אחרי 44 ימים בלבד, בטוטנהאם הגיעו למסקנה המתבקשת: מינוי מאמן ללא ניסיון בפרמיירליג כדי להציל קבוצה מירידה לא היה רעיון מבריק במיוחד. תחת איגור טודור, הקבוצה גירדה נקודה אחת בלבד בליגה והודחה באופן משפיל מליגת האלופות. הסגל נראה שפוף מתמיד, עמוס בשחקנים נטולי ביטחון, בזמן שהאוהדים ביציעים כבר איבדו תקווה.
עד כמה המצב חמור? טוטנהאם לא ניצחה בליגה מאז תחילת השנה האזרחית. מדובר ברצף של 13 משחקי פרמיירליג (5 תוצאות תיקו ו-8 הפסדים) - הרצף הארוך ביותר של המועדון ללא ניצחון מאז 1935. כדי להבין את עומק הבור, צריך לצלול להיסטוריה של הליגה ולגלות שרק שלוש קבוצות רשמו רצף גרוע יותר מתחילת שנה קלנדרית: דרבי קאונטי (2007/08), סנדרלנד (2002/03) ומידלסברו (2016/17). המשותף לכולן: הן סיימו את העונה בליגת המשנה.
הקריסה המנטלית בולטת במיוחד במשחקי הבית, שם הלחץ משתק את השחקנים. הקבוצה צברה 10 נקודות בלבד באצטדיונה הביתי העונה. בכל ארבע הליגות המקצועניות באנגליה, רק שפילד וונסדיי רשמה מאזן ביתי גרוע יותר. במילים אחרות: מועדון שנמצא בהליך כינוס נכסים ולא מסוגל לשלם משכורות, הוא היחיד שמציג מאזן דל יותר מהקבוצה של תומאס פרנק וטודור.
לפי הדיווחים ושיחות עם העיתונאים המסקרים את המועדון, האווירה בחדר ההלבשה רעילה. שחקנים בכירים כבר מנחים את סוכניהם למצוא להם מוצא מהספינה הטובעת, ועובדי המועדון נערכים לגל פיטורים המוני במקרה של ירידה והצניחה הבלתי נמנעת בהכנסות. בהיעדר שחקני בית מחויבים, התחושה הכללית היא שהעכברים כבר החלו לנטוש.
מיקי ואן דה ון סיפק הצצה נדירה למצב כשתיאר את התקופה כ"יום הדין". "אני אפילו לא יודע מה לומר", הודה הבלם ההולנדי המושמץ בראיון לכלי תקשורת במולדתו. "יכולתי להשתמש בקלישאות הרגילות על אחדות, אבל כרגע אנחנו פשוט ממשיכים לחטוף מכות. זו תקופה נוראית, ואני אפילו לא אוכל לעזור במשחק המכריע בסוף השבוע בגלל הרחקה".
בראיון נוסף ל"דיילי טלחראף", הוסיף: "אני כבר לא מסתכל בטלפון, אני מותש. אני שומר על קשר רק עם המשפחה כדי להישאר שפוי. מבחינה מנטלית זה קשה מאוד, אבל זה חלק מהכדורגל וחלק מהחיים. נראה מה יקרה הלאה". התחושות של ואן דה ואן משקפות נאמנה את יתר חבריו לסגל.
באתרי האוהדים ובמקומונים הלונדוניים מדווחים כי הלך הרוח במועדון נע בין ייאוש לחוסר אכפתיות מופגן. הכוכבים הגדולים משוכנעים שיירכשו על ידי קבוצות אחרות בקיץ ולכן לא נלחמים על חייהם, בעוד אחרים רק מחפשים דרך החוצה. מעל הכל מרחף וואקום מנהיגותי שלא מאפשר קבלת החלטות מושכלת.
מאז עזיבתו של דניאל לוי אחרי כמעט שלושה עשורים, המועדון נותר ללא בעל בית אמיתי. לתוך החלל הזה נשאב טודור, שהגיע כ"מתקן קבוצות שבורות" והתגלה כמי שריסק סופית את הביטחון השברירי של השחקנים. כעת, רוברטו דה זרבי - שסיים את הפרק במארסיי בטונים צורמים - מוזכר כמועמד "להציל את המצב".
אולם, עוד לפני שחתם, שלושה ארגוני אוהדים כבר קראו למועדון לוותר על המינוי. הם מציינים לרעה את תמיכתו הפומבית של המאמן האיטלקי במייסון גרינווד, ודורשים מהנהלת טוטנהאם לשקול מחדש את ערכי המועדון לפני שהם מפקידים את המפתחות בידיו של דה זרבי.
האם הירידה בלתי נמנעת? פרשנים רבים סבורים שכן, במיוחד אחרי ההפסד הביתי המביך לנוטינגהאם פורסט. האופטימיים שבין האוהדים נאחזים בשמות כמו מנור סולומון, שכיכב בצ'מפיונשיפ במדי לידס ועדיין שייך לספרס, כמי שעשוי להוביל אותם בחזרה בעונה הבאה.
"אוהד טוטנהאם לא סתם תומך במועדון", סיכם בטוויטר אליסטר מקאלום, מנוי ותיק מזה 40 שנה. "הוא נכנס למערכת יחסים ארוכת טווח של מחסור בתקווה והשפלה פומבית, עם הבזקים אקראיים של יופי שנועדו אך ורק כדי לשמר את הקשר".