מבחן אש: אם דני אבדיה יעבור את זה, הכול באמת אפשרי

יממה אחרי, כשההאנגאובר כבר מאחורינו, אפשר להפסיק לחלום ולהתחיל לתכנן. דני אבדיה נכנס לפלייאוף הראשון שלו מהשער הראשי, בתור פרנצ'ייז פלייר מבוסס. הייתה לנו עונה שלמה להתרגל לזה ועדיין אני לא מאמין שאני מקליד את זה. אבל עם האוכל‏ בא התאבון, או אולי עם כוחות גדולים באה גם אחריות גדולה. תבחרו קלישאה וניגש לעבודה.

סן אנטוניו מגיעה לסדרה בתור פייבוריטית מובהקת. למעשה, כל משחק שהבלייזרס יצליחו לחלץ מול הטקסנים יהיה בגדר מהפך. כולם נותנים לדני קרדיט על מה שהוא מצליח לעשות בקונטקסט של הסגל הזה, אבל לא תמצאו הרבה שיתנו לפורטלנד הרבה יותר מניצחון אחד בסדרה הזאת. אז איך בכל זאת הבלייזרס ינצחו?

בשביל לענות על זה צריך קודם להבין מול מה הם עומדים, בהקשר של סדרת פלייאוף, שהיא (כמעט) ספורט שונה ממשחק עונה רגילה. ברמה הטקטית, אין יותר מדי מה לקחת מ-3 המשחקים שהקבוצות שיחקו בעונה רגילה, גם כי ויקטור וומביניאמה לא שיחק בכולם, וגם כי כבר אמרנו, זה ענף ספורט אחר (כמעט).

הספרס של וומבי הם קבוצת ההגנה הכי מפחידה בפוסט-סיזן. הם מעמידים אתגר שנתפר במיוחד למידותיו של אבדיה. דני הוא אחד החודרים הכי אגרסיביים בליגה, שחקן שחי בצבע, והוא עומד לפגוש שם את הסנטר ההגנתי הטוב בהיסטוריה. אפשר להתווכח בתגובות אם התואר הזה כבר מגיע לוומבי מבחינת רזומה, אבל לא מבחינת התפוקה שלו ומבחן העין. הצרפתי בן ה-22 נועל את הצבע הרמטית מעצם הנוכחות שלו על המגרש, ועל הדרך הוא גם סוגר מיליון אפשרויות אחרות לפני שהן נפתחות בכלל.

החבר מכוכב אחר מוביל את הליגה ברייטינג הגנתי, עם 100.9 נקודות למאה פוזשנים. כלומר, ס"א סופגת הכי מעט נקודות כשהוא על המגרש, בהשוואה לכל שחקן אחר בכל קבוצה אחרת. הוא מוביל את הליגה גם בחסימות ובריבאונדים בהגנה פר פוזשן. האיש הוא מבצר.

ראינו את טורונטו שולפת את הבוקס-אנד-וואן בגמר 2019 מול הווריורס בעונת האליפות של הקנדים. הספרס של וומבי משחקים בוקס-שהוא-וואן. ארבת השחקנים שאיתו משחקים הגנה אישית, והוא שומר איזורית של איש אחד, מכבה שריפות, מוריד חתולים מצמרות, או סתם נח בצבע ומחכה לריבאונד. הוא כל כך גבוה מעל האטמוספירה של שאר תשעת השחקנים שהוא מייצר גרביטיציה שלילית סביבו. מדובר במחזה שלא נראה לפניו ואין לדעת כמה זמן נצטרך לחכות לפני שנזכה לראות אותו שוב.

איך דני יגיב בפעמים הראשונות שהוא שועט אל הטבעת ומהצד החלש הוא פתאום שם לב לוומבי, אורב לו כמו לביאה בסוואנה? נאמר זאת כך, אם אבדיה לא יקבל גג מוומבי בסדרה הזאת, זה סימן רע מאוד. כי זה אומר שהוא ויתר מראש יותר מדי פעמים. ואיך הוא ירגיש אחרי הבלוק הראשון שהוא יקבל?

בתצוגת התכלית של אבדיה מול פניקס הוא הראה טאץ' נהדר מהחלק הגבוה יותר של הצבע, איזור הגויאבות של ליאור אליהו (המדור מוסר ד"ש). יכול מאוד להיות שאבדיה יצטרך להישאר באיזורים האלה יותר ממה שהוא רגיל, כשהוא למעשה מתחבא מאחורי המגן האישי שלו מפני העזרה של וומבי בצבע. אבדיה יודע להגיע לאזור הזה בפוסט אפים או דרך חדירות שהוא משיג בפיקנרולים ובידודים. אבל זה לא יספיק.

