קבוצה של גאונים מול קבוצתיות גאונית

אחרי שהתאוששנו מהמפגש הכפול בין ריאל מדריד למנצ'סטר יונייטד, שהיה סוחף ומרתק, והתרגשנו לא פחות מהפגש הכפול בין יובנטוס לברצלונה, הגיע הזמן להפגיש בין שניים מהמועדונים הגדולים ביותר בעולם - אם לא הגדולים שבהם. קרב בין יובנטוס לריאל מדריד הוא תמיד מעניין, בטח כששתי הקבוצות על סף זכייה באליפות איטליה וספרד.

ריאל בסה"כ רוצה עוד תואר. יובה נלחמת על כבוד הכדורגל האיטלקי שהלך לאיבוד בשנים האחרונות וכמובן, יש כאן גם עניין של נקמה קטנה על הגמר ההוא של מיאטוביץ' ב-98' - המשחק שלדעת רבים החזיר את ריאל למעמד הקבוצה הגדולה ביותר בעולם ונתן לה תואר אירופי ראשון אחרי 32 שנים! (מאז היא זכתה עוד פעמיים, בעוד יובה של דל פיירו נעלמה עד השנה).

הבעיה של ריאל היא שהיא משחקת קודם כל בברנבאו. האיצטדיון המלחיץ הזה, עם הקהל הדוחף, אך גם המפונק הזה, הגיב העונה יותר מדי פעמים בשריקות בוז לשחקני קבוצתו (אפילו כנגד היירו ורונאלדו), כשהשחקנים שיחקו רע ולא הצדיקו את משכורות העתק שלהם. וזה לא שהאיצטדיון הביתי של יובנטוס טוב יותר - בדלה-אלפי יש יותר כיסאות שבורים מאשר באיצטדיון המכביה הישן ובטורינו כבר מדברים שנים על מעבר למתחם חדיש יותר, בינתיים נמנעים האוהדים מלהגיע והיציעים נראים כאילו הם ריקים.

שתי הקבוצות אגב, מגיעות אחרי תוצאות מאכזבות בליגה. ריאל הובסה בביתה 1:5 ע"י מאיורקה, בעוד יובנטוס הצליחה להוציא תיקו 0:0 מול לאציו, למרות משחק גרוע, במשחק בו היא לבטח היתה מפסידה אלמלא החמצת הפנדל האומללה של סטפאנו פיורה (או ההצלה של בופון, תלוי איך מסתכלים על זה). ערב המשחק הכי חשוב של השתיים באירופה עד עכשיו, הגיע הזמן לעשות קצת סדר, רגע לפני שריקת הפתיחה.

רונאלדו: נכון, הוא עדיין לא אותו חלוץ שקרע רשתות בברזיל, בהולנד, בספרד ובאיטליה לפני אותה פציעה מפורסמת שפגעה בו שוב ושוב. אבל רונאלדו הוא עדיין רונאלדו. בספרד, הוא מגיע ל-3 או 4 מצבים בטוחים בכל משחק, אבל מתחילת העונה הוא כבש "רק" 17 שערים (מלך השערים של ריאל). מול ההגנות החלשות במונדיאל (מה לעשות, ברזיל לא שיחקה שם נגד אריות כדורגל, להוציא את גרמניה) ומול ההגנה של מנצ'סטר הוא חגג וניצל את הצעד הראשון המהיר שלו (נשקו העיקרי) פעם אחר פעם. מול צמד הבלמים הותיק של יובה, הוא גם צפוי לקבל מספיק חופש, השאלה היא כמה הוא יהיה מרוכז כשהוא יגיע למצב, אם בכלל. ולא שכחנו את בופון, שוער שהוא טוב בכמה דרגות מבארטז.

דל פיירו: כל מה שנאמר על רונאלדו, נכון עוד יותר לגבי דל פיירו. זה לבטח לא אותו ילד פלא שקרע רשתות בסוף שנות התשעים. אלכס כבד יותר ובשבועות האחרונים שיחק כשהוא עדיין לא כשיר במאת האחוזים. למרות שיש לו כבר כל תואר אפשרי, "האמן" עדיין רעב. רעב מאוד. יש לו בעורקים דם חם ותחרותי ביותר, שיכול להתעלות ברגעים הנכונים, בדיוק כפי שקרה בעונה שעברה, בה הביא כמעט במו רגליו אליפות ליובה. אהה, והוא עדיין לא שכח את אותו הפסד בגמר 98'.

מצד שני, לדעת רבים, עדיין מדובר בחלוץ הכי אובר-רייטד (מוערך יתר על המידה) באירופה, שמרבה לאבד כדורים בשל נסיונותיו להפוך כל מהלך לקלאסיקה. מי שאמור היה להיות המאצ'אפ המושלם לדל פיירו הוא ראול, החלוץ שירש את מקומו של אלכס כשחקן הצ'מפיונסליג הטוב בכל הזמנים. כמו דל פיירו, גם ראול הוא סטייליסט, אבל הוא צעיר יותר ונמצא בכושר טוב בהרבה - הבעיה היא שהוא לא ישחק בצמד המפגשים.

