אודו לאטק, שהפך את באיירן מינכן ל"מכונת כדורגל" בשנות השבעים, לא האמין "בכדורגל התקפי". כשנשאל על ידי עיתונאי אם באיירן מינכן שלו תשחק "כדורגל התקפי מרהיב" הוא ענה: "אני לא מבין את זה. אני מבין רק 'מוצלח' ו'לא מוצלח'", והוסיף: "מי שמנצח תמיד צודק".
למרות הפתגמים המאוד, איך נאמר, גרמניים שלו, לאטק אף פעם לא האמין בטקטיקה נוקשה מדי. לאטק האמין במה שפרשנים כינו בזמנו "חופש מובנה". לאטק בעצמו תיאר את התפיסה שלו כ"פשוטה" ובנויה בעיקר מ-"Disziplin und Eigenverantwortung" (משמעת ואחריות אישית). הוא האמין שאם ישמור על השחקנים מאושרים הם יהיו יותר ממושמעים. והוא האמין שבשביל לשמור על השחקנים מאושרים - הוא צריך לתת להם לשחק "חופשי" ו"התקפי".
לאטק האמין בכמה דברים מהפכנים ממש. הוא הציב שחקנים התקפיים באופן טבעי בתפקידי הגנה (קרל היינץ רומינגה ופול ברייטנר למשל) כי רצה שערים ויצירתיות ממקומות שהיריבים לא מצפים להם, אבל גם תמיד ציין ש"ההגנה תמיד מתחילה בהתקפה!".
מאחר שלאטק היה מורה מוסמך בהכשרתו, ה"מבנה הטקטי" שלו הושווה לעיתים קרובות לכיתת לימוד. הוא קבע את "חוקי הבית", אך ברגע שה"מבחן" (המשחק) התחיל, הוא האמין שה"תלמידים" (השחקנים) צריכים למצוא את התשובות בעצמם. "מה שמאמנים אומרים בתדריכים הטקטיים ומה שהשחקנים עושים על המגרש שונה לרוב באופן מהותי" הסביר.
לפי תפיסתו, מאמן שניסה לשלוט בכל תנועה (ובכך שלל את החופש) היה מאמן שפחד להפסיד. לאטק לא פחד להפסיד; הוא היה מרוכז בלנצח. כך יצר במועדון הבווארי אווירה חופשית אבל מקצועית, והשחקנים שלו שיחקו כדורגל ממושמע, אבל גם עם המון חופש.
הרוח הזו בדיוק - חופש, מקצועיות, משמעת, אחריות אישית - אפיינה את הקבוצות הגדולות בהיסטוריה של באיירן מינכן. לאטק הנחיל את הזהות ה"דומיננטית" של באיירן מינכן.
והעונה, כך נראה, באיירן מינכן דומיננטית יותר מתמיד כשהיא משחקת כדורגל התקפי מרהיב יותר מתמיד.
בבונדסליגה הקבוצה של וינסנט קומפני עם 113 שערים וצריכה עוד 11 שערים בשלושת המשחקים שנותרו כדי לשבור את שיאה ההיסטורי של טורינו משנות הארבעים של 123 שערי ליגה בעונה אחת. באיירן, ששברה את שיא הכיבושים לעונה של הבונדסליגה מזמן, כובשת 3.6 שערים למשחק ליגה ורק לקבוצה אחת בהיסטוריה היו יותר שערים למשחק: אתלטיק בילבאו ב-1930/31 - 4.08 שערים למשחק (בליגה של 18 משחקים).
בכל המסגרות, באיירן של וינסנט קומפני עם 43 ניצחונות ב-49 משחקים ויש לה כבר 167 שערים. היא זכתה באליפות, העפילה לגמר הגביע הגרמני ובחצי גמר ליגת האלופות היום נגד פריז סן ז'רמן.
מה הופך את באיירן מינכן 2025/26 למכונת התקפה ייחודית ומגוונת כל כך מלבד העובדה שהרוח של לאטק מורגשת היטב בקבוצה הזו?
באיירן הקבוצה מניעה את הכדור היטב מאחורה ומתקדמת במבנה ברור ואז... כאוס בשליש האחרון. בלמים שמצטרפים להתקפה ממקומות מפתיעים, מגנים שדוהרים על הקו או מתפקדים כקשרים מרכזיים, חלוץ מרכזי שיורד לשטחים שבדרך כלל שייכים לקשרי 10, שחקני כנף שלא מפחדים לנסות בעיטות מסובבות מזוויות ומרחקים בלתי אפשריים.
