בשבועות לפני דראפט 2020 התקווה הגדולה בישראל בקשר לדני אבדיה היתה שהוא יהיה טוב כמו עומרי כספי ב-NBA. כלומר, שיהיה שחקן טוב, שתמיד מוצא קבוצה לשחק בה בליגת הכדורסל הטובה בעולם. רק כספי בעצמו, ששיחק עם אבדיה במכבי תל אביב, חשב שהוא הרבה יותר טוב מלהיות סתם שחקן טוב בליגה. "דני יכול להיות שחקן שהוא גבולי לאולסטאר" אמר לי כספי. "הוא כישרון שלא ראיתי אף פעם בכדורסל הישראלי, יותר מוכשר ממני. הוא צריך לשחק עם הכדור ביד. הוא יכול להיות פוינט־פורוורד, מנהל משחק גבוה — אבל זה תלוי מאוד לאיזה מערך מקצועי ולאיזה מאמן הוא מגיע".
ובכן, כספי טעה. אבדיה לא שחקן על גבול האולסטאר. הוא אולסטאר אמיתי.
בעונה הראשונה שלו ב-NBA כפליימייקר הראשי של הקבוצה, אבדיה הגשים את הנבואה של כספי. מדובר בפוינט פורוורד שמנהל משחק ברמה הגבוהה ביותר. וכן, אחרי שנים במערכת כדורסל מביכה בוושינגטון, אבדיה גם מצא כבר ב-2024 את ה-מקום עבורו. קבוצה יחידה בשוק לא גדול במיוחד, אווירה ספוגה בכדורסל ואוהדים שמאז 2021 חיכו לכוכב שיכול לקחת אותם אל הפלייאוף. ולקחת אותם לפלייאוף בעונה בה מאמן הקבוצה נעצר על ידי ה-FBI בגלל התנהלותו מול גורמים עבריינים והמועדון עבר בעלות בפעם הראשונה מאז 1988.
אבדיה - שהיה אמור לזכות בשחקן המשתפר של העונה כי הוא הפך משחקן משלים לכוכב הכי גדול בקבוצה שלו (ולא, עם כל הכבוד לניקיל אלכסנדר-ווקר וג'יילן דורן שהפכו משחקנים משניים טובים לשחקנים משניים טובים מאוד) - עשה דברים שקשה לכמת במספרים אבל בוא ננסה.
ביחס לעונה שעברה, הוא קלע 43% יותר נקודות למשחק העונה. הוא שיפר את מספר האסיסטים שלו במשחק ב-71% ביחס לעונה שעברה, הוא הפך - בפעם הראשונה בקריירה שלו - לשחקן של 80%+ מהקו והוא זורק 73% יותר פעמים מהקו במשחק. בנתונים המתקדמים הקפיצה של אבדיה עוד יותר מרשימה. שיפור של 104% במדד BPM (כלומר פלוס-מינוס) ושיפור של 146% ב-OBPM ׁ(כלומר פלוס-מינוס התקפי). גם במדדים כגון VORP ו-WS (כלומר תרומה לניצחון) השיפור בעשרות אחוזים.
הוא הפך השנה משחקן שמוסר 19.9% מהאסיסטים של קבוצתו בעונה שעברה לשחקן שמוסר 32.2% מהאסיסטים של קבוצתו העונה. הוא הפך משחקן עם Usage (המדד שבודק איזה אחוז מהתקפות הקבוצה הסתיימו אצל השחקן) של 23.2% לשחקן עם Usage של כמעט 30%.
ומעבר למספרים, אבדיה הוסיף למשחק שלו הטעויות, תרגילים, עצירות בתנועה, כדרורים מיוחדים ובאופן כללי אבדיה שיפר את השליטה שלו בכדור, את השליטה שלו בשטח שמסביבו ואת ראיית המשחק. ואולי הדבר המרשים באמת: השיפור הזה שלו היה הזרז לשיפור של הקבוצה כולה. נראה היה שכולם מתחברים אליו ומאפשרים לו לקחת אותם למעלה.
הכוכב הישראלי שיפר את חבריו לקבוצה כמעט כמו ששיפר את עצמו. "אני מרגיש שהפוקוס שלנו הרבה יותר טוב" אמר לכתבת לפני עלייה למשחק ביתי בפלייאוף. "רמת הפרטים שאנחנו מגיעים אליה השתפרה לאורך השנה כולם. בתחילת השנה הראשים שלנו לא היו מחוברים ככה. גדלנו כקבוצה".
בסיום העונה הראשונה שלו כאולסטאר, בגיל 25, לאבדיה יש עוד איפה להשתפר. הוא יכול (וצריך) לקלוע יותר טוב מהשלוש. הוא צריך לפתח זריקה טבוה ואמינה מחצי מרחק. הוא צריך לייצר במוח שלו עוד עוד כמה מובים שיעזרו לו לעקוף שחקנים בדרך לסל והוא צריך לשמר את רמת הגמישות ואת העוצמות שלו - כי בשנה הבאה הוא כבר לא יפתיע אף אחד. הוא יגיע לעונה הבאה כאולסטאר, סופרסטאר, שחקן שאוהדי קבוצות נושאים אליו את מבטיהם ויודעים שהוא עבד קשה בקיץ כדי שיוכל לתת את הכל על המגרש בסתיו, בחורף ובאביב.