איזה מאצ'אפ. על בופון וקסיאס תמיד אמרו כי הם השוערים של הדור הבא, אבל האמת היא שיש הרגשה כי הם איתנו מאז הומצא המשחק. האחד רק בן 25 והשני צעיר ממנו בשנה וכבר מדובר בשניים מחמשת השוערים הטובים בעולם. יש להם סגנון דומה ויכולת ריכוז והתעלות במשחקים קובעים באמת.

בופון הוא שוער טוב מדי אם תשאלו אותי. ההגנה יודעת שהוא מאחוריה ולפעמים היא גם מזלזלת ונותנת לחלוצי היריבה להסתובב חופשי באזורים המסוכנים. יש לו אינסטינקטים חדים ושלמות בפעולות הבסיסיות, הבעיה היחידה שלו היא שהוא לא מרבה לכוון את הבלמים שלו בשמירה. גם קסיאס הוא כמעט מושלם, למרות שלפעמים הוא סובל מחוסר יציבות בשער של מדריד, דבר שנובע ישירות מחוסר תעסוקה (ריאל מתבססת על החזקת כדור ארוכה, מה גם שהיא רגילה להיות הקבוצה השולטת). במשחקים רבים אפילו לא שמים אליו לב, וכשמגיע אליו הכדור הוא שוכח לעתים את תפקידו ונרדם. לצד כל המגרעות, זכורים לנו הופעות ענק שלו במשחקים חשובים (על הגמר ב-98' כבר דיברנו?)

יובה היא קבוצה מאוזנת הרבה יותר מריאל ואינה מתבססת על שחקן כזה או אחר, אבל אם תשאלו כל אחד מהי החוליה החלשה ביותר שלה, יאמרו כולם - ההגנה. מונטרו (ייעדר במשחק הראשון בגלל צהובים), יוליאנו (בעונה לא רעה) וצ'ירו פרארה (הספיק לשחק עם מראדונה בנאפולי!!), כבר לא בשיאם אם לומר זאת בלשון המעטה וביובה כבר מדברים על הצערת החוליה הבעייתית הזו בשנה הבאה. ליפי מכיר את הבעיה ופיתח שיטה בה הקבוצה היריבה לא תגיע קרוב מדי לשער. השיטה שמתבססת על עצירת היריב כבר במרכז המגרש, בנויה ברובה על אדגר דאווידס המצויין, שיחסר במפגש הראשון בשל עונש השעיה. אבל לא לדאוג, למרות חסרונו הצפוי של טאקינרדי (גם כן מושעה) שבדר"כ עושה את העבודה של ההולנדי כשזה נעדר, ליובה יש עדיין מספיק שחקנים בתפקיד החשוב הזה.

גם אצל ריאל ההגנה היא החוליה החלשה. פאבון, מיניאמברס וסלאדס עוד עושים את העבודה (ממש לא משנה עם מי דל בוסקה פותח), אבל מיצ'ל סלגאדו (בינוני ביחס להרכב של ריאל) ורוברטו קרלוס (ירידה בתחום ההגנתי בשנה האחרונה) הם יותר מדי התקפיים וסובלים מיכולת הגנתית חלשה לעתים קרובות מדי, ולראיה התבוסה הביתית 1:5 למאיורקה. היירו, הקפטן, הסמל ומי שצפוי לפתוח בהרכב בביטחון, נמצא בתקופה חלשה ביותר וכל מה שנאמר על ההגנה של יובה, יכול בקלות להיאמר גם על הבלם הותיק הזה. העזרה שהוא יקבל מהלגרה או קמביאסו וממקאללה היא חשובה ביותר והרבה תלוי בתיפקודם.

נדבד מול זידאן: כשעזב זיזו בצער את הדלה-אלפי, אמרו כי יהיה קשה למלא את נעליו הגדולות, אבל פאבל נדבד השתחל מצויין לתפקיד הפליימייקר של יובה. אבל הוא לא היה רק המחליף של זידאן, אלא גם של "החייל הקטן" די ליביו, שעזב בשנה שלפני כן. השער שלו מול ברצלונה במשחק השני בקאמפ-נואו היה מלאכת מחשבת והוכיח כי מדובר באחד מהקשרים הטובים בעולם. למרות שכולם יודעים מה הוא שווה, הוא לא מסוג השחקנים שריאל יביאו בשביל למכור עוד כמה אלפי חולצות. לנדבד אין מאניירות של כוכב והוא עושה הרבה הגנה ורץ עם סוללות של אנרג'ייזר, הוא לפעמים עושה עבודה של שלושה שחקנים, שולט בשתי הרגליים באותה מידה, יודע לנגוח לתקל ובעיקר, להשקיע. חלום של כל מאמן. ומה עם זיזו? על זידאן כבר אמרו הכל.

