל בשורה של סוגיות דחופות: התחייבות פומבית מממשלת ארצות הברית להימנע מאכיפת חוקי הגירה במהלך המשחקים; מתן ערבויות לכך שכל הנבחרות, אנשי התקשורת והאוהדים ייהנו מגישה שווה לטורניר ללא אפליה; ומחויבות לחופש העיתונות תוך פיקוח עצמאי ושקוף.
בינתיים, ציריך מתעלמת במידה רבה מדרישות אלו. משרדי הארגון ספגו ביקורת גם על חוסר בהגנה על ילדים במהלך הטורניר, אם כי בחודש מרץ האחרון אומצה מסגרת גלובלית בנושא. המכתב סיכם: "לפיפ"א יש את המינוף - והאחריות המשפטית והמוסרית - לעמוד על שלה ולדרוש הגנה לכל מי שיעבוד במונדיאל או ישתתף בו".
זו כמובן אינה הפעם הראשונה שטורניר ענק מעלה שאלות מוסריות. המונדיאל הקודם בקטאר עמד בצל מצוקתם של עובדים זרים שהקימו בתנאי ניצול את האצטדיונים, המלונות והתשתיות. מן הסתם, גם ברוסיה 2018 צצו לא מעט הפרות של זכויות אוהדים. בזמנו, תחת לחץ מצד התאחדות הכדורגל הנורווגית, פיפ"א הזמינה דו"ח פנימי כדי לטפל בשאלת הפיצויים לאותם פועלים בקטאר. אף שוועדת המשנה המליצה על מתן פיצויים, הארגון בחר להתעלם מכך.
על הנייר, מונדיאל 2026 יהיה הראשון עם מדיניות זכויות אדם מקיפה המעוגנת בהסכמי האירוח. האסטרטגיה של הטורניר מחייבת תוכניות פעולה מקומיות בכל 16 הערים המארחות. ונחשו מה? במציאות, זה הולך להיות המונדיאל המזהם בהיסטוריה, וככל הנראה גם הפוליטי ביותר אי פעם.
שווה לחזור לאחור לשנת 2017, אז התייחס נשיא פיפ"א להליך הגשת המועמדות ולאיסורי הנסיעה שהיו בתוקף בארה"ב באותה תקופה: "נבחרות שמעפילות חייבות לקבל גישה למדינה, אחרת אין מונדיאל. זה מובן מאליו. בעולם ישנן מדינות רבות עם איסורי נסיעה ודרישות ויזה, אך כשמדובר בתחרויות שלנו, כל נבחרת שמגיעה לטורניר - כולל האוהדים והגורמים הרשמיים - צריכה לקבל גישה חופשית. אחרת לא יהיה טורניר".
ובכן, מונדיאל בהחלט יש, וזו מסתמנת כעוד הבטחה שמופרת ברגל גסה.