מי היה יכול לדמיין שנשיא אמריקאי שמלווה בשורה ארוכה של פרשות פליליות, אזרחיות וציבוריות יהפוך לשותף הפוליטי הבעייתי ביותר האפשרי עבור פיפ"א, ארגון הכדורגל העולמי.
פיפ"א כבר קיימה במאה הזאת את טורניר הדגל שלה, המונדיאל, ברוסיה של ולדימיר פוטין ובמשטר האוטוריטרי של קטאר. ובכל זאת, דווקא המונדיאל בצפון אמריקה — שהיה אמור להיות הצלחה כמעט מובטחת מבחינה כלכלית, מיתוגית, פוליטית ותדמיתית, כמו המונדיאל האחרון בארה"ב ב-1994 — מסתמן כטורניר עמוס בקשיים ניהוליים, מתחים גיאו-פוליטיים ובעיות שיווקיות. הרבה מזה קשור לדונלד טראמפ, נשיא ארצות הברית.
כמו תמיד, הדג מסריח מהראש. כל הבלגן מתחיל בעצם בראש של פיפ"א.
ג'יאני אינפנטינו, נשיא ארגון הכדורגל העולמי, הפך לאחד התומכים הבולטים ביותר של דונלד טראמפ. הוא מופיע איתו באירועים פוליטיים, חובש כובע ממותג של טראמפ, מרעיף עליו שבחים בכל הזדמנות ואף מתנהל לעיתים כמתווך. כחלק ממסע ההתחנפות הזה, אינפנטינו העמיק את נוכחותו בפלורידה ונראה יותר ויותר קרוב פוליטית וציבורית לטראמפ. הוא גם העניק לו את פרס השלום החדש של פיפ"א, מהלך שעורר ביקורת נרחבת ופורש בעיני רבים כחנופה פוליטית.
מי שעומד בראש ועדת האחריות החברתית של פיפ"א, שאמורה לעצב את מנגנון בחירת הזוכים בעתיד, הוא זאו זאו, יו"ר התאחדות הכדורגל של מיאנמר, דמות שנויה במחלוקת שבעבר הוטלו עליו ועל עסקיו סנקציות אמריקאיות ואירופיות בשל קשריו עם החונטה במדינה. אבל זה כבר סיפור אחר. "אנחנו רוצים לראות תקווה, אנחנו רוצים לראות אחדות, אנחנו רוצים לראות עתיד", התפייט אינפנטינו בפני טראמפ במעמד הענקת הפרס. טראמפ נראה נרגש מהגביע המוזהב שקיבל מפיפ"א. "זה מה שאנחנו מצפים לראות ממנהיג, ואתה בהחלט ראוי לפרס השלום הראשון של פיפ"א", סיכם אינפנטינו.
לאחרונה דווח ב"גרדיאן" כי גוברת תחושת המבוכה בקרב פקידים בדרגי ביניים ובדרגים בכירים בפיפ"א בשל הענקת פרס השלום של הארגון לדונלד טראמפ, על רקע שורה של מהלכים אמריקאיים אגרסיביים בזירה הבינלאומית. המבוכה הזאת רק העמיקה לאחר שטראמפ החל במלחמה נגד איראן, וכמה שבועות לפני שאמר לתקשורת שהכדורגלנים האיראנים שיגיעו לארצות הברית לא "יהיו בטוחים" במדינה.
בכיר בארגון, שסירב להזדהות בשמו, הודה כי אירוח המונדיאל בארצות הברית עומד להיות תקופה "עדינה מאוד" ו"קשה", הן בחודשים שיובילו לטורניר והן במהלך התחרות עצמה. ככל הנראה, אינפנטינו נותר כמעט לבדו בהתמודדות עם ה"עניינים הפוליטיים" הנוגעים לטראמפ לקראת המונדיאל, בעוד אחרים בארגון חוששים שהדבר יכתים גם אותם. "להתערב בפוליטיקה סביב המונדיאל הזה הוא משהו שאני מתרחק ממנו. התפקיד שלי נוגע לכדורגל שעל המגרש ותו לא", אמר מקור בפיפ"א ל"גרדיאן".
המלחמה באיראן, מן הסתם, יוצרת הרבה מאוד בעיות עבור פיפ"א, משום שאיראן כבר העפילה למונדיאל.
דונלד טראמפ אמר החודש כי איראן לא צריכה להשתתף במונדיאל, ימים ספורים לאחר שאמר לראש פיפ"א כי היא תהיה רצויה למרות המלחמה במזרח התיכון. "נבחרת איראן בכדורגל רצויה במונדיאל, אבל אני באמת לא מאמין שזה ראוי שהם יהיו שם, למען חייהם ובטיחותם שלהם", כתב נשיא ארצות הברית בפלטפורמת Truth Social שלו.