רק פרט קטן נוסיף. ב-1998 הפסיד זידאן לריאל בגמר, אז במדי יובנטוס. בליגת האלופות עם ריאל הוא כבר זכה אפילו הבקיע את השער המכריע, אבל להפסיד לקבוצתו הישנה במדי ריאל זה לא מה שאפילו זידאן השקול ובעל גישה פילוסופית לחיים, ירצה לרשום ברזומה המקצועי.

למעשה מדובר כאן במאצ'אפ בין קבוצתיות מושלמת נגד קבוצה מושלמת. ההבדל העיקרי בין יובה לריאל הוא במבנה ההרכב. יובה היא אולי הקבוצה המאוזנת ביותר בעולם כרגע. אין לה כמעט נקודות תורפה וכל אחד יודע את מקומו בכל זמן נתון. היא מסוגלת להחליף סגנון תוך כדי משחק ונחשבת לקבוצה מאוד אינטילגנטית וחזקה מנטלית. בקיצור, רואים שליפי אחראי כאן על העניינים.

ריאל היא קבוצה של כוכבים - יש לה שחקן מושלם בכל תפקיד, אבל לא תמיד כל החלקים מתחברים כמו שצריך. התפקיד של דל בוסקה נראה על פניו קל יותר משל ליפי, כל מה שהוא צריך לעשות הוא להעלות את השחקנים על המגרש ולהפריע להם כמה שפחות. לא כך הם הדברים. לאיש והשפם יש אולי את הג'וב הקשה ביותר בעולם. לא בטוח שהרבה מאמנים אחרים היו מצליחים להרים את הפרוייקט הזה של פלורנטינו פרז. בהיסטוריה של הספורט היו נסיונות רבים להרכיב קבוצות של כוכבים, כשב-90 אחוז מהמקרים, העסק נפל מהר מאוד. למזלה, השם ריאל מדריד הוא כ"כ גדול שהכוכבים לא יכולים להרשות לעצמם להרים יותר מדי את האף וחייבים לתת מעצמם 100 אחוז בכל משחק. דל בוסקה רק צריך להזכיר להם היכן הם נמצאים, למרות שבמקרה שלו, מדובר אולי בצוות הכוכבים הבוגר והתחרותי ביותר שידע עולם הכדורגל.

ג'יאנלואיג'י בופון כבר הצהיר, כי ליובה יש את מה שצריך בכדי לעבור את ריאל, "ראיתי אותם מבקיעים שלישייה באולד טראפורד, אבל גם ראיתי אותם סופגים רביעייה, כך שאני אופטימי", אמר השוער האיטלקי בן ה-25, שאולי גם רמז על סגנון המשחק הצפוי של קבוצתו: "יכול להיות שהם הטובים בעולם, אבל העובדה שהם מתקיפים עם כל כך הרבה שחקנים, אומרת שהעורף שלהם די חשוף". בופון גם הודה כי קבוצתו תגיע למשחק כאנדרדוג: "המשחק מול ריאל דומה לקרב נגד בארסה, משום שגם אז אף אחד לא חשב שננצח. בואו לא נשכח שיובנטוס משחקת הכי טוב, כשכולם מבטלים אותה."

"במהלך העונה עשינו יותר דברים מרהיבים מאשר טעויות ולא לשכוח ששיחקנו כבר בגמר אחד ועברנו אותו. היה זה נגד מנצ'סטר יונייטד", אמר ויסנטה דל בוסקה במסיבת העיתונאים לקראת המשחק. ליפי עצמו הכין את שיעורי הבית ודיבר על הסגנון של ריאל, "בברנבאו הם מחוייבים לשחק התקפי. זהו גם נשקם העיקרי, אבל גם לנו יש כלי נשק שהוכיחו את עצמם בעבר וננסה להשתמש בהם גם הפעם." פאביו קאפלו, שניצח העונה בברנבאו עם רומא (0:1), נתן טיפ לליפי בראיון ל'קוריירה דלו ספורט': "הוא יצטרך לשחק על ההגנה שלהם בקצב מהיר, אבל יחד עם זאת אסור לו לעזוב את הכוכבים שלהם. אם הוא רק ינסה להתגונן, הוא גמור." על פי תחזיות סוכניות ההימורים, הרי שסיכוייהם של בופון וליפי לגנוב ניצחון במדריד, הם נמוכים ביותר, אבל מי מוכן לסכן את כספו...

ריאל מדריד:

* זכיות בגביע אירופה לאלופות - 2002 ,2000 ,1998 ,1966 ,1960 ,1959 ,1958 ,1957 ,1956.

* הפסדים בגמר גביע האלופות - 1981 ,1964.

* זכיות בגביע אופ"א - 1986,1985.

יובנטוס:

* זכיות בגביע אירופה לאלופות - 1996 ,1985.

* הפסדים בגמר גביע האלופות - 1998 ,1997 ,1983 ,1973.

* זכיות בגביע אופ"א - 1993 ,1990.