שלומי שטיקר היה אחד הסמלים הגדולים של הפועל חיפה בשנות השמונים, שלבש את המדים האדומים כמעט עשור שלם ברציפות, ונחשב לאורך השנים לפוטנציאל לא ממומש, שהחמיץ כמה הזדמנויות לקריירה מרשימה עוד יותר.
השורשים שלך?
"אבא משה נולד בעיירה חודורוב בפולין, הצליח בשואה לברוח ולהצטרף לכוחות הרוסים, עלה לארץ ישראל, גורש ע"י הבריטים לקפריסין שם שיחק כדורגל, אהבה גדולה שלו. אמא מרי הייתה במחנה ריכוז קשה שם הועבדה בתעשיית הנשק הנאצית, המשפחה נספתה בשואה פרט לאחות אחת, הבריטים שחררו אותה ולקחו אותה ללונדון. בארץ אבא ואמא הכירו והתגוררנו ברחוב הזית בקריית אליעזר. אני בן יחיד, שמי לזכר אבא של אמא שמעולם לא ראיתי. נולדתי בתאריך 11/01/1960".
לימודים?
"ביסודי בבית הספר יבניאלי, בהמשך בתיכון חדש עם בגרות ועשיתי תואר ראשון באוניברסיטה בכלכלה ומינהל עסקים".
הכדורגל אצלך?
"את הצעדים הראשונים עשיתי עם אבא שהקדיש לי זמן וראה את האהבה של לכדור. עד גיל 15 שיחקתי בשכונה עם החבר'ה, אני והם ראינו שאני טוב יותר מחברים שהיו במכבי והפועל חיפה, אבל ההורים סירבו לתת לי לשחק בקבוצה מחשש שזה יפגע לי בלימודים".
סיפור הילד והאופניים שלך?
"אהבתי כדורגל בטרוף, רכבתי על האופניים למגרש קצף של מכבי חיפה בכל שבת וצפיתי בהתרגשות ובקנאה בחברים שלי משחקים. מנהלי הפועל חיפה צפו בי בועט בשכונה ושלחו משלחת אלי הביתה למפגש עם ההורים שהסכימו לאפשר לי לשחק בתנאי שאשלים בהצלחה את בחינות הבגרות שלי. הפכתי שחקן כדורגל, החלום שלי התגשם".
ג'וני הארדי פוגש אותך?
"הוזמנתי לנבחרת הנוער של מחוז צפון, תחת הארדי וגליל גלסברג. הארדי ניגש אלי ושאל אם אני הילד שבא עם אופניים למשחקים בקצף, ועכשיו בהפועל חיפה. אישרתי והבהרתי שאני אוהד את הפועל חיפה".
המסקנה של שפר?
"במבחני הקבלה לנבחרת הנערים של ישראל (אני הייתי בנבחרת מחוז צפון) עמנואל שפר המאמן צפה כמובן במשחקים, ובמהלכם צוטט בעיתון ואמר עלי שהוא לא ראה 40 שנה כישרון כזה. כשנבחרתי לנבחרת כולם קראו לי 'הבן של שפר' מרוב שהוא אהב והחזיק ממני ואף כינה אותי 'ילד פלא'. אחרי מספר שנים הוא אמר 'הפלא הלך הילד נשאר'...".
חוויות מהנבחרות הצעירות?
"טיסות מרגשות למשחקים באירופה והשיא טיסות עם המאמן אמציה לבקוביץ' למוקדמות מונדיאל הנוער בפרגוואי יחד עם נבחרת אוסטרליה. הפסדנו פעמיים לפרגוואי ופעמיים תיקו עם אוסטרליה ולא עלינו. החלפתי חולצה עם הכוכב הגדול שלהם מספר 10 רומאריטו. בין השחקנים שהיו בטורניר - מרכוס, אלתר ,פיזה, בן נון , שוורצבויים, צ'אושו, יגאל קרן, גדי בן דרור , שבתאי לוי ודורון רבינזון".
מי מעלה אותך לבוגרים?
