כבר אחרי ההפסד האסוני במשחק מספר 3 נגד לוס אנג'לס לייקרס, ללא לוקה דונצ'יץ' או אוסטין ריבס, נראה היה שאפשר לסכם את העונה של יוסטון רוקטס. כתב ופרשן "יאהו!", קווין אוקונור, סיכם זאת היטב בציוץ אחד: "קווין דוראנט צדק בכל מה שאמר בחשבון הפיקטיבי ההוא", כתב אוקונור, והתייחס לפרשייה מפגרת האולסטאר, אז התגלה שדוראנט, ככל הנראה, השתמש בחשבון מזויף בטוויטר כדי ללכלך על חבריו לקבוצה הטקסנית. "לרוקטס יש סגל פגום מיסודו", הוסיף אוקונור. "אבל מה שהיה חסר בהודעות הפרטיות שהודלפו היה כל התייחסות לעצמו. אנחנו רואים את הפער בסדרה הזו: לברון ג'יימס תמיד הפך את חבריו לקבוצה לטובים יותר; דוראנט מעולם לא עשה זאת".
וכן, זה הסיפור של הרוקטס העונה. קבוצה שרצתה לבנות על עונה מעולה בשנה שעברה - ויצרה תמהיל אנושי שכנראה בלתי אפשרי להצליח איתו.
בקיץ, הנהלת יוסטון, בהובלת הג'נרל מנג'ר רפאל סטון ופטריק פרטיטה, בנו של הבעלים טילמן, פעלה באגרסיביות כדי לשמר את מה שעבד טוב בשנה שעברה: הליבה הצעירה של הקבוצה. המאמן הראשי אימה יודוקה חתם על הארכת חוזה לטווח ארוך, ואז גם הוותיקים המנוסים סטיבן אדאמס ופרד ואנווליט האריכו את חוזיהם. שחקני משנה חשובים - ארון הולידיי, ג'ף גרין וג'יישון טייט - הוחתמו גם הם מחדש, וכך גם הפורוורד בשנתו הרביעית, ג'בארי סמית' ג'וניור.
הטרייד עבור קווין דוראנט - אחד מגדולי הקלעים בכל הזמנים - היה ה-מהלך של הארגון בתהליך השדרוג שרצה לעשות: מקבוצה צעירה ומבטיחה לקבוצה שיכולה לזכות באליפות.
המהלך עלה לרוקטס בשני שחקני סגל חשובים, ג'יילן גרין ודילון ברוקס, ובנכסי דראפט - בחירה מספר 10 בדראפט וחמש בחירות בסיבוב השני. לאחר מכן, הרוקטס סיכמו על החתמת הפורוורד הוותיק דוריאן פיני-סמית' על חוזה לארבע שנים תמורת 53 מיליון דולר. יוסטון גם הגיעה לסיכום על הבאתו של הסנטר לשעבר קלינט קפלה. דוראנט חתם על חוזה חדש כי התרשם מהמחויבות של הרוקטס לבניית קבוצה שיכולה לזכות באליפות.
פשוט דיברתי עם רפאל (סטון) ואימה (יודוקה) על הדרך שבה הם רוצים לבנות את הקבוצה, ועל האופן שבו אני רואה את עצמי בארגון הזה, וחשבתי שזה חוזה מושלם עבור זה", אמר דוראנט ל"יוסטון כרוניקל". "אני שמח שיכולנו להוריד את זה מהפרק ולא נצטרך לדאוג לרעשים חיצוניים לאורך העונה. עכשיו זה רק עניין של כדורסל".
דוראנט, כמובן, שפע מחמאות על הארגון והקבוצה, ועקץ את הבלאגן שעזב בפיניקס סאנס. "כמה שהם היו מסורים להפוך את המגמה ולהפוך את יוסטון שוב למועמדת לתואר - יכולתי להרגיש את זה אפילו כיריב", הסביר. "עכשיו כשאני כאן, אני רואה את הירידה לפרטים מכולם. אני שמח להיות חלק מזה ורוצה להמשיך לעבוד כדי להוכיח את הערך שלי".
התחושה הטובה הסתיימה די מהר.
ואנווליט נפצע וגמר את העונה, גם פיני-סמית' עבר ניתוח ולא הגיע מוכן לתחילת העונה החדשה, ואפילו פתיחת העונה הטובה של הרוקטס הגיעה עם כוכביות בוהקות. יוסטון, שלתקופה מסוימת בתחילת העונה החזיקה בהתקפה הטובה בליגה, הגיעה לסטטוס הזה בעיקר בזכות מספר חריג של ריבאונדים התקפיים שקלט סטיבן אדאמס. ברגע שהניו-זילנדי הענק נפצע, מספר הניסיונות השניים שלהם בהתקפה ירד באופן דרסטי, והקבוצה נתקעה, בעצם, בלי שום רכז טבעי, בלי כימיה בין אלפרן שנגון - "המיני-יוקיץ'" הטורקי - לדוראנט, ובלי שדרוג התקפי של שחקני הליבה הצעירים.
חוסר היכולת של אמן תומפסון לקלוע מחוץ לצבע, כמו גם העקשנות של יודוקה, הובילו לכך שהרוקטס נראו פחות כמו "טילים" ויותר כמו קפצונים.
