כשעושים השוואה בין שתי הפיינליסטיות של גמר ליגת האלופות, פריז סן ז'רמן וארסנל, מתקבלת תמונה של קבוצות כמעט שוות מבחינה כלכלית. שתיהן ממוקמות בבירות אירופיות שוקקות, נהנות מסטייל ייחודי ומבסיס אוהדים רחב, ומחזיקות בסגלים עם סיפור שקל לדור הנוכחי להתחבר אליו.
על פניו, שתיהן צריכות לייצר הכנסות דומות. אלא שהאנגלים משחקים בפרמיירליג - ליגה שמכניסה מיליארדים יותר ממקבילתה הצרפתית. לכן, ארסנל אמורה להכניס הרבה יותר מהיריבה שלה, שעם כל הסקס-אפיל שבעולם עדיין מסתפקת בסכום מביך מהסכם זכויות השידור המקומי.
אולם, הנתונים מדו"ח הבנצ'מרק השנתי של אופ"א מציגים מציאות אחרת: ההכנסות של פ.ס.ז' עומדות על 837 מיליון יורו, לעומת 821 מיליון של התותחנים. תקציב השכר של הצרפתים תופח ל-535 מיליון יורו (63.9% מההכנסות), בעוד שזה של ארסנל עומד על 413 מיליון בלבד (50.3%). גם שווי הסגל של שתי הקבוצות כמעט זהה: 1.35 מיליארד יורו אצל הלונדונים, מול 1.32 מיליארד בפריז.
כשצוללים לעניינים פיננסיים מתקדמים יותר, מגלים שהעוצמה הזו של אלופת צרפת היא בעצם בלוף אחד גדול. על הנייר, המועדון מפסיד כ-40 מיליון יורו בעונה, אך בפועל הבור היה עמוק בהרבה אלמלא הכנסות עתק מחסויות של חברות ורשויות מקטאר. חברת התעופה "קטאר איירווייז" מעבירה לפחות 70 מיליון יורו בעונה (לא כולל בונוסים), הבנק הלאומי הקטארי (QNB) מוסיף 56 מיליון, ו"רשות התיירות" המקומית מזרימה 25 מיליון נוספים. חברת התקשורת Ooredoo משלמת 15 מיליון, ורשת beIN - שבראשה עומד לא אחר מנשיא הקבוצה, נאסר אל-חלאיפי - מספקת לפחות עשרה מיליון יורו נוספים בשנה לטובת "יצירת תוכן ייחודי". לכך מתווספים עוד שלל נותני חסות מהמפרץ, דוגמת קבוצת הבריאות Aspetar.
ברור לכולם שלא מדובר בחסויות אמיתיות, אלא בהעברת כספים ישירה מקטאר לעיר האורות. הכסף הזה נועד לכסות על הפסדי הענק שנוצרים מהניסיון לבנות קבוצת כדורגל השייכת לעילית של אירופה, תוך הסתמכות על ההכנסות הטבעיות הדלות של הליגה הצרפתית.
כדי להבין את הדקויות, צריך לחזור לתחילת העשור הקודם. אז, קיבלה פריז קרוב ל-200 מיליון יורו בעונה מחוזה בודד מול רשות התיירות הקטארית. היות וחוקי הפייר-פליי הפיננסי אוסרים על חוזים מנופחים ומחייבים חתימה לפי "שווי שוק הוגן", המועדון נתפס ונאלץ לשנות מסלול. הפתרון היה פיזור רחב של ההכנסות בין גופים תאגידיים הנפרדים זה מזה משפטית (גם אם לכולם יש את אותו בוס - אמיר קטאר). כך נשמרה "הצמיחה המסחרית" נקייה מסנקציות מצד הרגולציה האירופית.
מדובר אפוא בכ-200 מיליון יורו שלא היו אמורים להיכנס לקופת המועדון, אילו החוקים הפיננסיים היו באמת נאכפים. אלא שגם אופ"א בעצמה מקבלת חסות שנתית של כ-100 מיליון יורו מאותה "קטאר איירווייז". האם היא תצא נגד הספונסר של עצמה? ברור שלא. בשורה התחתונה, לפי היכולות הכלכליות הטבעיות שלה, פ.ס.ז' לא באמת אמורה לשבת באותה שורה עם ארסנל, ריאל מדריד או באיירן מינכן. העניין הוא שהיא שם. ההוצאות חכמות, הצוות המקצועי מעולה, ועקיפת החוקים הפיננסיים לא באמת מזיזה לאף אחד.
ככה בונים בימינו אלופת אירופה.