ההחלטה של הארי מגוויר להצטרף דווקא למנצ'סטר יונייטד בקיץ 2019 הייתה טבעית, אך לא מובנת מאליה לנוכח העניין העצום שמועדוני פרמייר ליג שונים גילו בבלם בן ה-26. העניין הגדול בו גילו במיוחד פפ גווארדיולה וקברניטי סיטי בהחתמת הבלם מלסטר הציבו את מגוויר בצומת דרכים משמעותי בין בחירה בין שתי הקצוות של העיר מנצ'סטר.
האחד, מועדון פאר עם עבר מרשים מקומי ויבשתי שנמצא בתהליך בנייה מחדש שנמשך כבר למעלה מחצי עשור מאז פרישתו של סר אלכס פרגסון, והשני האנדרדוג הקבוע של העיר לאורך השנים, שלאחרונה זכה בתואר אליפות שני ברציפות והיה בעיצומו של בניית שושלת מקומית מרשימה. קרוב לשבע שנים מאז שמגוויר בחר ללכת על האופציה האדומה, אפשר לפנטז מה 'יכול היה לקרות' לו היה מגיב בצורה חיובית למסע החיזורים של גווארדיולה, אבל אם תשאלו את היעד עצמו- מגוויר- הוא כנראה לא מתחרט על ההחלטה לנחות דווקא באולד טראפורד.
סכומי עתק שולמו לאורך השנים על שחקני התקפה, כוכבי עתיד שבסופו של דבר לרוב מנצחים את מרבית המשחקים וזוכים בתהילה, עד הרגע שבו ליברפול החליטה לפתוח את הכיס ולרכוש את וירג'יל ואן דייק מסאות'המפטון בינואר 2018 בעבור 75 מיליון לירות שטרלינג, בהעברה היקרה ביותר בתולדות הכדורגל העולמי תמורת בשחקן הגנה. חלפה לה בסך הכל שנה וחצי ויונייטד ניפצה את תקרת הזכוכית כששילמה ל-'שועלים' 80 מיליון לירות שטרלינג תמורת שירותיו של מגוויר לאחר משא ומתן מתיש מול הנהלת לסטר.
בזמן שואן דייק זכה בכל תואר אפשרי בימיו באנפילד (שצפויים כנראה להגיע לסיום בקיץ הבא) בעידן יורגן קלופ, הקדנציה של מגוויר הייתה תמונת מראה מדוייקת ליונייטד בכל שבע שנותיו בתיאטרון החלומות: לעתים מבולבלת, מחפשת זהות ובעיקר משוועת לעקביות. 'כשמנצ'סטר יונייטד דופקת בדלת ביתך, זאת הזדמנות יוצאת דופן', הדגיש מגוויר בהתרגשות כשהפך בקיץ 2019 להחתמה השלישית של מנג'ר הקבוצה דאז, אולה גונאר סולשיאר, לאחר צירופם של ארון וואן ביסאקה ודניאל ג'יימס.
הגעתו ללסטר, שנתיים לפני כן, קרתה לאחר שחווה בגיל צעיר ירידת ליגה במדי האל ובתקופתו באצטדיון ה-'קינג פאואר סטדיום' רשם 69 הופעות בפרמייר ליג והיה חלק חשוב מהדור החדש והמרענן של נבחרת אנגליה תחת גארת' סאות'גייט, עימה העפיל לחצי גמר גביע העולם 2018 ברוסיה, לאחר שגם כבש ברבע הגמר בניצחון על שבדיה 0:2. חצי שנה לאחר שהצטרף לשדים האדומים, הוא כבר מונה לקפטן הקבוצה ועידן סולשיאר התחיל באופן אופטימי למדי.
אבל פיטורי המנג'ר הנורבגי והדלת המסתובבת בעמדת המנג'ר, כשדמויות כגון אריק טן האח וראלד ראנגניק עמדו על הקווים באולד טראפורד סימנו משבר אחר משבר עבור יונייטד כשמגוויר הפך לאחד הסממנים המובהקים לביקורת שהוטחה במועדון וכלפיו ולעתים, הצטיירה כחסרת פרופורציות לחלוטין. הוא איבד את סרט הקפטן לטובת ברונו פרננדס וכבר בחן בתים למגורים במזרח לונדון לקראת הצטרפות לדייויד מויס ו-ווסטהאם יונייטד בקיץ 2023 ונראה היה שארבע שנים לאחר שהגיע בקול תרועה לקבוצה, הוא עתיד לעזוב בבושת פנים עם התואר המחייב 'אחת ההחתמות הגרועות בתולדות המועדון'.
