לפי הנתונים של בתי ההימורים בארה"ב, בחמש העונות האחרונות הקבוצות הפייבוריטיות לניצחון במשחקי ה-NBA מנצחות ב-67.98% מהמקרים. במקרים שבהם פערי האיכויות ברורים הרבה יותר, הפייבוריטיות מנצחות ב-80% מהמשחקים ומעלה. זה המצב כיוון שבכדורסל, בניגוד לכדורגל (בו הפייבוריטיות מנצחות ב-40%-50% מהמשחקים), המשחק אינו מוכרע משער אחד שנובע מאירוע רנדומלי כמו טעות או החלקה על הדשא, אלא מעשרות זריקות לסל. במשחק הזה הכישרון, כלומר הכישורים הקוגניטיביים המופעלים בפעולות הרבות המתרחשות על המגרש, משפיע הרבה יותר על תוצאת המשחק.
כמו כן, בכדורסל אי אפשר "לרדת לבונקר" או "לגנוב ניצחון". כדי להפתיע, צריך לתפוס את הפייבוריטית ביום קליעה רע ולהיות ביום קליעה טוב; ובדרך כלל, כאמור, זה לא קורה. ההסבר העיקרי לכך שסן אנטוניו ניצחה את פורטלנד טרייל בלייזרס בשלושה מארבעה המשחקים ביניהן בפלייאוף הוא פשוט: לסן אנטוניו יש שחקנים טובים יותר מאשר לפורטלנד.
זה לא גילוי אמריקה עבור אף אחד - זו פשוט עובדה שצריך להפנים במצב של 1:3 לספרס בסדרה. הצוות הצעיר של סן אנטוניו עושה הגנה טובה יותר מאשר הצוות של הבלייזרס; הם קולעים טוב יותר משלוש ויש להם את אחד משלושת השחקנים הכי טובים בליגה העונה. לפורטלנד יש קבוצה טובה ולוחמנית, אבל היא מלאה בשחקנים שלא יצליחו לקלוע תשע זריקות רצופות בתחילת המחצית השנייה אם מונעים מדני אבדיה את הכדור, ו/או יאבדו כדורים תחת לחץ של שחקנים עדיפים עליהם.
לפורטלנד יש את סקוט הנדרסון - 0 מ-7 מהשדה ומינוס 22 במדד ה-+/-, ולספרס יש את ויקטור וומבניאמה, שנבחר באותו דראפט כמו סקוט ונתן הופעה (אחרי זעזוע מוח) עם 27 נקודות, 4 חטיפות ו-7 חסימות (מספרים שהאחרון שרשם כמותם בפלייאוף היה האקים אולאג'ואן). לצידו של וומבי יש את דיארון פוקס (28 נק') וסטפון קאסל (16 נק', 8 אס') וצוות מסייע שמורכב משחקנים רציניים ונחושים, שנבחרו בקפידה על ידי אחד מארגוני הכדורסל הטובים ביותר בעולם בשלושת העשורים האחרונים.
לפורטלנד, כאמור, יש את דני אבדיה (26 נק', 7 ריב', 3 אס') וג'רו הולידיי (20 נק'), אבל הצוות סביבם מורכב משחקנים סבירים במיטבם (ג'רמי גרנט, מה המצב?) או כאלו שאינם מוכנים בשום צורה לנצח בפלייאוף (דונובן קלינגן עם 2 מ-10). בקיצור, פערי האיכות באמת גדולים מדי.
במחצית הראשונה היה ברור מה פורטלנד ניסתה לעשות כדי לצמצם את פערי האיכות הללו: לרוץ, להיות אגרסיביים מאוד בהגנה ולא לשחק "משחק עומד" בהתקפה. כתוצאה מכך, כבר ברבע הראשון קלעה פורטלנד 11 נקודות בהתקפות מתפרצות. כמו כן, נראה היה שטיאגו ספליטר הכין את שחקניו למשחק שבו הם לא מסתכלים רק על דני אבדיה שיחדור לסל ויעשה משהו בצבע. במחצית הראשונה ההתקפות של הבלייזרס היו הרבה יותר מגוונות מבדרך כלל, שחקני הספרס היו פחות מוכנים לסוג המשחק הזה ונפתח יתרון מפתיע.
עם זאת, לספרס - קבוצה מוכשרת של שחקנים צעירים בארגון בעל מסורת השומר את האלופים שלו קרוב למערכת - יש גם "ידע מוסדי" עמוק ונרחב יותר מזה של פורטלנד. הצוות שם יודע מה להגיד לשחקנים כשהם יורדים למחצית בפיגור של 15 נקודות במשחק פלייאוף. עובדה: המחצית השנייה הייתה משחק שונה לגמרי, והאיכות של הקבוצה המדורגת במקום השני במערב נראתה בבירור.
סביר מאוד להניח שהסדרה הזו תסתיים בין שלישי לרביעי ב"ג'נטלמן סוויפ" (1:4). כי המציאות היא שהטרייל בלייזרס ואבדיה אולי היו בין שמונה הקבוצות הטובות במערב העונה - הישג כביר עבור קבוצה שלא העפילה לפלייאוף מאז 2021 - אך הם רחוקים מאוד מהטופ של הטופ. הצוות המנהלי של הטרייל בלייזרס צריך להתחיל לעבוד כבר עכשיו כדי למצוא שחקנים איכותיים לשבץ סביב אבדיה, שיעזרו לסגור את פערי האיכות המשמעותיים הללו.