"באחד מימי שישי בערב הייתי עם החבר'ה, שם נאמר לי להתקשר למאמן נחום סטלמך, אגדת דשא. רצתי הביתה, בטוח שהייתי בריצה מהיר יותר מבן ג'ונסון. סטלמך ברך אותי וביקש שאגיע ביום שני לאימון הבוגרים. מרוב התרגשות היה לי קשה להחזיר את השפורפרת למקומה".
מי היו השחקנים שפגשת באימון?
"הלם, את אנגלנדר, וולאך, יואב לוי, לוונטל, אינצ'י אבה גינדין הנערצים עלי בטירוף".
סיפור נעלי הכדורגל עם דוביד שוויצר?
"היה מחזור פגרה בליגה, הורידו אותי ואת בועז בן נון לדרבי נוער, הם עם אבי רן, רוזנטל, אוסמו ועוד פרקו אותנו 0:6. לאימון יום שני בבוגרים מצאתי יחד עם בן נון את נעלי הכדורגל שלי מחוץ לחדר ההלבשה. שוויצר וצידון היו בדרבי והורידו אותנו למספר שבועות חזרה לנוער, לדעתי עונש חינוכי שיפה לעשות".
הבישול שלך לשפיגלר?
"שוויצר הגיע להפועל חיפה עם שפיגלר ושולם שוורץ, וואו, איזה רמת אימונים וגיוונים. במחזור הפתיחה בקטמון נגד הפועל ירושלים, הוזעקתי למלון שלום בירושלים ופתחתי בהרכב, מסרתי מצוין לשפיגלר שכבש את גול הניצחון. אגב בקריית חיים נגד הפועל ת"א נשלחתי לבעוט פנדל בדקה ה-80 מול בז'ראנו, בעטתי החוצה, כשאתה בלחץ, השער נראה קטן מאוד".
השירות הצבאי שלך?
"הייתי ספורטאי מצטיין, השירות היה במקצוע טכני במחנה קורדני, איפשרו לי לצאת לאימונים ומשחקים".
איזו חולצה לבשת?
"החלום היה מספר 10, שהיה תפוס אבל ביקשתי את 6, בשל השם הפרטי שלי ושם המשפחה שמתחילים באות ש'".
שומרי ראש שלך?
"ברוב המשחקים הצמידו לי שומר ראש שלא עזב אותי, במגרשים הקשים של פעם זה היה קשה. תחת שפיגלר כמאמן היו לי משחקים מעולים בבלומפילד נגד הפועל ומכבי ת"א, היכל הכדורגל של פעם".
אנגלנדר גורם לך לעזוב את הקבוצה?
"איציק אנגלנדר ששיחקתי איתו והכיר אותי הגיע לעמדת המאמן, הוא לא אמר לי כלום בפנים, פשוט גרם לי הרגשה רעה כמחליף ולא ספר אותי, הכאב היה אדיר, ביקשתי ואישרו לי לעזוב".
אתה בקטמון אצל הפועל ירושלים?
"הגעתי אל המאמן צבי סינגל וסגל שחקנים נהדר בהם יהודה תובל, יואב בסון, דוד בוקר, אריה שפירא וציון מרילי לפני שעבר למכבי חיפה. עד המחזור ה-15 המצב הכספי שם היה קשה, סגרתי במכבי שפרעם, אבל לפני המעבר היה משחק נגד הפועל כפר סבא שהובילה 1:3 והחטיאה פנדל. נכנסתי כמחליף, עשיתי 2:3 ובדקה ה-90 פצצה מרחוק שקבעה 3:3 הם לא ויתרו עלי. עשינו עונה טובה, ויש לציין שעד היום יש לי שם מנוי כבוד".
אתה חוזר להפועל חיפה?
"כן, חזרתי למספר שנים בהפועל חיפה וביקשתי לעבור למועדון במרכז הארץ. הוזמנתי להתרשמות בהפועל פתח תקוה של אברהם גרנט, אבל בשל פעילות יתר של בלוטת התריס הייתי חלש מאוד גופנית ולא החתימו אותי".
