בעידן שבו בינה מלאכותית נמצאת בכל מקום, טבעי שנראה את ה-AI מוטמעת עמוק בתשתיות הטורניר. זה כבר לא גימיק כפי שהיה במונדיאל בקטאר ב-2022, אז אנשים התלהבו מכדורים שדורשים הטענה לפני המשחק.
כדור המשחק הנוכחי, "טריאונדה", מכיל מערך חיישנים המשדרים 500 נתונים בשנייה - כולל נתוני תאוצה, סיבוב, עוצמה, מומנטום ועוד. המערכת, שמבוססת כמובן על בינה מלאכותית, מאתרת אוטומטית את אלפית השנייה המדויקת שבה הכדור עוזב את רגל השחקן. כך ניתן להכריע במדויק בהחלטות נבדל מורכבות ללא צורך בהרצה ידנית, קדימה ואחורה, של סרטוני הווידאו.
כמו כן, כל 1,248 השחקנים בטורניר נסרקו דיגיטלית כדי לבנות עבורם מודלים תלת-ממדיים מדויקים ברמת המילימטר. לעומת 29 נקודות השלד שבהן השתמשו ב-2022, המערכת החדשה עוקבת אחר עד 10,000 נקודות נתונים נפרדות עבור כל שחקן. נפח הנתונים העצום הזה מאפשר לקבל החלטות נבדל בהתבסס על פרופורציות הגוף המדויקות של השחקן, ולא על פי הערכה כללית של מבנה השלד.
בדיקות הנבדל עצמן יהיו אוטומטיות ויפיקו על המסך אנימציות תלת-ממדיות פוטו-ריאליסטיות. עוזרי השופט (הקוונים) יקבלו התראות שמע מיידיות בזמן אמת (כגון "נבדל" או "גבולי") ישירות לאוזניות במהלך המשחק.
בנוסף, כדי לשפר את השקיפות בשידורים ולעזור לאוהדים להבין החלטות שנויות במחלוקת, השופטים ירכיבו מצלמות גוף. המערכת משתמשת בטכנולוגיית ייצוב תמונה מבוססת AI בזמן אמת, כדי להעלים לחלוטין את הטשטוש והרעידות הנגרמים כתוצאה מהריצה, ובכך מספקת זווית ראייה יציבה ממרכז המגרש.
הצטרפו למשחק הניחושים של וואלה ספורט וקיה
אולם, זהו שימוש ב-AI לטובת השיפוט בלבד. אורן רוזמן, שותף ומוביל סקטור מדיה ותקשורת ב-Deloitte ישראל, מבקש להרחיב את התמונה. "הטעות של רוב האנשים היא לחשוב שהמונדיאל הוא קודם כל טורניר כדורגל", הוא מסביר. "בפועל, זהו אחד מנכסי המדיה, תשומת הלב והתוכן הגדולים בעולם. במובן הזה, פיפ"א פועלת פחות כמו התאחדות ספורט ויותר כמו חברת מדיה גלובלית: היא מוכרת תשומת לב, תוכן וקהל למפרסמים, גופי שידור, ספונסרים ופלטפורמות. זכויות השידור הן כבר מנוע ההכנסות הגדול ביותר של פיפ"א. כלומר, לב העסק כבר אינו רק המשחק עצמו, אלא היכולת לארוז, להפיץ ולמכור תשומת לב בקנה מידה עולמי".
לדברי רוזמן, מחקרי החברה מראים שמעולם של 'מוצרי מדיה' אנו עוברים ל'כלכלת תשומת לב', שבה פלטפורמות חברתיות תופסות חלק הולך וגדל מזמן הבידור ומהוצאות הפרסום של הצרכן, במיוחד בקרב צעירים. "המונדיאל הוא לא תחרות כדורגל עם שידורים, אלא פלטפורמת מדיה עם משחקי כדורגל", הוא מדגיש. "הרחבת היצע המשחקים היא מהלך עסקי ופוליטי, שמטרתו לייצר יותר צריכה, יותר סגמנטים ויותר מוניטיזציה".
אז איפה הבינה המלאכותית נכנסת לתמונה העסקית הזו?
"הדיון הציבורי סביב ה-AI נתקע על ה-VAR והשיפוט", מציין רוזמן, "אבל במחקרים שלנו אנו מתארים את הטכנולוגיה הזו כ'שכבת אינטליגנציה' חדשה של תעשיית הספורט".
השכבה הזו מאפשרת לפיפ"א לפתח "אלגוריתם" חכם יותר, שעוזר לה - בדומה לטיקטוק או לאינסטגרם - לייצר עוד נראות ותשומת לב עם התוכן שבבעלותה. "בזכות ה-AI נראה הרבה יותר פרסונליזציה של פיד התוכן, תקצירים אוטומטיים, שירות לקוחות מיידי, פרסום מדויק יותר, ניתוח קהל, חיזוי ביקושים ואפילו תפעול End-to-End בתחומים כמו כרטוס, לוגיסטיקה ויצירת תוכן", הוא חוזה. "בעוד כמה שנים, לכל אוהד תהיה גרסת מונדיאל מותאמת אישית".
הדבר קריטי במיוחד משום שהדור הצעיר כבר לא צורך כדורגל דרך צפייה של 90 דקות בטלוויזיה בלבד. "המחקרים העדכניים שלנו מצביעים על כך שדור ה-Z מבלה 54% יותר זמן בפלטפורמות החברתיות ובתוכן גולשים מהממוצע, ו-26% פחות זמן בצפייה בטלוויזיה ובסרטים", הוא מפרט. "בנוסף, שליש מהצופים בדור הזה עוקפים את מנויי הספורט בתשלום ומסתפקים בתקצירים ברשתות. המשמעות היא שהמלחמה כבר אינה רק 'מי קנה את הזכויות', אלא 'מי מחזיק בתשומת הלב'. כשהתחרות היא מול יוטיוב, אינסטגרם, טיקטוק, יוצרי תוכן וקהילות אוהדים - המתחרה הכי גדול של פיפ"א הוא לא גוף ספורט אחר, אלא הטלפון של הצופה".
נראה שהמונדיאל הנוכחי מהווה מבחן קיצון לתשתיות דיגיטליות בכלל ול-AI בפרט. "מאחורי חוויית הצפייה עומד אירוע תשתיתי עצום", מסכם רוזמן. "סטרימינג סימולטני, דאטה בזמן אמת, התאמה אישית, AI, פרסום דינמי, סייבר, עומסים על שרתי תוכן (CDN) וצרכי מחשוב קצה. אנו מדגישים שהעתיד נשען על תשתית היברידית: ענן לגמישות, שרתים פיזיים במבנים ליציבות, ומחשבי קצה לעיבוד מיידי שבו כל מילישנייה חשובה. המשחק אולי מוכרע על הדשא, אבל חוויית האוהד מוכרעת בתשתית".
האם מונדיאל ה-AI הראשון הולך, בעצם, להתוות את הדרך לכל אירועי הספורט שיבואו אחריו?