הפועל תל אביב ניצחה אמש (יום שני) 0:2 את מכבי חיפה בבלומפילד משום שידעה לנצל כל טעות ומישגה אפשרי שביצעה מכבי במחצית השנייה של המשחק ביניהן, ואין בכך כדי להמעיט מהישגה זה של הפועל. היא אינה צריכה להצטדק על זכייתה בנקודות.
אמנם המחצית הראשונה התנהלה בשליטת שחקני חיפה, אבל כל זאת רק עד לרחבת העונשין התל-אביבית. ההתקפות לא סיכנו סיכון ממשי את השער, ולפיכך 45 הדקות הראשונות הסתיימו ללא שערים.
הכל השתנה לחלוטין מיד עם פתיחת המחצית השנייה, בה הורחק נבות רטנר, כדורגלן האורחים, שנכשל במשימתו לבלום את מיאוצו של לויזוס לויזו לעבר הרחבה. מראש לא היה לרטנר שום סיכוי להדביק את החלוץ המהיר ממנו בהרבה, ועל העבירה שביצע עליו ספג כרטיס אדום מוצדק. דרך אגב, בלא כל קשר לעבירה, טוב יעשה רטנר הצעיר אם יניע כדורים קדימה ולעומק ולא ירבה במסירות לאחור ולרוחב. כדורגל משחקים במטרה לייצר הזדמנויות לחלוצים ולא להאט את קיצבו ובכך לאפשר להגנת היריב להתארגן בנוחות.
ההרחקה נסכה ביטחון רב בקבוצה הבייתית שהחלה לתקוף וליזום, ובמקביל היא השפיעה לרעה על המכבים. הנחיתות המיספרית בלטה לעין, ובסיכומו של דבר היה לה כמובן חלק משמעותי בהפסד שנחלו. האדומים לא היססו לנצל זאת וחלוצם המצוין, לויזו, הוביל אותם להתקפות בניסיון להכריע את הכף. חיפה, לא רק שנותרה בעשרה שחקנים, היא גם ביצעה בהמשך שתי עבירות עליהן שילמה בשתי בעיטות עונשין שנוצלו כאמור עד תום. תחילה היה זה סתיו טוריאל שהבקיע את הראשון מהנקודה הלבנה, ואחריו העלה לויזו ל- 0:2, אף הוא בבעיטת 11 מטרים.
את המחצית הזאת לא תשכח מכבי חיפה ימים רבים. היא ביצעה בה כמעט כל טעות קריטית אפשרית. לא נעים לחזור כך למשחקי ליגת העל, לאחר פגרה מאונס ממושכת, ובמיוחד לא כאשר ציפיותיה היו להציג תמונה שונה לחלוטין.
המנצחת, לעומתה, עשתה את הדרוש כדי להשאיר בבית את 3 הנקודות היקרות. אפשר רק לדמיין כיצד היו יציעיו הריקים של בלומפילד ניראים אם ניתן היה לאכלס אותם בעשרות אלפי אוהדים. ניצחון על הירוקים מחיפה נותר כתמיד כניצחון יוקרתי, ואתמול אף ככזה ששוב הוכיח עד כמה הבייתיות שווה להפועל תל-אביב.