גדולתו של לברון ג'יימס, כמובן, משמעותי הרבה יותר מהמספרים הבלתי נתפסים שלו בגיל 41. מה שהוא עשה עבור קליבלנד - העיר והקבוצה - הוא משהו שאף אחד אחר בהיסטוריה לא עשה ולא יעשה; אך צריך להדגיש כי המספרים שלו בליגה בכלל ובפלייאוף בפרט, הם מספרים שקשה לראות מישהו מתקרב אליהם אי פעם. במובן הזה, לברון ג'יימס הוא אולי השחקן הייחודי ביותר בהיסטוריה. השחקן עם הקריירה הכי טובה בכל הזמנים.
קודם כל, יש ללברון יותר ניצחונות בסדרות פלייאוף מאשר מספר סדרות הפלייאוף שקבוצות רבות השתתפו בהן בכל ההיסטוריה שלהן. לברון ג'יימס ניצח ב-42 סדרות פלייאוף. לשם השוואה, אוקלהומה סיטי ת'אנדר, מולה ישחק בסדרה הבאה, ניצחה ב-38 סדרות פלייאוף.
ללברון יש יותר ניצחונות פלייאוף מאשר לשיקגו, ואם תחברו את כל הפלייאופים שבהם השתתפו מינסוטה (12), טורונטו (12) ואורלנדו (17), עדיין לא תגיעו למספר סדרות הפלייאוף שבהן לברון ניצח. ובקטנה, כן?
האמת היא שרק למיאמי, ניו יורק, שיקגו, גולדן סטייט, סן אנטוניו, פילדלפיה, בוסטון וללייקרס יש יותר ניצחונות בסדרות פלייאוף מאשר לברון. מן הסתם, הוא מוביל במספר הנקודות בהיסטוריה של הפלייאוף (8,400) - הרבה יותר מהמקום השני ברשימה: מייקל ג'ורדן (5,987).
לשם הפרופורציה, אם מחסירים את מספר הנקודות של ג'ורדן מהמאזן של לברון, מגיעים ל-2,413 נקודות - שזה יותר נקודות פלייאוף משקלעו שחקנים כגון יאניס אנטטוקומפו (2,270), אייזיאה תומאס מדטרויט (2,261), מוזס מאלון (2,213), אלן אייברסון (2,111) ועוד רבים אחרים שכבר נכנסו להיכל התהילה או שבטוח ייכנסו אליו: סטיב נאש, ג'ייסון קיד, דריימונד גרין ועוד. כלומר, הפער בנקודות הפלייאוף בין לברון לג'ורדן שקול למספר נקודות של שחקן היכל תהילה לאורך קריירת פלייאוף שלמה.
ברשימת כל הזמנים באסיסטים בפלייאוף, לברון מדורג במקום השני אחרי מג'יק ג'ונסון (2,346 למג'יק, 2,137 ללברון). במקום השלישי, עם 1,839 אסיסטים, נמצא ג'ון סטוקטון, וספק אם מישהו מהשחקנים הפעילים כיום יגיע אי פעם ל-2,000 אסיסטים (אולי ג'יימס הארדן, עם 1,156).
בריבאונדים, לברון מדורג במקום הרביעי בכל הזמנים בפלייאוף עם 2,664 - מעל מפלצות כגון שאקיל אוניל, קארים עבדול ג'באר וקארל מאלון, ומתחת לטים דאנקן (2,859), וילט צ'מברליין (3,913) וביל ראסל (4,104).
לברון ישחק בסדרה הבאה מול שחקן שאולי לא יגיע למספרים שלו, אך הוא בהחלט דופק על דלתות הקומה העליונה בהיכל התהילה. אם שיי גילג'ס אלכסנדר יוביל את אוקלהומה סיטי ת'אנדר לאליפות שנייה ברציפות, הוא יחתום שלוש מהעונות המוצלחות ביותר שנראו בהיסטוריה של המשחק.
הוא מתואר לא פעם על ידי מאמנים אישיים כ"גארד המיומן ביותר בכל הזמנים", ובגיל 27 נראה שיש לו עוד מקום להשתפר. הוא לרוב היוצר והקלע המרכזי של הקבוצה הטובה בעולם - בטח בשנתיים האחרונות. בדומה לסטף קרי או דוויין וייד, הוא אינו פוינט גארד קלאסי אלא "פוינט-סקורר", והוא מתפקד כמנהיג של הקבוצה המעולה הזו: מעורב בחיי חבריו לקבוצה, מרים אותם כשצריך, ומנהיג אותם בקור רוח מרשים במאני-טיים.
ומבחינת מספרים? ובכן, אפילו ג'ורדן לא הציג את המספרים ש-SGA רשם בעונה הרגילה. 31.1 נקודות למשחק, 6.6 אסיסטים, והנתונים הבלתי נתפסים באמת - האחוזים: 55.3% מהשדה, 38.6% משלוש, ו-87.9% מהקו. יותר מ-30 נקודות למשחק ב-66.5% True Shooting (מדד יעילות קליעה). כן, אפילו הוד אווירותו לא היה יעיל כל כך (שיא ה-TS% שלו עומד על 61.4%). את הפלייאוף הזה הוא התחיל מצוין עם 33.8 נק' למשחק (55% מהשדה) ו-8 אסיסטים.
ואם כבר הזכרנו את ג'ורדן - הנה משהו שהוא לא היה מאפשר שיקרה לקבוצתו בפלייאוף: ג'יידן מקדניאלס, השחקן הלוחמני של מינסוטה טימברוולבס, יצא נגד כל הסגל של הנאגטס וטען שהם אינם מסוגלים לשמור. במשחק המכריע הוא קלע 30 נקודות והדיח את דנבר. הוא עשה זאת ללא אנתוני אדוארדס ודונטה דיווינצ'נזו הפצועים, ומול מי שהיה בקונצנזוס, ממש עד לא מזמן, הכדורסלן הטוב בעולם: ניקולה יוקיץ'.
ההפסד של דנבר בסדרה נגד מינסוטה ללא אדוארדס עתיד להיזכר ליוקיץ' עד סוף הקריירה. דבר נוסף שיזכרו לו: הוא מעולם לא ניצח בסדרת פלייאוף קבוצה שהשיגה מעל 50 ניצחונות בעונה הרגילה. אגב, הוא עצמו יודע שהקבוצה סביבו פשוט אינה טובה מספיק - אך זה לא משנה. הוא עצמו לא היה טוב מספיק בסדרה מול הזאבים הפצועים. "פשוט הפסדנו בסיבוב הראשון. אני חושב שאנחנו רחוקים מאוד", אמר לעיתונאים בסיום הפלייאוף שלו. כשנשאל על השינויים הנדרשים בסגל, ענה: "זו לא החלטה שלי. בטוח שאם היינו בסרביה, כולנו היינו מפוטרים".
נכון לעכשיו, כך זה נראה, דנבר כנראה סיימה את תקופתה כמועמדת לאליפות. הסגל אינו האיכותי ביותר, והשחקנים הטובים באמת הם פצועים כרוניים או מבוגרים מדי. אלא אם כן יתבצע שינוי גדול ומשמעותי בסגל, קצת קשה לראות כיצד דנבר - אל מול סן אנטוניו ספרס ואוקלהומה סיטי ת'אנדר הצעירות במערב - תעפיל שוב לגמר. וזה, כאמור, נרשם גם לחובתו של יוקיץ' בדיונים על תואר "הגדול מכולם".