'ראיתי לאורך השנים שחקנים שהגיעו ליונייטד וכבר מן ההתחלה הבנו שזה גדול עליהם. הלחץ מהתקשורת, הציפיות האוהדים, האצבעות שמופנות באשמה מיידית. אלו דברים שמעט מאוד שחקנים מסוגלים להתמודד איתם ומי שלא, לעתים גם נשבר', שיתף לאחרונה כשהביט במבט לאחור על ימיו ביונייטד לאחר שהאריך את חוזהו במועדון בשנה נוספת. אבל מגוויר לא רק שלא נשבר, אלא התעצם ובכל פעם שנדמה היה שמגיע עוד רגע מורכב - שגיאה אישית במשחק שהובילה לספיגת שער, תבוסה נוספת או עוד מחאה קולנית ביציעים דווקא נגדו - הוא קם על שתי רגליו כמו מתאגרף שקרוב לספיגת נוק אאוט מוחץ והצליח להתרומם מחדש.
שובו של מייקל קאריק למועדון בינואר לאחר פיטורי רובן אמורים הצטייר ראשית כפתרון זמני ונואש, במטרה להציל עוד עונה מתסכלת עבור יונייטד, עונה שבה כלל לא שיחקה באף מסגרת אירופאית והצליחה למצוא דרך יצירתית למדי לחוות הדחה משני מפעלי גביע מקומיים כבר בסיבוב הראשון בו שיחקה. אבל אם לצד התחייה מחדש של קובי מאינו, שחקן נוסף שמאפיין יותר מכל את השיקום המהיר שהשדים האדומים חוו באופן מפתיע בפרק זמן כל כך קצר, הוא הארי מגוויר.
פרט למשחקים בודדים מהם סבל מפציעה או הרחקה, הוא חתם קבע בהרכב של קאריק, שהעניק לו את המפתחות בהנהגת חוליית ההגנה של השדים האדומים וסיפק אי של יציבות ברגעים בהם יונייטד שיוועה למנהיג הגנתי מנוסה ואמין.
השדרוג המהיר ביכולות ובתוצאות של יונייטד גרמו למגוויר לסמן מטרה חדשה, להיות חלק מהסגל של נבחרת אנגליה בגביע העולם בקיץ הקרוב כששלושת האריות יחלו את המסע שלהם בתקווה 'להחזיר את הכדורגל הביתה' שישים שנה לאחר שזכו במונדיאל על אדמת מולדת הכדורגל.
תומאס טוכל זימן אותו לסגל בכינוס במרץ האחרון, הפעם הראשונה בה שחקן מהמועדון זומן לנבחרת הלאומית מאז ספטמבר 2024, אך באותה נשימה הדגיש ששמות כמו מארק גהי, אזרי קונסה וטרבור צ'אלובה יקבלו עדיפות על פניו. עבור מגוויר, שהגיב לזימון ואמר 'אני נואש להיות במונדיאל הקרוב בכל תפקיד שהמנג'ר יצטרך אותי. בהרכב, או כשחקן סגל, אני רוצה להיות שם', הזימון מהווה הזדמנות נוספת להראות שאף פעם אי אפשר להספיד אותו.
הערב מול ליברפול (ספורט1, 17:30), שישה ימים לאחר שבישל את השער הראשון לקאסמירו בניצחון על ברנטפורד במחזור האחרון, מגוויר ינסה לספק עוד הופעה יציבה במטרה לסייע לשדים האדומים לכרטס את המקום בליגת האלופות בעונה הבאה. חצי שנה לאחר שכבש את שער הניצחון נגד האלופה המכהנת בניצחון באנפילד, למגוויר יש הזדמנות פז לקרב את יונייטד לבמה הבכירה ביותר ביבשת. והשלמת דאבל עונתי על היריבה השנואה מכל לראשונה מזה עשור תהפוך את השמחה עבורו ועבור יושבי תיאטרון החלומות למתוקה כפליים.