לא רק ויניסיוס וניימאר: 5 יהלומים שיכולים לעזור לברזיל לזכות בכוכב השישי

במונדיאל, כמו בכל טורניר גדול, הכוכבים הגדולים תופסים את הכותרות. אולם לפעמים אלו דווקא שחקני הספסל שכותבים את ההיסטוריה. בטורניר ארוך ותובעני, מלא פציעות, עייפות ולחץ בלתי נסבל, היכולת של מאמן להעלות מהספסל שחקנים מכריעים היא במקרים רבים ההבדל בין הדחה מוקדמת להנפת הגביע. שחקנים שמתחילים על הספסל יכולים בהרבה מקרים להפוך לשחקני הרכב, ואפילו לגיבורי הזכייה.

דוגמאות מפורסמות לא חסרות: במונדיאל 2014, מריו גצה עלה מהספסל בדקה ה-88' של הגמר מול ארגנטינה, הבקיע את שער הניצחון בדקה ה-113' והעניק לגרמניה את הגביע. ב-1966, ג'פרי הרסט החליף את ג'ימי גריבס הפצוע, הבקיע שלושער בגמר והביא לאנגליה את התואר היחיד שלה.

אולם הדוגמה המובהקת ביותר היא כמובן ברזילאית. בגיל 17 בלבד, פלה התחיל את מונדיאל 58' על הספסל. הוא נכנס למשחק השלישי בשלב הבתים, הפך לשחקן הרכב קבוע וגם לכוכב הטורניר עם 6 שערים, כולל הצגה היסטורית בגמר מול שוודיה (2 שערים בניצחון 5-2). הסיפורים האלה מוכיחים שוב ושוב: במונדיאל, אף אחד לא באמת רק "שחקן ספסל". כל שחקן בסגל הוא גיבור לאומי בפוטנציה.

אז בזמן שוויניסיוס, ראפיניה, ניימאר ואנדריק תופסים את מרבית תשומת הלב, אנצ'לוטי בונה נבחרת עמוקה שמסתמכת גם על שחקנים "מתחת לרדאר". בחרתי חמישה שחקנים שיש להם יכולות ייחודיות ומומנטום נהדר שיכולים עם קצת מזל להפוך לשחקני מפתח בטורניר הזה. חלק מהם לא בהכרח שמות שכל אוהד מחוץ לברזיל מכיר טוב, אבל שחקנים אלו יכולים להיות קלפים מכריעים בשרוול של אנצ'לוטי לאורך המונדיאל.

בן 25, זניט סנט פטרסבורג

לואיס הנריקה הוא סיפור הצלחה קלאסי של הכדורגל הברזילאי. הפנתר השחור (כינוי אותו המציא לעצמו) זכה באליפות ברזיל וליברטדורס עם בוטאפוגו לפני שנתיים, נבחר לשחקן הטוב בדרום אמריקה, ועבר לזניט שם עזר לה להביא אליפות בעונה החולפת. הוא כבר צבר 13 הופעות בנבחרת עם 2 שערים ו-3 בישולים, כולל הופעות בולטות נגד צ'ילה, צרפת וקרואטיה. אנצ'לוטי רואה בו כשחקן משמעותי בסגל ויש סיכוי שיפתח בחלק מהמשחקים, במיוחד במקרה של פציעות.

הוא שחקן כנף מהיר עם דריבל מצוין, מסירות מדויקות וסיומת קטלנית. הסגנון שלו מזכיר קצת שחקנים ותיקים כמו ז'אירזיניו האגדי- שילוב של כוח, אינטליגנציה ורצון. בטורניר ארוך עם לחץ גבוה, השחקנים שיודעים לקרוא משחק וליצור רגעים של קסם הם אלה שלרוב מכריעים. הנריקה כבר הוכיח שיש לו הרבה קסם ברגליים והוא יכול להכריע משחקים בעזרתן.

בן 25, בוטאפוגו

דנילו גדל בפלמיירס ועבר לנוטינגהאם פורסט תמורת 20 מיליון יורו. לרוע מזלו הוא סבל מפציעות קשות שהשביתו אותו לתקופה ארוכה והקשו עליו להשאיר חותם בפרמיירליג. על אף זאת, הוא נקנה בסכום אפילו גבוה יותר על ידי בוטאפוגו ועבר אליה בשנה שעברה. דנילו הוא שחקן רב-גוני שיודע לאזן בין הגנה להתקפה - חוטף כדורים, מוסר טוב ומסוגל להגיע לרחבה. אולם אולי התכונה הכי טובה שלו היא דווקא כיבוש שערים. עד כה בליגה יש לדנילו 7 שערים ו-2 בישולים ב-12 משחקים, ועוד 2 שערים ב-3 משחקים בגביע הסודאמריקנה.

בגיל 25 הוא נמצא בשלב נהדר בקריירה שלו. בבוטאפוגו הוא מראה יציבות מרשימה, שערים חשובים, ומוסר עבודה גבוה. דנילו מסוגל לייצר לאנצ'לוטי מרכז שדה מאוזן יותר עם משמעת טקטית חזקה וכיסוי שטחים אפקטיבי יותר. מכיוון שהוא יכול לשחק במרכז הקישור או כקשר התקפי, והוא נותן עומק חיוני במקרה שברונו גימראייש או קאסמירו התעייפו או יפצעו. במשחקים הקשים (בעיקר נגד נבחרות אירופאיות) דרושים שחקנים כמו דנילו - כאלה ש"עושים את העבודה השחורה" אבל גם יודעים להפתיע עם מסירה מדויקת או בעיטה מרחוק.

