רוב הבייבי-בומרס (ילידי 1946 עד 1964) כבר היו אמורים לצאת לפנסיה, אך רבים מהם מסרבים לפרוש ולפנות את השטח לדורות הבאים. הם נחשבים לדור העשיר בהיסטוריה, עם נכסים בשווי 85 טריליון דולר, ומאחזם בעמדות הכוח איתן מתמיד. זה נכון לגבי בנימין נתניהו, דונלד טראמפ, יעקב שחר וגם לגבי פלורנטינו פרס.
הדור הזה נולד לעולם המשתקם ממלחמת העולם השנייה ונהנה מתנאי חיים חסרי תקדים. הם ירשו מערכת שמתגמלת ותק והשקעה (פנסיות תקציביות, השכלה נגישה ודיור בר-השגה), בעוד הדורות הצעירים יותר - המילניאלז ודור ה-Z - פועלים בכלכלה שמתגמלת הון קיים ותשומת לב ברשתות החברתיות. בניגוד ליורשיהם, הבומרס לא נאבקים בשכר שקפא ובעלויות מחיה נוסקות. מחקרים על הדינמיקה הבין-דורית מאשרים כי השינויים בשוק הדיור והפנסיות יצרו מציאות שונה בתכלית עבור הצעירים, אך נראה שרבים מבני הדור הוותיק פשוט מסרבים להבין זאת.
פרס לא משחרר. הקבוצה שבנה מבזה את ההיסטוריה המכובדת של המועדון, אך גם בגיל 79 הוא לא מוכן לוותר על מעמדו ועל ההטבות הנלוות לתפקיד. גם לאחר שנתיים של כישלון מוחלט, הוא נותר אגרסיבי כלפי כל מי שרומז שמישהו אחר יכול לבצע את העבודה טוב יותר בעולם המתחדש. כרגע הוא נמצא ב"טנטרום" מוחלט, ולאו דווקא בגלל התוצאות על הדשא, אלא בשל האיום על מצבו האישי.
ריאל מדריד נמצאת במשבר היסטורי: חדר ההלבשה קורס לתוך עצמו תחת אינטריגות, קליקות ואווירה רעילה חסרת תקדים. למרות זאת, במסיבת עיתונאים שקיים לפני יומיים, המטרה העיקרית הייתה להבטיח שימשיך לכהן כנשיא עמוק לתוך שנות השמונים שלו. הוא התעמת עם עיתונאים, קרא לעריכת בחירות בתום העונה והתעקש שיתמודד שוב. פרס דיבר על "קמפיין מאורגן" נגד הנהגתו וקרא ליריביו להפסיק "לפעול בצללים" ולהתייצב מולו בגלוי.
הנאום נישא לאחר שברצלונה ניצחה בקלאסיקו בקאמפ נואו וזכתה באליפות שלושה מחזורים לסיום, אך כאמור, זו לא הייתה הסיבה האמיתית להתפרצות שלו. אחת הסיבות המרכזיות היא "המועמד בעל המבטא המקסיקני", כפי שכינה אותו פרס בזלזול. אנריקה ריקלמה, שנולד באליקנטה, הוא "סוסיו" (חבר מועדון) מזה למעלה מ-20 שנה למרות גילו הצעיר (37). הוא בנו של חבר דירקטוריון לשעבר שכיהן תחת רמון קלדרון, ומשפחתו מזוהה עם המועדון עשרות שנים.
ריקלמה מתגורר במקסיקו ועומד בראש קבוצת "קוקס אנרג'י", מחברות האנרגיה המתחדשת המובילות בעולם. כבר ב-2021, כשהיה בן 32, רמז על כוונתו להתמודד. "בין אם עכשיו ובין אם בעתיד, אני רוצה לנסות", אמר אז ל-El Confidencial. איש העסקים הצעיר שוקל את מועמדותו מזה זמן רב, מתוך שאיפה ליישם ניהול מקצועי וגלובלי באמת. "להיות גלובלי זה לא לצאת לסיבוב משחקים בארצות הברית", עקץ ריקלמה את ההתנהלות הנוכחית.
פרס - אולי הנשיא הטוב בהיסטוריה לצד סנטיאגו ברנבאו האגדי - זיהה את האיום ופתח בהתקפת מנע בסגנון "יורשי" (Succession). קשה להתכחש לעובדה שהקבוצה מתפוררת בשל מדיניות הרכש וסגנון הניהול שלו, אך הוא מסרב לקחת אחריות או לפנות את מקומו לדור חדש.
"אני כאן כדי לומר שאני לא הולך לשום מקום", הצהיר בפני העיתונאים. "אני לא במיטה ואני לא חולה. היו אנשים שאמרו שיש לי סרטן סופני, אבל הבריאות שלי מושלמת". הוא רתח על התפיסה לפיה הוא עייף מדי לתפקיד, טענה שהפכה לנושא חם בתקשורת הספרדית. "זכינו ב-37 תארים תחת הנהגתי. הייתי רוצה לדעת מי המדליפים מתוך הדירקטוריון שמוציאים את המידע הזה", דרש בזעם.
הוא לא הסתפק בתקיפת יריביו מבית, אלא כיוון את האש גם לעבר מנהלת הליגה: "יש לנו אויב - לה ליגה. אנחנו חייבים להילחם נגדה, יש שם שחיתות שיטתית". בביטחון עצמי מופלג, טען פרס כי 100,000 חברי המועדון עומדים מאחוריו ומאושרים מתפקודו.
במידה וייבחר מחדש, הוא צפוי למנות את ז'וזה מוריניו למאמן ראשי. המאמן, שנמצא כיום בבנפיקה, עשוי לחזור לקדנציה שנייה בבירה. פרס סירב להשיב לשאלות בנושא, לאחר שפיטר את צ'אבי אלונסו בינואר מבלי להעניק לו גיבוי לשינויים הנדרשים בסגל.
הקבוצה תסיים את העונה ללא תואר משמעותי בפעם השנייה ברציפות. לאחר ההדחה מליגת האלופות בידי באיירן מינכן ברבע הגמר, העונה לוותה במחאות אוהדים נגד קיליאן אמבפה ובדיווחים על אלימות בחדר ההלבשה, כמו העימות בין פדריקו ואלוורדה לאורליאן טשואמני.
בשיא הנאום, פרס הקריא בבוז מאמרים ביקורתיים מהסמארטפון שלו. כשפנה לעיתונאית בחדר, הטיל ספק בהבנתה המקצועית והוסיף הערה סקסיסטית: "בואו נשאל אותה, כי אתם הגברים כולכם מכוערים" - רגע קלאסי של סבא שאיבד את זה. המסר שלו היה ברור: במדריד יש רק שליט אחד. הסמכות העליונה נותרת בידיו, אך לאחר שתי עונות ללא תארים ועם שלושה מאמנים שהתחלפו, הספקות רק יתעצמו. ייתכן שהבוחרים יזדקקו לעוד כמה שנים כושלות כדי להבין שהגיע הזמן לפנות את המקום בכבוד.