ערב המונדיאל בצפון אמריקה, וביום אחד נרשמו תשעה פצועים מירי המוני בקנזס סיטי (אירוע שכיח למדי שם) - לא רחוק מהמקום שבו נבחרת אנגליה מתאמנת. במקביל, בניו יורק נפצעו שישה מקומיים לאחר שאדם מעורער בנפשו החל לדקור עוברי אורח בתחנת פן סטיישן המפורסמת. אליהם הצטרפו אירועי אלימות במקסיקו, כולל ירי לכיוון תיירים מראש הפירמידה של טאוטיוואקאן.
מעבר לכך, ישנן כמובן בעיות גיאופוליטיות גדולות הרבה יותר, ופיפ"א סופגת ביקורות רבות על ניהול המונדיאל, מחירי הכרטיסים ושיתוף הפעולה עם הגחמות האישיות של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ.
אלא שכל הדברים הללו אינם שונים מהותית מהבעיות שליוו כל טורניר בהיסטוריה. חלק ניכר מניהול אירוע כה עצום - בטח לאחר הגדלתו ל-48 נבחרות - טמון בניהול הסיכונים. אז מהן באמת הסכנות? נועם פרקש, שותף בפאהן קנה ניהול בקרה (Grant Thornton Israel), ממפה את 11 הסיכונים המרכזיים של מונדיאל 2026.
הצטרפו למשחק הניחושים של וואלה ספורט וקיה
1. המבנה הניהולי
"הסיכון המרכזי של הטורניר אינו מתחיל במגרש, אלא במבנה הניהולי", מסביר פרקש. "לראשונה בהיסטוריה מתקיים הטורניר בשלוש מדינות שונות. לכל אחת מהן רגולציה נפרדת, מנגנוני ממשל שונים, גופי ביטחון נפרדים, מערכות תחבורה אחרות ותרבות ארגונית שונה. מבחינת ניהול סיכונים, ככל שמספר הגופים המעורבים גדל, כך עולה הסיכוי לכשלים בממשקים. ברוב המקרים משברים גדולים אינם נוצרים מטעות דרמטית אחת, אלא מהצטברות של פערי תיאום קטנים בין גורמים רבים. האתגר האמיתי של פיפ"א יהיה לגרום למאות ארגונים לפעול כמערכת אחת".
יש לומר שבכל הקשור לוויזות, אישורי כניסה ועניינים בירוקרטיים, פיפ"א כבר כשלה בניהול הסיכון הזה. השאלה כעת היא עד כמה זה ישפיע על המשך האירוע.
2. מעטפת האבטחה
"אירוע שמושך מיליוני מבקרים ואת עיני העולם כולו הוא יעד טבעי לאיומים ביטחוניים", מציין פרקש. "אך אם בעבר המוקד היה סביב האצטדיון עצמו, כיום מעטפת הסיכון רחבה בהרבה. שדות תעופה, תחנות רכבת, מרכזי תחבורה, מתחמי אוהדים, בתי מלון ומרחבים ציבוריים הפכו לחלק בלתי נפרד ממערך האבטחה. האתגר אינו רק למנוע אירוע ביטחוני, אלא להבטיח רציפות תפקודית. אירוע בודד במקום אחד עלול להשפיע על שרשרת שלמה של פעילויות במקומות אחרים".
3. איומי סייבר
"הכדורגל של 2026 נשען על טכנולוגיה כמעט בכל היבט אפשרי", הוא ממשיך. "מערכות כרטוס, מערכי שידור, שירותי תשלום, אפליקציות לאוהדים, תחבורה חכמה, טכנולוגיות VAR ומערכות זיהוי - כולן מהוות יעד פוטנציאלי לתקיפות. הנזק לא מסתכם רק בגניבת מידע; מתקפה עלולה להשבית שירותים, לשבש פעילות בזמן אמת, לפגוע בחוויית הקהל ולהוביל לנזק כלכלי ותדמיתי אדיר. הסייבר כבר אינו רק הבעיה של אנשי ה-IT, הוא חלק מהאירוע".
4. תחבורה ושינוע
הסיכון הרביעי נוגע לנקודת תורפה אמריקאית ידועה, במיוחד מחוץ למטרופולינים: התחבורה. "אוהדים זוכרים את השערים, אבל גם את הדרך למגרש", אומר פרקש. "בטורניר שמתפרש על פני אלפי קילומטרים, התחבורה היא מהותית. עיכובים, כשלים במערכות הסעה או פקקים חריגים עלולים להשפיע על מאות אלפי אנשים ביום. ההצלחה לא תימדד רק בדשא, אלא ביכולת של הקהל להגיע ולצאת ביעילות".