היתרון הגדול ביותר של באיירן הוא שהמבנה ההתקפי שלה יוצר מספר איומים בו-זמנית. הקבוצה של קומפני יכולה לבנות התקפה דרך המרכז, להעביר כדור במהירות לאגפים, או לתקוף את הרחבה עם מסה של שחקנים. נראה שהיריבות של באיירן תמיד מוצאות את עצמן בחיסרון מספרי בהגנה.
קומפני, מחסידיו של פפ גווארדיולה, מדגיש גם את ההכרח בלחץ אגרסיבי לחזרת הכדור המהירה אחרי אובדן כדור. זה אלמנט מרכזי ביצירת מצבי ההבקעה של באיירן שלו. היתרון המספרי שנוצר עם הצטרפות השחקנים מההגנה להתקפה מוביל לחטיפות רבות ויצירת מצבי הבקעה איכותיים דווקא אחרי שמהלכים התקפיים מתוכננים יותר כושלים.
סטטיסטית, הלחץ של באיירן תחת קומפני הוא מהאגרסיביים באירופה, אך יש להבין אותו כלחץ גבוה מובנה ומודרני, ולא ככאוס מוחלט שאפיין את קבוצות הגגנפרסינג של אמצע העשור הקודם. ההבדל הברור הוא שבאיירן לוחצת גבוה מאוד ובאופן קולקטיבי, אך היא עושה זאת עם יותר שליטה מאשר היה לדורטמונד וליברפול של יורגן קלופ.
הקבוצה של קומפני כן מחפשת "לנוח" יותר על הכדור ברגעים מסוימים במשחק ובזכות האיכויות הטכניות של בלמיה וקשריה, היא יכולה לעשות את זה עם קו הגנה מאוד גבוה, כך שבמקרה של אובדן כדור היא מתנפלת על היריבים כשהם קרובים אל השער שלהם.
לפי הנתונים של הבונדסליגה קו ההגנה הממוצע של באיירן עומד על 43.3 מטרים מהשער שלהם - הגבוה ביותר מאז החלו את איסוף הנתונים הספציפיים האלה ב-2011/12. בגרמניה מתארים את הלחץ של באיירן כ-kaum Luft zum Atmen (לא נותן אוויר לנשימה). יריבים רבים תיארו את המשחקים נגד באיירן של קומפני כ"משימה בלתי אפשרית". שחקני בוכום אמרו שההתמודדות נגד באיירן של קומפני היא כמו "מלחמה נגד קיר של לחץ". המאבק הפיזי מתואר לא פעם כ"לא טבעי" וכהתמודדות עם "אנרגיה אינסופית".
קו ההגנה הגבוה והצטרפות של שחקני ההגנה להתקפות של באיירן מותירות את הבווארים, לא פעם, חשופים להתקפות מתפרצות מהירות. ואולם, בזכות הלחץ וההתקפה המגוונת, נראה שהקבוצה של קומפני יכולה לחזור מכל פיגור לניצחון. העונה כבר חזרה 8 פעמים מפיגור לניצחון בבונדסליגה - בכך השוותה את השיא של לברקוזן בעונת 1999/00. הקאמבק לניצחון האחרון היה נגד מיינץ בסופ"ש.
גם בליגת האלופות, באיירן הרשימה כמובן. בעקבות הניצחון 4:6 בסיכום שני המשחקים על ריאל מדריד ברבע הגמר - העיתונות הספרדית לא הפסיקה להחמיא ל"מכונה הקטלנית" של קומפני.
"המכונה של קומפני" לא מכנית כלל. כמו המכונה של לאטק, גם היא מבוססת על יחסים חזקים ואנושיים ביותר בין המאמן לשחקניו.
ספ מאייר, לשעבר שחקן בבאיירן של לאטק, עשה את ההשוואה הזו בראיון ב-TZ, העיתון המקומי במינכן, "כמובן שהם קבוצה טובה, וכמובן שוינסנט קומפני הוא מאמן פנטסטי", אמר. "אני שמח בשבילו. בגלל שהוא עם הרגליים על הקרקע וסימפטי - זה מדבר לאנשים. הוא מבין את השחקנים. זה היה אותו הדבר עם אודו לאטק. אבל אז גם היה קל יותר לנהל את הקבוצה שלנו. תשעה או עשרה מהשחקנים שלנו היו מבוואריה - היינו בווארים אמיתיים. היום, זו קבוצה של כוכבי על בינלאומיים. להוביל קבוצה כזאת זה קשה. וינסנט קומפני עושה זאת בצורה מבריקה. ואני מקווה שהוא ימשיך ככה לעוד 10 שנים."
כדי להישאר עוד 10 שנים בבאיירן, קומפני יצטרך לזכות בליגת האלופות מתישהו. אולי זה יקרה אחרי מפגש כפול נגד האלופה פריז סן ז'רמן.