לצד פסליהם של אגדות המועדון שכבר מוצבים מחוץ לאצטדיון איתיחאד - כששמות כמו דויד סילבה, וינסנט קומפני וסרחיו אגוארו זכו לעיטור הראוי - לאט ובזהירות מתחילים קברניטי מנצ'סטר סיטי להכין את התשתית לפסלה של אגדה נוספת. ספק גדול אם ללא נוכחותו ותרומתו המכרעת של ברנרדו סילבה לאורך כמעט עשור, הקבוצה הייתה מציגה דומיננטיות כה מוחלטת מאז הגעתו ממונאקו בקיץ 2017. אולי היו שחקנים מרשימים ממנו מבחינה פיזית ומלוטשים ממנו טכנית, אבל על דבר אחד אין עוררין: הפורטוגלי הוא אחד מגדולי הקשרים בעידן הפרמייר ליג.
בעולם כדורגל העמוס באגו, סילבה הוא דוגמה אידיאלית לחשיבות הגמישות בתוך תלכיד של קבוצה תחרותית. עם יכולת הסתגלות לתפקד כקשר התקפי, במרכז השדה, כ"9" מדומה ואפילו כמגן שמאלי, נראה שאין עמדה (למעט שוער ואפסנאי) שפפ גווארדיולה לא הציב אותו בה, וקיבל ממנו תרומה מכרעת.
הקשר המנוסה מבין את הצורך בגמישות בדיוק ברגעים שבהם התכולים זקוקים לו יותר מכל. בתקופתו באנגליה, שעתידה להסתיים בקרוב, אף שחקן לא ניצח יותר משחקי ליגה מסילבה (217 ניצחונות), והוא בפער ניכר השחקן שבו המנג'ר הקטלאני השתמש יותר מכל, עם 457 הופעות בכל המסגרות. הבא אחריו ברשימה, השוער לשעבר אדרסון, כלל לא התקרב לסטטיסטיקה הזו - ואף שיחק בעמדה הרבה פחות תובענית פיזית.
צ'אבי הרננדס, קומפני וצ'אבי אלונסו הם דוגמאות קלאסיות לשחקני מפתח ששיחקו תחת גווארדיולה ולאחר פרישתם פנו לקריירת אימון, ועושה רושם שסילבה יצטרף לרשימה המכובדת הזו. בין שלל האיכויות שהציג לאורך השנים, הרשימה במיוחד העובדה שהוא משמש בפועל כמעין "מאמן-שחקן" על כר הדשא. זהו מושג שהיה קיים בתחילת עידן הפרמייר ליג עם דמויות כמו רוד חוליט וגלן הודל, אך נעלם מאז כמעט לחלוטין.
המנהיגות שלו אינה אגרסיבית או קולנית, אלא נשענת על הנוכחות והשלווה שהוא מקרין, שהפכו אותו ל"מנהיג השקט" של סיטי. הוא אינו מתלהם או כופה את עצמו בדציבלים צורמים פומביים, אלא מעביר את מסרי צוות האימון לשחקנים ללא תיאטרליות מיותרת. "בחיי הכדורגל, הכל ניתן להחלפה, אבל כשמדובר בשחקנים מסוימים, המשימה הופכת למאתגרת הרבה יותר", הגדיר זאת בפשטות גווארדיולה כשנשאל לאחרונה על עזיבתו הצפויה בקיץ הקרוב.
הפורטוגלי זכור גם מרגע משעשע למדי (תלוי את מי שואלים) ביולי 2020, כאשר סיטי אירחה את האלופה הטרייה, ליברפול. סירובו המופגן למחוא כפיים במסדר הכבוד לאדומים היה, לדבריו, אקט שנועד להימנע מצביעות. למעשה, אחת הסיבות המרכזיות לכך ששושלת יורגן קלופ באנפילד תיזכר כמוצלחת אך באותה נשימה תסתפק באליפות אחת בלבד, היא הנוכחות של סילבה; המאבקים בינו לבין חוליית הקישור של המייטי רדס היו אינטנסיביים והשליכו ישירות על העליונות של התכולים באותה יריבות מחשמלת.
בתקופתו, המועדון הפך לראשון בתולדות הליגה שמשיג 100 נקודות בעונה (במתכונת של 38 משחקים), לראשון שזוכה בארבע אליפויות רצופות (2021-2024), ולזוכה בטרבל היסטורי ב-2023. ה-43 מיליון ליש"ט ששולמו למונאקו תמורתו עשויים להיות מוכתרים כ"עסקה המשתלמת בתולדות הפרמייר ליג", שכן ספק אם גם האופטימיים שבאוהדים האמינו שהקשר הצנום יהפוך את הקבוצה בהנהגתו למועמדת ראויה לתואר "הטובה בהיסטוריה".
עוד לפני שיעבור ליעד הבא - כשברצלונה ויובנטוס מוזכרות כמועמדות הבכירות לזכות בשירותיו - ניצבים בפניו שני יעדים שיהפכו את עונת הפרידה לבלתי נשכחת. בזמן שארסנל מוליכה את טבלת הליגה בשתי נקודות כשנותרו שני מחזורים לסיום, לסיטי יש את הניסיון והרוח הגבית לעשות קאמבק ולגזול את התואר מהתותחנים במאני טיים.
הערב (17:00, ספורט1), סילבה וחבריו ידרימו לוומבלי - אצטדיון שהאיר להם פנים בעקביות - במטרה לזכות בגביע האנגלי ולהמשיך להעמיס את ארון התארים. בימי שגרה, זהות היריבה הייתה הופכת את המשימה למאתגרת, אולם צ'לסי בגרסתה הנוכחית היא הכל מלבד יריבה שעשויה להטריד באמת קבוצה שהעלתה הילוך ברגעי ההכרעה של העונה. כשהאפשרות לטרבל מקומי נוסף עדיין על הפרק, סילבה ירצה לחתום את ביקורו האחרון בוומבלי עם הנפת גביע מספר 20 מאז נחת במנצ'סטר.