הדברים נאמרו יומיים לאחר שאינפנטינו אמר כי קיבל הבטחות מטראמפ שאיראן תהיה רצויה בטורניר, שאותו מארחות ארצות הברית, מקסיקו וקנדה. "שוחחנו גם על המצב הנוכחי באיראן, ועל העובדה שנבחרת איראן העפילה להשתתפות במונדיאל 2026", כתב אינפנטינו בפוסט נרגש באינסטגרם. "במהלך השיחות, הנשיא טראמפ חזר והדגיש כי הנבחרת האיראנית, כמובן, רצויה להתחרות בטורניר בארצות הברית. כולנו זקוקים לאירוע כמו המונדיאל כדי לקרב בין אנשים עכשיו יותר מתמיד, ואני מודה בכנות לנשיא ארצות הברית על תמיכתו, שכן היא מראה שוב שהכדורגל מאחד את העולם".
בינתיים, נציגים איראנים, ובהם השגרירות במקסיקו ובכירי ההתאחדות, פנו לפיפ"א בבקשה להעביר את משחקי הנבחרת למקסיקו. קלאודיה שיינבאום אמרה שמקסיקו תהיה מוכנה לארח את משחקי איראן אם פיפ"א תאשר זאת, אך בפיפ"א דחו את האפשרות לשנות את לוח המשחקים. כך או כך, העובדה היא שלא ברור בכלל אם איראן, אחת מ-48 הנבחרות בטורניר, תגיע לשחק — וזה כאב ראש תקדימי למדי עבור פיפ"א.
בשבוע שעבר טראמפ זרק עוד פצצה למשרד של הגרופי שלו, אינפנטינו, בפלורידה.
טראמפ הודיע שסוכני ICE, רשות ההגירה והמכס של ארצות הברית, יחכו בשדות התעופה לאוהדים מחו"ל שיגיעו למונדיאל, כדי לוודא שלא ינסו להישאר במדינה מעבר למה שמותר להם.
כמו כן, ממשל טראמפ החליט שאוהדים, ואולי גם שחקנים ואנשי צוות מחלק מהמדינות המשתתפות במונדיאל, עלולים להידרש להפקיד עד 15 אלף דולר בתשלומי ערבות כדי לקבל ויזת תייר לכניסה לארצות הברית, בעוד פיפ"א לוחצת בחדרי חדרים על הממשל להחריג לפחות את השחקנים מאותן מדינות. חלקן מדינות אפריקאיות שטראמפ התבטא בעבר כלפיהן באופן מבזה.
זה לא היה אמור להיות כך. כאשר בכירי הכדורגל של צפון אמריקה החליטו לראשונה, בשנת 2016, למזג שלושה קמפיינים לאומיים לאירוח המונדיאל לכדי קמפיין אחד, הם ראו באחדות הזאת את היתרון האסטרטגי שיבדיל את הצעתם מכל מתחרה אחרת.
סוניל גולאטי, כלכלן מאוניברסיטת קולומביה שכיהן כנשיא פדרציית הכדורגל של ארצות הברית, הגה את הפשרה חסרת התקדים וגרם למדינות לעבוד יחד כדי לזכות באירוח המונדיאל בכל יבשת צפון אמריקה, כאשר ארצות הברית אמורה הייתה לשמש המרכז הכלכלי והלוגיסטי של הטורניר, עם כ-75% מהמשחקים.
התוכנית הזאת, שנולדה ב-2017, עבדה. בשנת 2018 חברי פיפ"א העניקו את הטורניר לצפון אמריקה, ובכך סימנו את הפעם הראשונה שבה שלוש מדינות יארחו במשותף את מונדיאל הגברים. האנשים שמאחורי האסטרטגיה הזאת, שהתאימה היטב לפיפ"א שחיפשה להתאושש מהמכרזים המושחתים ביותר בהיסטוריה של הספורט — אלה שהעניקו את אירוח המונדיאל לרוסיה ולקטאר — כינו את הטורניר "מונדיאל NAFTA".
ההסכם הזה כבר אינו קיים במתכונתו המקורית. NAFTA בוטל והוחלף ב-USMCA, שנכנס לתוקף ב-2020, אך לא שִחזר את אותה תחושת שותפות פוליטית וכלכלית שעליה נשענה הצעת האירוח. המונדיאל הראשון שיתארח בשלוש מדינות שונות עשוי לסמל דווקא את התפוררותו של שיתוף הפעולה האזורי, מאחר שקשרי הסחר שחיברו במשך שנים את שלוש הכלכלות הללו הולכים ונחלשים.
כלכלות שלוש המדינות היו שזורות זו בזו במשך כמעט רבע מאה. מנהיגיהן חתמו על הסכם NAFTA ב-1992, מה שהוריד חסמי סחר ויצר שרשראות אספקה חוצות גבולות. אך ההסכם עורר התנגדות רחבה בארצות הברית, שאיחדה בין איגודי עובדים משמאל לבין בדלנים מימין. חוסר השקט הפוליטי הזה התפוצץ עם מועמדותו של דונלד טראמפ, שכינה את ההסכם "עסקת הסחר הגרועה ביותר" ופעל מיד עם כניסתו לתפקיד לפתוח אותו מחדש.