בן 25, ברנטפורד

איגור טיאגו הוא סיפור נוגע ללב על איך נחישות וכוח רצון גבוהים יכולים להביא הצלחה למרות כל הקשיים מסביב. אחרי שאיבד את אביו בגיל 13, נאלץ להתחיל לעבוד כילד וכמעט ויתר על כדורגל. למזלו, איגור טיאגו עזב את ברזיל והחל לטפס לאט במעלה הכדורגל האירופי. תחילה בבולגריה, אחר כך בבלגיה, ואז הגיע לברנטפורד. על אף פציעה קשה שהרחיקה אותו למרבית העונה שעברה, הוא חזר העונה והפך לאחד מחלוצי ברזיל המצליחים ביותר אי פעם בפרמייר ליג - עם 22 שערים בעונה אחת.

הוא חלוץ מטרה קלאסי. גבוה (1.91 מטר) עם יכולת החזקת כדור, משחק אווירי מצוין וסיומת קטלנית. הוא כבר הבקיע פעמיים בנבחרת (כולל פנדל מכריע נגד קרואטיה) ונתן עוד בישול אחד. וכל זה בפחות מ-90 דקות במצטבר. לכן ניתן לומר כי הוא כבר הוכיח קור רוח ויכולת לספק מספרים במעט דקות על המגרש. המסע האישי הטראגי שלו חיזק אותו ונתן לו חוסן מנטלי נדיר. הוא עשוי להיות האקס פקטור במשחקים פיזיים וסגורים בהם דרוש מחליף בעל יכולת לשנות את משחק או חלוץ עוצמתי שמכביד על הגנת היריב.

בן 28, פלמנגו

עם מעל ל-60 הופעות בנבחרת, פאקטה הוא בהחלט המנוסה ביותר מבין כל החמישה. אחרי תקופה סוערת בווסטהאם (כולל חקירה שערוריית שהסתיימה בזיכוי), בינואר 2026 הוא פעל בכדי לחזור לפלמנגו בה גדל (נרכש תמורת סכום שיא של 42 מיליון יורו). על אף התאקלמות איטית וקשה חזרה בריו דה ז'ניירו, הוא התעורר מחדש בפלמנגו והחל להראות שוב את כישורי הכיבוש והבישול הנהדרים שאפיינו אותו בווסטהאם. הוא התחיל להראות שוב מדוע גווארדיולה כל כך רצה להחתים אותו למנ' סיטי לפני שנתיים.

הוא אמנם שחקן טכני ויצירתי, עם דריבל וראיית משחק של מס' 10 אמיתי, אך יש לו גם יכולת לשחק נמוך יותר. דינמיות זו עשויה אפילו לגרום לאנצ'לוטי להעדיף אותו בהרכב על פני שחקנים כמו קוניה או הנריקה. פאקטה הוא השחקן המתאים לקרוא לו לעלות כשצריך רגע של הברקה, אם זו בעיטה חופשית מסוכנת, מסירה גאונית או גול מפתיע. בדיוק ראינו דוגמה לכך נגד פנמה לפני מס' ימים כשסיים כשחקן המצטיין עם שער ובישול, על אף שעלה רק במחצית השנייה.

בן 19, בורנמות'

אחרון וחביב הוא ראיאן, הצעיר והמרגש מכולם. הוא צמח בואסקו דה גאמה ומהר מאוד התפוצץ בברזילראו עם 20 שערים בגיל 18. בינואר הוא עבר לבורנמות תמורת כ-30 מיליון יורו - והתאקלם כאילו שיחק בפרמייר ליג כל חייו: 5 שערים ו-2 בישולים ב-13 משחקיו הראשונים באנגליה.

באופן מעניין, ברגע שרואים את ראיאן רץ עם הכדור, קשה שלא להיזכר באדריאנו האגדי בראשית דרכו. שני הענקים מריו דה ז'ניירו - ריאן מוואסקו ואדריאנו מפלמנגו - יצאו כנערים לאירופה כשהם כבר נראים כמו "מפלצות" פיזיות: גבוהים (שניהם מעל 1.85 מטר), חזקים, מהירים ובעלי סיומת עוצמתית. שניהם משלבים כוח גולמי עם חוש נדיר לשערים, ויש להם אותה נוכחות מאיימת ששוברת הגנות. כמו אדריאנו הצעיר, גם ראיאן יכול להיות "המחליף שמשנה את המשחק" - נכנס במחצית השנייה ומביא מהירות ואנרגיה ששוברים הגנות עייפות.

בסופו של דבר, הנריקה, דנילו, טיאגו, ופאקטה וראיאן הם לא סתם תפאורה, הם שחקנים מוכשרים שיכולים לעשות שינוי מכריע בכל משחק נתון. בין אם זה עם שער מכריע, בישול גאוני או אנרגיה טרייה מהספסל - הם מייצגים את הכוח החבוי של הסגל הברזילאי: לא רק כוכבים גדולים, אלא סגל עמוק, רעב ומסוכן. לכן כדאי לשים עליהם עין כי יתכן מאוד שהם יהיו אלה שיעזרו לברזיל להביא הביתה את הכוכב השישי.