יגאל גרובר זכה לשחק בשניים מהמועדונים הגדולים בישראל, מכבי חיפה ובית"ר ירושלים, וייזכר כאחד השחקנים המוכשרים בישראל בשנות השבעים, אך בעיקר בתור מי שנטש קריירה מבטיחה בשיאה כדי לשרת בצה"ל כשיריונר, וחזר אחרי ארבע שנים לרמות הכי גבוהות בארץ.
השורשים שלך?
"אבא עקיבא ואמא שולמית מהעיר צ'רנוביץ', אז ברית המועצות והיום אוקראינה. אמא היא ממשפחת רבנים מוכרת, כל המשפחה נרצחה בשואה והיא נותרה יתומה בגיל 17. אנחנו שלושה, בת בשם סימה, אח מיכאל ואני שנולדתי בתאריך 04/01/1954, ילד סנדוויץ'".
היה לך כישרון לכדורגל כילד?
"כמו בכל מקום בעולם, הילדות שלי במקביל ללימודים בבית הספר המקומי היתה עם הילדים והנערים ברחובות. הכישרון שלי הוביל אותי לקבוצת הכדורגל של בוקובינה צ'רנוביץ' למחלקת הנוער. בבוגרים בקבוצה שיחקו ליאון גרוס שהגיע בהמשך להפועל חיפה ובוריס נורמן שעלה לישראל להפועל פ"ת והספיק לשחק בדינמו קייב הגדולה".
אבא ואמא מבקשים לעלות מברית המועצות למדינת ישראל?
"זה היה כשהם פוטרו מעבודותיהם, ושערי העלייה היו סגורים. אבא היה ציוני גדול ומנהל רשת חנויות ממשלתית, אמא היתה מנהלת חשבונות. אחי מיכאל גויס לצבא ברית המועצות והוא הצטרף אלינו רק כעבור 7 שנים, אני החמצתי את המעבר לבוגרים של המועדון".
המשפחה עולה לחיפה?
"עלינו באהבה גדולה, אבא התחיל לעבוד בתעשייה הצבאית בחוף הכרמל שם פגש את שמטניק הנערץ, שהביא מאות שחקנים צעירים למכבי חיפה. שמטניק ואבא דיברו יידיש, והגעתי למבחנים בקריית אליעזר אצל ג'וני הארדי איתו דיברתי אנגלית, כי לא הבנתי מילה בעברית. ורק בהמשך עשיתי השתלמות בשפה העברית בקיבוץ עין המפרץ. ראשי המועדון אז, ביינהקר ופריץ, הגיעו אל אבא שלי, חתמתי במכבי חיפה בהתרגשות גדולה".
20 לירות לאימון זה השכר הראשוני שלך?
"כן, בכסף הראשון שקיבלתי רצתי מהר לקנות מכנסי ג'ינס חדשים".
מי זה שימו לב?
"חחחח, ג'וני הארדי כל הזמן אמר לדוד גוזלן "שימו לב, חשבתי לתומי כי שימו לב זה השם שלו".
מחנה אימונים בגרמניה עם אברהם מנצ'ל?
"היו 40 מועמדים לטיסה לגרמניה, יצאו רק 18. הייתי טוב באימונים ובמשחקים ותפסתי מקום בהרכב יחד עם הבלם קובי דרך".
גול ראשון שלך במכבי חיפה?
"שער ראשון שלי בדרבי הגביע נגד הפועל חיפה בקרית אליעזר . גול יפה אחר היה בבלומפילד נגד הפועל ת"א , טיל לאריה בז'ראנו, משחק בו הובסנו 4:1 לאחר הרחקתו של אהרל'ה גרשגורן".
מספר החולצה והקישור שלכם?
"לבשתי את החולצה מספר 6, בקישור אהבתי לשחק עם יואב לוי, גרשגורן, יאשה גל ומוטי ברגר".
למוני אדלר והחלוצים היו טענות מקצועיות נגדך?
"היו לי בעיטות חזקות מאוד בשתי הרגלים מרחוק, אהבתי לבעוט הרבה ממרחק 20 מטרים לשער. מוני אדלר, חלוץ רחבה מעולה, ואחרים התלוננו בפני אברהם מנצ'ל על זה שאני לא מוסר להם. מנצ'ל הבהיר לי לא לוותר ולהמשיך לבעוט מרחוק, אבל להשתדל למסור לחלוצים יותר אסיסטים, וכך פעלתי".
השם שלך היה איגור, ועמוס כרמלי הפך אותו ליגאל?
"בהחלט, כך קראו לי וכך כתבו בעיתונים. אבל בתוכנית הכדורגל ההיסטורית 'שירים ושערים' השדר המפורסם שלנו מחיפה עמוס כרמלי הבהיר לי ולמאזינים כי השם שלי מעכשיו יהיה יגאל גרובר, וכך היה. השם שונה גם בתעודת הזהות שלי".