הספרס מציגים הגנה נהדרת גם מסביב לוומביניאמה. כמובן שיש קשר ישיר בין הדברים. הרבה יותר להילחם מעבר לחסימה, להמר על חטיפות, או ללחוץ על כל המגרש, כשמאחוריך יש טיפקס בגובה של הטבעת עצמה. ועדיין, לא מעט קרדיט מגיע לסטפן קאסל והחברים. אבדיה יתקל באתלטיות, חכמה ונחישות ברמות הכי גבוהות שיש.

מול פניקס הפתרון של טיאגו ספליטר היה סמול-בול, מה שפתח לדני את הצבע. מפה לשם, וומבי מתברר בתור השחקן הכי פחות פגיע לטקטיקה הזו. הוא נייד כמו הפייק-סנטרים שלך, וגבוה יותר מהאשכרה-סנטרים שלך. צריך לשים עליו, ולחפות בצבע מאחוריו. רבים ניסו להכריח את וומבי לצאת מהצבע עם הרכב של קלעים ניידים, אבל זה לא מנטרל את כוחות העל של החייזר. זה רק חושף אותם. האגדה מספרת על מאמן מעברו של וומבי (לא הצלחתי למצוא את השם), שאמר עליו שהוא השחקן היחיד בעולם שיכול לשמור על הטבעת ועל השחקן בפינה, סימולטנית. בהצלחה עם הסמול-בול, בקיצור. בנימוס, נציע לספליטר שיחשוב גם על חלופה.

על מאבק הטיטאנים בצבע דיברנו, אבל נצטרך גם לטייל החוצה קצת. וגם דני יצטרך. הג'אמפר שלו לא נראה טוב מאז שהוא חזר מפציעה. הוא קלע ב-24.5 אחוזים משלוש מאז שחזר מהפציעה. צניחה של כמעט 10 אחוזים משאר העונה.

אבדיה עבד קשה מאוד והפך לקלעי טוב, מכדרור וגם ממסירה, אבל מאז ששב לשחק, נראה שמשהו בקצב שלו עדיין לא חזר לסנכרון מלא. הרבה פעמים כששחקנים מדברים על קצב לא תמיד ברור למה הכוונה. בגדול, אנחנו מדברים על השרשרת הקינטית בשרירי הגוף, שמתחילה כשדני מחליט לזרוק ועד הרגע שהכדור עוזב את האצבעות שלו. משהו בשרשרת הזאת לא זז בסנכרון מלא. אפשר היה לראות את זה גם מהקו מול הסאנס. אבדיה מצליח לקלוע חלק מהזריקות שלו למרות זאת, אבל הבלייזרס המוגבלים יצטרכו יותר מזה. הצבע הולך להיות שדה קוצים.

אם יש משהו שדני לימד אותי בשנים האחרונות זה לא לשים לו תקרה. זה לא אומר שאני חושב שזה רעיון טוב להמר על פורטלנד בסדרה מול אחת מ-2-4 הטוענות לכתר, בשורותיה אחד מחמשת השחקנים הכי טובים בליגה. לא לכל מבחן יש תשובה. אבל אי אפשר לפסול את זה.

ההופעות של אבדיה מול הסאנס ומול הקליפרס הן ראיות למה שהוא מסוגל לעשות במשחקים של להיות-או-לחדול. זכינו שהכוכב שאנחנו כל כך בעדו הוא לא רק מוכשר בטירוף, אלא גם בד-אס שלא רואה אף אחד ממטר. אומה שלמה מאחוריך, ויש רק דבר אחד שהיא לא מפולגת לגביו בימים האלה. לך תראה להם מזה.

באמריקה כמו באמריקה, השחקן הכי טוב מקבל את כל הקרדיט שהולך, ואת כל הביקורת כשלא. הפלייאוף הוא הקרקע שבו הטובים באמת מוכיחים את עצמם. הלחץ על אבדיה לא ירגיש כמו שום-דבר שהוא חווה בעבר, על המגרש ומחוצה לו. הפלייאין היה בוחן מסכם מעולה, ודני עבר אותו בהצטיינות, אבל המבחן האמיתי עוד לפניו.