עוד לא התאוששנו מהניצחון הפנומנלי של הבייבי-ספרס על האלופה המכהנת, וכבר צריך לשים שעון בשביל עוד סדרה ענקית עם השלכות בקנה מידה היסטורי (הלילה ב-3:30, שעון ישראל). לויקטור וומבניאמה יש אפשרות לעשות משהו שאף אחד לא עשה לפניו. ואם הניקס לוקחים, האם הפסל של ג'יילן ברונסון יהיה גדול יותר מפסל החירות? הוא היה מתנה מצרפת, אז זו שאלה קריטית. הגמר פה, ואנחנו נישן כבר בקבר.
הספרס פוגשים את הניקס ברי-מאץ' מ-1999, וגם מגמר הגביע האחרון, שהסתיים בניצחון מוחץ של הניקס. גם לגמר ההוא הספרס הגיעו אחרי שגברו על הת'אנדר, אגב. אז כדי שנוכל להתנבא בצורה שקולה ואחראית (פחחחחח סתם), ניתחנו את האספקטים השונים שישפיעו על זהות האלופה החדשה. הרשימה שלנו חסרה לדעתכם? גשו לתגובות, שם תוכלו להכניס את כל מה שהושאר מחוץ לדיון שלנו.
הכוכבים
איך הולך הביטוי שאומר שצריך ללמוד ללכת לפני שלומדים לרוץ? וומבי כבר עף, לא יודע מה איתכם… זה קורה, המהפכה כבר כאן. יש דרקון שעושה שמיניות בשמיים שלנו, והוא שורף כל יריבה כמו נקניקיות שנשכחו על המנגל, וכולנו פשוט… כאילו. מה?!
נכון, וומבניאמה עדיין לומד איך למקסם את המתנות המיתולוגיות שהוא קיבל מהאולימפוס. אבל זה כבר מספיק ל-20-25 נקודות מול הגנות של פלייאוף, וגרביטציה משוגעת אפילו כשהכדור לא אצלו. האם וומבי יצליח לבסס את עצמו בתוך קשת השלוש? הוא לא צריך להיות יותר חזק ממי ששומר עליו, הוא רק צריך להיות חזק מספיק בשביל לתת לאורך שלו הזדמנות לנצח.
אבל הצד השני של המגרש הוא שהופך את הפעוט בן ה-22 לשחקן הכי טוב בשביל החלב. הוא המפתח לעצירת ההתקפה הכי טובה בפלייאוף הזה. הניקס נמצאים בזון היסטורי, ויפגשו את האתגר האולטימטיבי. הכל מתחיל אצל החייזר מצרפת.
מנגד, לברונסון יש הרבה קווי דמיון עם שיי גילג'ס אלכסנדר. אבל הוא נמצא באקוסיסטם הרבה יותר טוב. בוואקום, שג"א עדיף חד-משמעית. אבל ברונסון זריז יותר וטיפה יותר מגוון בדרכים שלו להגיע לזריקות מחצי מרחק, כמו גם בעבודה שלו בפיקנ'רול. אני לא צופה לו סדרה יעילה במיוחד כסקורר, אבל יהיה מרתק לראות אותו מנסה לפתור את החידות שהספרס יציבו בפניו.
אנחנו נכנסים לגמר שהשחקן הטוב ביותר בו הוא וומבי. אבל אם ברונסון ישאב כל מיליגרם מהפוטנציאל שלו, יש לו סיכוי לגנוב את התואר באופן זמני, ולתת לניקס סיכוי של ממש.
המאמנים
הפרצופים בשתי הרוטציות כבר יחסית ידועים, קשה לראות יותר מדי שינויים שם. השאלה היא איך מיץ' ג'ונסון ומייק בראון יחליטו להשתמש בכלים שלהם. יכול להיות שבראון יחליט למקסם את הדקות של ג'וש הארט כשוומבניאמה נח. האם לוק קורנט ייתן דקות לצד וומבי כדי להילחם בריבאונד ההתקפה של רובינסון? גם לניקס יש אופציה להרכב עם שני גבוהים. כמה שתי הקבוצות יצליחו לשמור על הקצב המטורף שלהן בהתקפות המעבר? וכמובן, המאץ'-אפים.
או.ג'י אננובי בוודאי יקבל הרבה דקות בהגנה מול וומבי, שמצידו (לא) ישמור בעיקר על הארט (כלומר, יתרכז בכל השאר, בוקס-שהוא-וואן). על מי יתחבא ברונסון? והאם מיקל ברידג'ס, שומר טוב לכל הדעות, יהיה פיזי מספיק בשביל להתמודד עם הבולי-בול של סטפון קאסל ודילן הארפר? כשרובינסון על המגרש, הספרס יצטרכו לתת לו תשומת לב מיוחדת, כי הוא הרג אותם עם ריבאונד ההתקפה שלו בגמר הגביע.