סיום מלחמת יום כיפור, אתה מחליט להתגייס לצבא לתפקיד לחימה?
"בסיום מלחמת כיפורים מכבי חיפה שיחקה בליגה נגד הפועל כפ"ס במגרשה של הפועל כפר בלום, אלפי חיילים מרמת הגולן הקיפו את המגרש עם נשק ומדים. הפסדנו 3:2 אבל החלטתי להתגייס לתפקיד קרבי. התגייסתי לחיל השיריון, בלי לבקש מהמועדון שיסדרו לי שרות קל קרוב לחיפה".
לפני הגיוס אתה מכניס טופס הסגר בהתאחדות לכדורגל?
"ידעתי שאחרי השרות הצבאי אני חוזר חופשי עם כרטיס ליגה ביד, זכרתי את חברי לקבוצה שנאבקו על כל לירה ורבים עזבו למועדונים אחרים, בעיקר לתל אביב שם שילמו הרבה יותר לשחקנים".
4 שנים בצריח הטנקים?
"בהחלט, 4 שנים בהם עשיתי קורס קציני שיריון והגעתי לדרגת רב סרן - מפקד פלוגת טנקים, שירות מלא סיפוק".
אז היו לך מעל 4 שנים בלי כדורגל בכלל?
"אני חושב שאין לזה תקדים, למעלה מארבע שנים בחולות סיני ותעסוקות שונות בעזה, ממש בלי אימוני כדורגל או להיות בקבוצה מסודר, רק הפלוגה, אני והטנקים".
אתה משתחרר מהשירות ונפגש עם מכבי חיפה?
"נפגשתי עם היו"ר יצחק פיצלה צבי, משחקני שנות החמישים במועדון, ביקשתי שירכשו לי רכב, אבל הם החליטו שלא ללכת לקראתי, היה לי כרטיס שחקן חופשי, תם פרק מכבי חיפה".
הצעה מפתיעה שאתה מקבל מבית"ר ירושלים?
"המאמן שמעון שנהר יצר איתי קשר, קיימתי שני משחקי אימון והוזמנתי לשיחה אצל היו"ר רובי ריבלין ומנהל הקבוצה האגדי אברהם לוי. ביקשתי שירכשו לי רכב, כי אני לומד במכון ווינגיט וקשה לי להגיע לאימונים. קיבלתי תשובה חיובית, קיבלתי צ'ק ורכשתי מכונית אלפה רומיאו שנת 1973 ב-80 אלף לירות".
אתה עושה עונה גדולה בימק"א וזוכה בגביע המדינה?
"עונה מעולה של כמעט אליפות וזכייה בגביע המדינה עם שמות כמו יוסי מזרחי, ג'אנו, קירט, נוימן, מלמיליאן ואלי מיאלי, בניצחון 1:2 בר"ג על מכבי ת"א של מנו שוורץ, סלימן, ירושלמי, טבק, שפיגל, שוויצר וויקי פרץ. מנחם אשכנזי שפט את המשחק לעיני כ-40 אלף צופים. באלוף האלופים הפסדנו למכבי ת"א 2:0 בשיפוטו של אברהם קליין".
עזבת את בית"ר ים בעונת הירידה 1979/80?
"עונה ניהולית וכספית קשה, סיימנו את העונה במקום האחרון רק עם 4 ניצחונות. בעונה הקודמת הגדולה זכיתי בתואר השחקן ההוגן בספורט ידיעות אחרונות וקיבלתי שעון סיטיזן יפה".
ההמשך הקצר בהפועל ר"ג?
"עברתי להפועל ר"ג של המאמן ליאון קונסטנטינובסקי, טעות גדולה, נפצעתי בברך במכתש, הם לחצו שאשחק פצוע, אמרתי די ועזבתי אותם".
סיום קריירה בבית"ר חיפה?
"כן, תחת המאמן וחברי הטוב אריה בוק עלינו לליגה השנייה, היה לנו סגל שחקנים לעלות לליגה העליונה, אבל לא עלינו והחלטתי על פרישה סופית מכדורגל".
מצב משפחתי?
"את אשתי קמה הכרתי בלימודים במכון ווינגיט , היא התיצבה בימק"א בכל המשחקים והייתה אוהדת נלהבת ביציע. יש לנו שלושה ילדים, בת ושני בנים, וגם 9 נכדים אהובים. הבן הקטן שלי איל זכה בזמנו למלגת לימודים בשל הכדורגל בקולג' דלוואר. אני מתגורר במרכז ת"א ברחוב המגיד. ממנהל מרכז ספורט עשיתי הסבה לניהול מפעלים ליצור תכשיטים בארץ וברפובליקה הדומיניקנית".
אתה מגיע למשחקי מכבי חיפה?
"בזכותו של יעקב שחר אני זוכה לקבל שתית הזמנות ובהחלט מגיע מדי פעם למשחקים. דווקא עם בית"ר ירושלים אין לי שום קשר".