המעבר שכשל לבני יהודה?
"הכל נסגר מול מזכיר מועצת פועלי חיפה יצחק מדר, נשלחנו אל עו"ד יואל גולדברג לחתימה מעשית, קבענו איתו בביתו, הגעתי עם 7 אנשי השכונה, אבל יואל לא פתח את הדלת, העיסקה נפלה ומאוד הרגיז וכאב לי, בני יהודה התאימה לי מאוד".
הסיפור עם מכבי פתח תקוה?
"הזמין אותי למכבי פ"ת מוישיק מאירי, אימון לפני חתימה. כבר החשיך כששרון צופין נכנס בי קשה, פרק לי את הברך, ושם לא דיברו איתי יותר. חבל שהיו לי המון חסימות לעבור לקבוצה מהמרכז וזה כואב לי עד היום. בהמשך עוד שיחקתי לאחר השיקום בבית"ר חיפה ומכבי עוספיה. בהמשך אימנתי כדורגל אולמות באוניברסיטת חיפה ואימנתי בנים ובנות בטכניון".
ההחמצה האמריקאית?
"קיבלתי פניה דרך סוכן שעבד עם מכללות בארצות הברית ללמוד ולהוציא תואר ובמקביל לשחק ולקבל מגורים ומלגה מלאה בת עשרות אלפי דולרים ל 3-4 שנים עד הוצאת התואר . עברתי את כל מבחני הקבלה באנגלית, אבל הנושא נפל בגלל עמלה מאד גבוהה שדרש הסוכן , וגם הרצון שלי להתפתח ולהתקדם כשחקן בליגה הישראלית".
השער הגדול לרשת של בוני גינזבורג?
"זה היה בקריית חיים ב-1985 נגד מכבי תל אביב, בוני רץ אחרי כדור שהיה ליד הקרן, ובמקום להוציא אותו החוצה ניסה להשאיר אותו בתחומי המגרש ומסר על קו החוץ בערך לנקודת 35-40 מטר מנקודת הקרן לכיוון האמצע. ראיתי מראש את הנולד ונעתי לכיוון הכדור ובנגיעה אחת בעטתי ברגל ימין בפס מסובב את הכדור גבוה עד שהוא נחת בפינת השער הגבוהה והמרוחקת. עד היום אני זוכר את אבי כהן והצהובים רצים אחרי הכדור אבל לא מצליחים למנוע את חדירתו לשער. 'להבדיל', באותה שבת מראדונה הבקיע שער דומה בנאפולי בהקשתה מעל שוער ממרחק של 40 מטר".
המחברות של גיורא שפיגל?
"הגעתי לאימוני מכבי חיפה תחת שפיגל, ראיתי בית ספר לאימון של גיורא. ביקשתי את המחברות המדהימות שלו והוא נתן לי בכיף את הקלסר. אימנתי חמש שנים במחלקת הנוער של יעקב שחר, ובין השמות שעלו מהנוער לבוגרים היו דקל קינן, תום אלמדון ואיתן עזריה. חזרתי לאמן בנוער של הפועל חיפה, את הבוגרים של יוקנעם, את ג'דיידה, תמרה ומחלקת הנוער בהפועל חיפה, ועם איל ברקוביץ' ואביו זאב בנשר".
ההיכרות עם אשתך איריס?
"את איריס הנערצת הכרתי דרך חברה שלה, יצאנו למפגש ראשון בפאב מפורסם בבת גלים, 'פנס בודד'. יש לנו שלושה בנים".
מבחינה כלכלית?
"כל הזמן עם משכנתא, לא הגעתי בכדורגל לכסף הגדול. אני גר היום בבית יפה בנווה שאנן ומרגיש בכיף".
הכאב מול הפועל חיפה?
"האמנתי שהפועל חיפה, קבוצת האם שלי הנערצת, תאפשר לי להשתלב בצורה נכונה באימון הבוגרים כי מי כמוני אוהב אותה, אבל הם לא עשו זאת".