5. משבר האקלים
מזג האוויר הפך לאירוע בפני עצמו, על אחת כמה וכמה בענף שמשוחק באצטדיונים פתוחים. "שינויי האקלים הפכו את מזג האוויר לסיכון תפעולי לכל דבר", מדגיש השותף בפאהן קנה. "הפערים בין הערים עצומים. טמפרטורות קיצוניות, לחות גבוהה או סופות עלולים להשפיע על בריאות השחקנים ועל לוחות הזמנים. ניהול מודרני מחייב תרחישים למציאות משתנה".
נזכיר שלאורך אליפות העולם למועדונים אשתקד בארה"ב, התקשתה פיפ"א להתמודד עם האלתורים שמזג האוויר כפה עליה. הבעיה הזו אף מחמירה לאור מדיניות ממשל טראמפ, שקיצץ בתוכניות סביבתיות.
6. גיאופוליטיקה
"מונדיאלים מעולם לא היו מנותקים מהמציאות הגיאופוליטית. בעולם שבו מלחמות, סנקציות ומתחים תופסים מקום מרכזי בשיח, אירוע ספורט הופך לבמה בינלאומית. משחק טעון בין יריבות פוליטיות, מחאה ביציעים או אירוע מדיני שמתרחש במקביל יכולים לייצר סערה בתוך שעות. האתגר הוא להתמודד עם מה שקורה מחוץ למגרש".
7. אמון הציבור ושקיפות
"טכנולוגיית ה-VAR יצרה ציפייה חדשה", מפרט פרקש. "השאלה כבר אינה רק אם ההחלטה נכונה, אלא האם האוהדים מבינים כיצד היא התקבלה. ככל שהמערכות מורכבות יותר, הדרישה לשקיפות גוברת. אמון הציבור הוא נכס קריטי, ואובדנו עלול לעתים לגרום נזק חמור יותר מהחלטת שיפוט שגויה".
8. חריגות תקציב
חריגות תקציב מלוות אירועי ספורט היסטוריים בכלל. "הן כמעט חלק מהאירוע", הוא קובע. "העלויות נוטות להיות גבוהות מהתחזיות המקוריות. הוצאות אבטחה, תשתיות ותפעול הולכות ותופחות. במקביל, התחזיות לגבי הכנסות אינן תמיד מתממשות במלואן. לכן השאלה אינה אם יופיעו חריגות, אלא כיצד נערכים אליהן מראש ומי יישא בעלויות".
9. שחיתות וניגודי עניינים
"המונדיאל הוא מערכת כלכלית של מיליארדים. מכרזים, זכויות שידור וחסויות מייצרים מוקדי סיכון בכל הנוגע לשחיתות וניגודי עניינים. אירועים בהיקף כזה מחייבים מנגנוני פיקוח חזקים". נראה שדווקא כעת פיפ"א הפכה לארגון בעייתי אף יותר. ג'יאני אינפנטינו, שנכנס לנשיאות עם מנדט רפורמיסטי, חשף את הארגון להשפעות זרות, בהן כספי הנפט של ערב הסעודית וקטאר.
10. בינה מלאכותית
"זה יהיה הטורניר הראשון בעידן שבו כל אדם יכול לייצר תוכן שנראה אמין לחלוטין. סרטונים מזויפים, תמונות AI או מידע כוזב על פציעות והחלטות שיפוט, עלולים להתפשט במהירות. הניהול כבר אינו מסתכם במציאות עצמה, אלא גם במידע שסביבה".
11. מורשת וקיימות ביום שאחרי
"בשנים האחרונות חל שינוי במשקולות ההצלחה. הציבור, המשקיעים והרגולטורים בוחנים כיום שאלות של קיימות, זכויות עובדים, נגישות ותרומה לקהילה. המורשת אינה מסתיימת בטקס הסיום, והיא נבחנת גם בשאלה מה נשאר לערים המארחות ביום שאחרי".
המבחן האמיתי והלקח מטורנירי העבר
"דרום אפריקה 2010 המחישה את הסיכון שבהקמת תשתיות ללא תוכנית עתידית לשימוש", הוא מדגים. "בברזיל 2014 הציבור המקומי חש שהוא אינו נהנה מההשקעה והתמיכה הפכה להתנגדות. רוסיה 2018 הדגישה כי הצלחה תפעולית אינה מספיקה כאשר בוחנים גם מוניטין, וקטאר 2022 הפכה את זכויות האדם והקיימות (ESG) לחלק בלתי נפרד מהשיח".
למרות העלויות, מדינות ממשיכות להתחרות על הזכות לארח. "מדובר בפלטפורמה יוצאת דופן לחשיפה בינלאומית, מיתוג ומשיכת השקעות", מסכם פרקש. "אך ככל שהאירועים גדלים, ניהול הסיכונים הופך קריטי. הלקח המרכזי מהעבר נותר זהה: ההצלחה אינה נמדדת ביום הגמר, אלא ביכולת לזהות סיכונים מוקדם, להיערך ולהגיב במהירות כשהם מתממשים".