בעוד שליריבותיה בצמרת הייתה תוכנית עבודה מוכנה מראש להטסת הזרים מישראל עם פרוץ המלחמה, בית"ר ירושלים פעלה דווקא בכיוון ההפוך: היא החליטה לעשות הכול כדי להרגיע את הזרים ולהשאיר אותם בישראל. זה לא היה פשוט, במיוחד בימים הראשונים בירושלים, תחת אזעקות, אך המעבר למחנה אימון שקט באילת, העובדה שכל השחקנים הגיעו עם המשפחות, והחיבור המיוחד שנוצר בין כולם העניקו ממד אחר לתקופה, יצרו תחושת ביטחון אצל הזרים וסייעו להשאירם בישראל. במועדון ידעו שמי שיעזוב, לא בטוח שיחזור, גם בשל הלחץ הגדול מצד המשפחות במדינות המוצא.
לוקה גדראני הוא דוגמה טובה לכך. הבלם הגיאורגי הקרין ביטחון, אך מנגד התמודד עם משפחה שהמצב לא היה קל עבורה ועם לחצים רבים מהבית. בבוקר שבו החלה המלחמה הוא שהה במלון לקראת המשחק נגד עירוני טבריה, ונשאר שם לאורך כל התקופה, וגם לאחר שהקבוצה חזרה לירושלים מהמחנה באילת. בדירה שבה מתגורר גדראני בירושלים אין ממ"ד, ולכן הוא נשאר במלון עד שתתפנה עבורו דירה עם מרחב מוגן.
גדראני עזב את ישראל עוד לפני המחנה באילת כדי להירגע מעט עם המשפחה וגם להתכונן למשחקה של נבחרת גיאורגיה נגד ישראל. הוא החל להתאמן בדינמו טביליסי, אך לאחר שני אימונים קיבל הודעה לחזור לארץ. זה קרה אז בעקבות ההחלטה לחדש את הליגה ב-21 במרץ, החלטה שלא מומשה לבסוף. הוא חזר לישראל, אך כשהוחלט שוב לדחות את המשחקים, אושר לו לטוס בחזרה. הוא ביקש להמתין עוד כמה ימים כדי לשחק במשחק אימון נגד הפועל חיפה, לשמור על כושרו, ורק לאחר מכן טס.
זרים כמו קאלו וטבארש אינם מרבים לדבר, ולכן בבית"ר ניסו "לדובב" אותם כדי שיביעו את החששות שלהם וכך יהיה אפשר להסביר ולהרגיע. טבארש חשש להגיע בקיץ לישראל בשל המצב הביטחוני, והעובדה שכיום הוא נשאר בארץ היא, במובן מסוים, הישג של המעטפת של בית"ר. במועדון אמרו על הקשר: "הוא לא רצה להגיע בקיץ, מקצועית לא קל לו העונה, ובמשחקים האחרונים הוא לא מתלבש בגלל מגבלת הזרים. הכי קל היה לו לקום, לחזור הביתה ולבקש שחרור. הוא בחר להישאר".
מבחינה מקצועית, בניגוד למתחרותיה, בית"ר הייתה כל הזמן יחד. לא היה פיצול בין הישראלים לזרים, וזה יתרון משמעותי. מנגד, עדי יונה סיים את העונה, ירין לוי ייעדר לפחות עד הפלייאוף, ובית"ר תצטרך לייצר מרכז שדה מעט שונה. גם בוריס אינו לא היה עם הקבוצה עד שלשום, לאחר שנסע לארצות הברית כדי להיות לצד אשתו ובנו שנולד, כך שקישור מסודר לא תורגל לאחרונה. היום תחזור הקבוצה מהחופשה, ובהדרגה ברק יצחקי יוכל להתחיל להתכונן עם ה-11 לקראת טבריה.
כשמדברים על הפתרונות בקישור, מדברים על דור מיכה ועל זיו בן שימול, אך יש כמה שאלות שמעסיקות את הצוות המקצועי לקראת המשחק מול טבריה ביום שבת. זו כבר לא אותה סיטואציה שהייתה לפני המלחמה. העובדה שהקבוצה לא שיחקה משחק רשמי במשך כחודש, והיעדר הדחיפה מהקהל, מחייבות חשיבה נוספת מצד הצוות המקצועי: האם לפתוח עם קישור התקפי יותר, האם לשלב את אילסון טאברש בקישור על חשבון אחד הזרים, האם לשלב את עומר אצילי בהרכב, ואולי אפילו לשנות מערך. בבית"ר תמשיך ללחוץ ולהיות דומיננטית, אך הצוות המקצועי לא רוצה להיות מופתע, במיוחד כשלקבוצה כמעט אין מקום לאבד נקודות אם היא רוצה לזכות באליפות.
אצילי הוא סיפור בפני עצמו. במשחקי האימון האחרונים הוא פתח פעם אחת בהרכב, ובפעם נוספת ישב על הספסל. שחקנים בקבוצה אומרים כי "בכל הרכב צריך למצוא מקום לעומר", מתוך הבנה שהוא שחקן ההכרעה הטוב ביותר בקבוצה. ועדיין, ההרכב שפתח בלעדיו נגד מכבי תל אביב ומכבי נתניה שיחק מצוין, ותמיד יש נטייה להמשיך איתו. אבל זה כבר כאב הראש של אלמוג כהן וברק יצחקי עד מוצאי שבת.
עומר אצילי תמיד נענה לבקשות אוהדים לברכות בווידאו. באחת הברכות שנתן לאחרונה אמר: "בעזרת השם נביא לכם אליפות". בבית"ר מאמינים שזה צריך להיות שלהם השנה. הם מרגישים שעל אף הפגרה, הם התנהלו נכון יותר מכולם, נמצאים בכושר הקבוצתי הטוב ביותר במאני טיים, ושווים את התואר הזה. במוצאי שבת האתגר הזה יוצא לדרך מחדש.