ואולם, ביוסטון עדיין היו אופטימיים לגבי הפלייאוף. בכל זאת, הביאו את דוראנט. כשעה וחצי לפני משחקה האחרון של קבוצתו בעונה הסדירה, רפאל סטון התיישב במשרדו ב"טויוטה סנטר" כדי לדון בעונה החולפת בריאיון ל"יוסטון כרוניקל". סטון חגג את העובדה שזו השנה השנייה ברציפות עם יותר מ-50 ניצחונות בעונה, והגן על עבודת הבנייה שלו בקיץ.
"דוראנט היה השחקן שקיווינו וציפינו שהוא יהיה", אמר. "השחקנים הצעירים שלנו עשו צעדים יפים קדימה. בעבר באמת התקשינו במשחקים ללא פרד (ואנווליט). התקדמות היא לא קו ישר. היו לנו רגעים קשים, אבל לנצח מעל 50 משחקים במערב זה עדיין סימן לקבוצה טובה, ואני כל כך שמח מההתקדמות של הצעירים".
כשנשאל איך ימדוד את ההצלחה של הרוקטס בפלייאוף, ענה בפשטות: "האם שיחקנו חזק? האם שיחקנו טוב?" ובכן, איך אמר מאמנו אחרי ההפסד הנוראי במשחק מספר 3? "צעירות וחוסר ניסיון הם כבר לא תירוץ. לכל השחקנים יש ניסיון של 4 או 5 שנים... הם עשו טעויות נוראיות. לא יודע אם זה בגלל שהם צעירים או שהם פחדו מהרגע, אבל זה מה שקרה".
מה שקרה בפלייאוף 2026 הפך את יוסטון למועמדת הבכירה בליגה למה שמכונה "פיצוץ הסגל" ובנייתו מחדש. וצריך להגיד: לפחות יש לה את הנכסים לבנות קבוצה חדשה לגמרי, שתהיה מוכנה לנצח בגדול בקרב על סופרסטאר כמו יאניס אננטוקומפו, באם אדבאיו, דומנטאס סאבוניס, ג'ה מוראנט, זאיון ויליאמסון, קיירי אירווינג או כוכב-על אחר במצוקה.
לרוקטס יש מספר שחקנים ב"ליבה הצעירה" שהם בנו עליה. סביר מאוד להניח שלפחות אחד מהם יעזוב. אמן תומפסון, ככל הנראה, יישאר - גם בגלל שהוא היחיד שבאמת הופיע לפלייאוף הזה: בדקות שלו על המגרש יוסטון בפלוס, ובדקות המעטות שלו על הספסל יוסטון ספגה לפחות 20 נקודות יותר מאשר שקלעה. אבל שנגון, שחתם על חוזה של 185 מיליון דולר ל-5 שנים, הוא ככל הנראה "הנכס" הכי ברור בכל טרייד על כוכב-על. סנטר מבטיח שלא מסתדר עם הכוכב הגדול של הקבוצה שלו, שגם לכלך עליו - זה נשמע כמו סיפור שיקום שמחכה לקרות איפשהו במזרח. מילווקי?
גם ריד שפרד, הבחירה מספר 3 בדראפט 2024, לא ממש מסתדר עם הדרישות של יודוקה, אבל באווירה אחרת הוא יכול להיות יצרן שטח יעיל ונכס שווה עבור קבוצה שמחפשת שדרוג התקפי. ג'בארי סמית' ג'וניור, בחירה מספר 3 בדראפט 2022, יכול גם הוא לעניין הרבה קבוצות - כשחקן שבטרייד נוסף יכול להשיג בחירה או שתיים בסיבוב הראשון. טארי איסון, חביב האנליסטים, יכול להיות בעל ערך כביר עבור כל קבוצה שמתמודדת על תואר.
הרוקטס מחזיקים גם במבחר בחירות דראפט. הם אמנם חייבים את בחירת הסיבוב הראשון שלהם ל-2026 לוושינגטון או אוקלהומה סיטי, אבל יש להם שתי בחירות דראפט שאינן שלהם: בחירת סיבוב ראשון לא מוגנת של פיניקס סאנס וזכות להחלפת בחירה (swap) עם ברוקלין.
לרוקטס יש שליטה מלאה בבחירות הסיבוב הראשון שלהם בשנים 2028, 2029, 2030 ו-2031. ב-2029 ליוסטון יש זכות לקבל את שתי הבחירות הטובות ביותר מבין אלו שלה, של דאלאס ושל פיניקס. הם חיזקו את העומק שלהם עם מספר נכסי סיבוב שני, כולל בחירת שיקגו ל-2026 ומגוון זכויות החלפה מממפיס, פורטלנד וניו אורלינס עד 2027.
בנוסף, ליוסטון יש שחקנים עם חוזים נוחים, כגון פרד ואנווליט ודוריאן פיני-סמית'. הרוקטס נמצאים כרגע ב"סינר הראשון", מגבלת השכר הראשונה בהסכם השכר החדש של ה-NBA עם השחקנים. המשמעות היא שיש להם כמה הגבלות על טריידים מסוימים, אבל עם הנכסים שיש להם, הם לבטח יכולים להביא סופרסטאר מהדרג הראשון שישחק לצד דוראנט בשנותיו האחרונות כשחקן גדול.
השאלה היחידה היא בעצם אם אפשר לבנות קבוצה מנצחת סביב דוראנט, כי העדויות שמצטברות - מברוקלין, פיניקס ועכשיו יוסטון - מסמנות שהכוכב המצוברח לא באמת יכול לנצח כשהוא לא חלק מהקבוצה הטובה ביותר ב-20 השנים האחרונות.