נוביצקי התעורר בזמן, טי-מאק עוד נוחר

תם לו ונשלם הסיבוב הראשון של פלייאוף 2003, כאשר שתי הסדרות שהגיעו למשחק שביעי נכנעו לסטטיסטיקה על פיה משחקי הכרעה הולכים בדרך כלל עם הקבוצות הביתיות ו-6 מתוך 8 הקבוצות שעלו לחצאי הגמר במזרח ובמערב הן אלו שהגיעו עם יתרון הביתיות מהעונה הרגילה.

37 נקודות של צ'ונסי בילאפס, הגנה גדולה בהנהגתו של ביג-בן וואלאס ומשחק קטן מאוד של כוכב אורלנדו, טרייסי מקגריידי, העניקו לדטרויט את הניצחון על אורלנדו ואת הכרטיס לחצי הגמר.

ריק קרלייל והצוות שלו יכולים לנשום לרווחה לאחר שהפיסטונס הפכו לקבוצה השלישת מאז 1981 שחוזרת מפיגור 3:1 לנצחון בסדרה בת שבעה משחקים ומנעו מעצמם תיוג כקבוצה השלישית אי פעם שדורגה ראשונה באיזור בתום העונה הרגילה ונפרדה מהפלייאוף כבר אחרי סיבוב אחד.

את הניצחון חייבת דטרויט קודם כל לנשק העיקרי שלה - ההגנה, בראשותו של שחקן ההגנה של העונה, בן וואלאס, שסיים את המשחק עם 7 נק', 12 ריב', 5 אס', 2 חט' ו-5 חס'. האגרסיביות של הפיסטונס העלימה את מלך הסלים של הליגה, טרייסי מקגריידי (21 נקודות ב-7 מ-24 מהשדה, 5 ריב', 6 אס' ו-4 איב') ואתו את התקפת המגי'ק. טי-מאק, שבמשחק החשוב ביותר בקריירה המתפתחת שלו, נתן תצוגה שלילת בכל האספקטים - חדות, לחימה, קבלת החלטות ומנהיגות, לא ירד מהמגרש משך 45 דקות, עד שגם דוק ריברס איבד תקווה וחסך ממנו את הגארבג'-טיים של שלוש דקות הסיום.

לא פחות חשוב - כמו במשחק השישי, גם הערב קיבלה דטרויט תפוקה של כוכב על מצ'ונסי בילאפס, שעם 37 נק' ו(11 מ-19 מהשדה) מעבר לקשת, בשטף של המשחק הקבוצתי וגם במבצעים אישיים כשהיה צריך, ובתוספת של 5 אס', הנהיג ערב התקפי אפקטיבי של הפיסטונס.

ריצ'ארד המילטון הוסיף 22 נקודות והרוקי פרינס, שהתגלה בסדרה כאופציה הגנתית יעילה על מקגריידי, הוכיח הרבה בגרות ויכולת, עם 20 נקודות, בהן כמה שלשות חשובות, שהשאירו את קורליס וויליאמסון על הספסל. באורלנדו בלטו, יחסית, הרוקיז' דרו גודן, שאמנם נחלש אחרי רבע ראשון מצויין, אבל סיים עם 20 נק' ו-17 ריב' וגורדן גיריצ'ק, עם 16 נק' ו-5 אס' .

דאלאס, ובעיקר הכוכב הגדול שלה, דרק נוביצקי, התעוררו בזמן ומנעו מפורטלנד להפוך לקבוצה הראשונה בהיסטוריה של ה-NBA שחוזרת מפיגור של 3:0 לנצחון בסדרה של שבעה משחקים. המאבריקס יפגשו בחצי גמר המערב את הסקרמנטו קינגס, בשחזור הסדרה מאותו שלב בפלייאוף שעבר, אלא שהפעם יתרון הביתיות שלהם.

נוביצקי, שבמשחק השישי קלע רק 4 נק', התחיל בהיסוס גם את המשחק הזה, אבל נכנס לקצב במחצית השניה ו-31 הנק' שלו (עם 11 ריב' ו-3 חס') עשו את ההבדל. ניק ואן אקסל נתן סופסוף תרומה ראויה מהספסל, עם 26 נק' (10 מ-15 מהשדה), סטיב נאש הוסיף 21 נק', 6 ריב' ו-7 אס' ומייקל פינלי תרם 14 נק' ו-8 ריב'. ובערב כזה, גם 8 נק' ו-7 ריב' עלובים למדי מצמד הגבוהים לאפרנץ/בראדלי (ביחד, אם יש למישהו ספק) לא פוגמות בתוצאה הסופית.

רבות דובר באיכויות הקבוצתיות שהתגלו בפורטלנד בשלושת המשחקים הקודמים בסדרה, אבל ברגע ההכרעה, מה שאולי מנע מהם ללכת עוד צעד אחד ולקבוע היסטוריה, היה היעדר כוכב שייקח על עצמו את המשחק. דיימון סטודמאייר (7 ריב' ו-9 אס') וראשיד וואלאס (6 ריב') הובילו 6 בלייזרס בדאבל-פיגורס. סאבוניס שסחב 32 דק', סיים עם 16 נק', 8 ריב' ו-3 חס', זאק רנדולף נתן 14 נק' ו-10 ריב', רובן פטרסון 12 נק' ובונזי וולס 11. סקוטי פיפן סיים 20 דק' משחק עם 5 נק' בלבד ב-2 מ-6 מהשדה.