עם זאת, ההצעה הצפון-אמריקאית הייתה הטובה ביותר על הנייר, בוודאי בהשוואה להצעות של רוסיה וקטאר בשנים קודמות. האצטדיונים היו מוכנים, הערים אמורות היו להיות ערוכות לקליטת המונים במהירות, והקמפיין דיבר על "מדינות מאחדות" ועל "הכלה של כולם".
אלא שהמסר הזה הלך ונעשה פחות ופחות מסונכרן עם רוח התקופה הטראמפיסטית. באותו חודש שבו עמד גולאטי לצד עמיתיו בניו יורק והכריז על ההצעה המשותפת, טראמפ היה עסוק בדרישה מהקונגרס לכלול מימון לחומה לאורך הגבול עם מקסיקו. הוא אמר לנשיא מקסיקו דאז, אנריקה פניה נייטו, ולראש ממשלת קנדה דאז, ג'סטין טרודו, שהוא רוצה לנהל מחדש את הסכמי הסחר תוך שימוש במכסי אלומיניום ופלדה כאמצעי לחץ.
כשההצעה המאוחדת ניצחה לבסוף ביוני 2018, וגברה על הצעה מתחרה ממרוקו, טראמפ חגג זאת כניצחון משותף לשלוש המדינות. "ארה"ב, יחד עם מקסיקו וקנדה, הרגע קיבלה את המונדיאל", כתב אז בטוויטר. "המון עבודה קשה!".
מכיבוס תדמית של רודנויות, לכיבוס תדמית של הקפיטליזם
המונדיאל בארצות הברית ב-2026 לא יהיה פשע נגד האנושות כמו המונדיאל ב-1978 — זה בטוח.
בשנת 1978 נערך המונדיאל בארגנטינה, שעליה השתלטה שנתיים קודם לכן דיקטטורה צבאית. הדבר עורר תגובה מצד פעילי זכויות אדם, שניהלו את מה שנחשב לקמפיין הראשון שהתמקד באירוע ספורט תחת הסיסמה שהגו בסניף המערב-גרמני של אמנסטי: "כדורגל כן, עינויים לא".
אבל הטורניר נמשך. במהלכו עשרות אלפי ארגנטינאים, ובהם אנשי שמאל ויהודים, נעלמו, ורבים מהם הושלכו ממטוסים. שורדי השבי של החונטה סיפרו בעדויותיהם ששמעו מבתי הכלא את הקהל הארגנטינאי מריע לגיבורים שעל הדשא. הגמר הסתיים בכך שהדיקטטור חורחה וידלה העניק את גביע העולם לקפטן ארגנטינה, דניאל פסארלה.
ארצות הברית אינה דיקטטורה, אך רשימת הבעיות סביב הטורניר ארוכה.
המונדיאל בארצות הברית, לפחות ברובו המכריע, נתקל בהרבה מאוד בעיות בגלל מדיניות הממשל של דונלד טראמפ. בעיות המימון של האבטחה במשחקים נפתרו רק בזכות מושלים מקומיים ומיליארדרים כמו רוברט קראפט, שהיו מוכנים לכסות חלק מן ההוצאות. הכסף הממשלתי שהועבר הגיע מאוחר מדי, ולכן בוטלו אירועים רבים שהיו אמורים להתקיים במקביל למשחקי המונדיאל.
במקביל, פיפ"א, שרגילה לשאוב את כל ההכנסות מהמונדיאל, ראתה הזדמנות אדירה באירוח הטורניר בקרב אוכלוסיית הספורט-צרכנות הגדולה בעולם — ובפער עצום. פיפ"א סוחטת את ההכנסות מכרטיסים ואפילו מחניונים, והאמת היא שזה נראה כאילו היא מעדיפה שכמה שפחות אוהדים מחוץ לארצות הברית יגיעו למשחקים. העלויות של הכרטיסים, הטיסות והמלונות בשמיים, ואפילו מאמני נבחרות אומרים לאוהדים שלהן לא להיכנס לצרות כלכליות רק כדי ללוות את השחקנים.
פיפ"א, שכבר התרגלה לספק שירותי כיבוס תדמית לרודנויות בתמורה לשקט תעשייתי שיאפשר לה לרשום רווחי ענק, מספקת עכשיו שירותי כיבוס תדמית לקפיטליזם הנצלני שהעלה לשלטון את טראמפ. וטראמפ, בגלל שפיפ"א מאפשרת לו לעשות את מה שהוא רוצה, פוגע בטורניר שלה, במסרים שאמורים ללוות אירוע בינלאומי כזה, ואפילו בפייר-פליי הבסיסי ביותר.
נראה כאילו הטורניר של הקיץ הזה, זה שג'יאני אינפנטינו תיאר לאחרונה כ"המופע הגדול ביותר אי פעם על פני כדור הארץ", ישמש כתזכורת בלתי נמנעת למצבו המדכא של העולם בשנת 2026.