בסדרה כל כך צמודה, לא אחת זה המאץ'-אפ בין המאמנים שמטה את הכף. לבראון יש ניסיון שלג'ונסון אין, אבל ג'ונסון לא נראה כמו מאמן בפלייאוף הראשון שלו.
הזרת של מיטשל רובינסון
ברשותכם נצא מנקודת הנחה שהפציעה של מיטשל רובינסון לא תמנע ממנו לשחק ולהיות מיטשל רובינסון. אני לא רוצה לחיות בעולם שבו הוא לא חלק מהותי מהסדרה, כי הוא עד כדי כך טוב במה שהוא עושה, וההשפעה שלו על הסדרה הזאת יכולה להיות אדירה.
שאר הפציעות והשיפוט
בואו נאחד את החלקים הכי משעממים ונתקדם מהר. הזכרנו את מיטש-רוב מהצד של ניו יורק. מהצד של סן אנטוניו, אלה הארפר ודיארון פוקס שלא במאה אחוז. רק בריאות להם ולכל השאר. אמן. צוותי השיפוט יקוו לא להיות סיפור מרכזי כמו שהיו בגמר המערב. זה לא היה כיף לאף אחד. העקביות בשריקות חשובה לא פחות מדרגת הפיזיות שהם יבחרו לאפשר. יאללה, התקדמנו.
הקליעה מבחוץ
לא סוד: קליעה מבחוץ זה חשוב. אבל זה נכון עם ריבית כשמשחקים מול וומבי, שאוטם את הצבע הרמטית. לניקס יש הרכבי חמישה קלעים, וכל שלשה מהשחקן של וומבי תקנה להם סנטימטרים נדירים של נדל"ן יקר באזור הטבעת. קארל אנתוני טאונס יצטרך להיות עם יד קלה על ההדק. גם לאנדרי שאמט יעלה מהספסל וייתן מימד נוסף של תנועה ללא כדור. גם הספרס יצטרכו שחקנים שיפתחו את הצבע לוומבי, קאסל והארפר. מי יקלע את הזריקות הפנויות שלהם ומי לא? שתי הקבוצות יעילות מאוד מהפינות בפלייאוף הזה. מי שתמשיך את המומנטום תיתן לעצמה צ'אנס לעשות היסטוריה.
האקס פקטורים
אני מסמן את קאסל, הארפר וג'וליאן שאמפני מהצד של הספרס, ומהצד השני את קא"ט, שאמט ורובינסון. לטאונס יש כלים לערער על הדומיננטיות של וומבי בשני הצדדים. האם הוא ישמור על עקביות בקבלת ההחלטות שלו, וימשיך להימנע מעבירות? קאסל והארפר יראו מולם פורוורדים חזקים וגדולים יותר מאשר בסדרה הקודמת. האם שאמט יחטיא שלשה נוספת בימי חייו?
אבל זה יכול להיות גם כל אחד אחר, זו הפואנטה של הקטגוריה. לכל סדרה יש גיבורים שבאים משום מקום. מי יתעלה ברמה שתהיה ההבדל בין ניצחון להפסד?
כל מה שעדיין לא הזכרתי
עדיין תכתבו בתגובות ממה התעלמנו, אבל חשוב לדבר גם על האקראיות שבה דברים קורים בסדרות כאלה. אור הזרקורים מוציא מאנשים דברים חדשים, לא צפויים. אולי צריך לסייג קצת: נדמה שהספרס צעירים מדי בשביל לדעת שהם אמורים להילחץ מהמעמד... האם נראה דקות משמעותיות של הרכבי סמול-בול משתי הקבוצות? מי יאסוף את רוב ההחטאות של הניקס כשמיטץ'-רוב על המגרש? כמה עבירות יהיו לקא"ט אחרי 3 דקות של הגנה על וומבי? האם ברונסון ינסה להוציא פאול תוקף מוומבי כשהוא מתגלגל לסל? כל פוזשן יהיה מלחמת התשה.
הימור סופי בהחלט
זו סדרה מאוד מורכבת, הניקס הוכיחו שהם אחת משלוש הקבוצות הטובות ביותר בפלייאוף הזה, ואולי הרעננות שלהם תשחק לטובתם. מצד שני, סן אנטוניו התגברה על יריבות עדיפות מאלה של ניו יורק, והשחקן הטוב ביותר משחק עבורה. הניקס לא יכולים לשחק יותר טוב מאיך שהם משחקים. אבל יכול להיות שרק ההבדל ברמות בין סן אנטוניו לקליבלנד יהיה מספיק בשביל וויפלאש קטלני. בשורה התחתונה, הספרס הם אתגר ברמה שהניקס עוד לא פגשו בפלייאוף הזה, ואני לא בטוח אם אפשר להגיד את אותו דבר ברוורס.
הספרס ב-7 משחקים זה ההימור הרשמי של המדור. מה ההימור שלכם? וגם מה יהיה המהלך המכונן של הגמר? אני מהמר על גג של וומבי לשלשה חשובה בקלאץ'. עכשיו אתם.