יואב לוי הוא לא עוד שחקן עבר של מכבי חיפה. בריאיון מיוחד הוא חוזר לילדות הקשה, לסיפור המשפחתי המורכב, לימים שבהם הכדורגל הציל אותו, לפריצה במדים הירוקים, לחוויות מנבחרת הנוער ולרגעים הגדולים והכואבים שליוו את הקריירה שלו.
"אבא נחום נולד בצפון סוריה, אמא שלי רחל באה מחאלב", מספר לוי. "אבא עלה לארץ ישראל בשנת 1941, נתקע כאן מספר שנים שבהן ניסה לחסוך ועבד בבניין. ישב שנה בכלא עכו המפורסם וברח חזרה לסוריה, משם עלה עם הקמת המדינה".
סיפור משפחתי לא פשוט?
"בהחלט, אבא היה נשוי ארבע פעמים. אשתו הראשונה נפגעה ונהרגה כשרכב דרס אותה. משתי הנשים בהמשך נולדו עוד ילדים, הן הלכו לעולמן ממחלות קשות. אנחנו יחד תשעה ילדים, שבעה בנים ושתי בנות. ארבעה מהאחים נפטרו. אני מספר 8 ונולדתי בתאריך 10/10/1951 בבית החולים רוטשילד בחיפה".
ואיפה גדלת?
"התגוררתי ברחוב השומר, קרוב לשוק תלפיות. ביסודי למדתי בבית הספר 'מעלה השחרור'".
אז האחים מתפזרים, ואתה נותר לבד עם אבא?
"המוסדות התערבו בנושא המשפחתי. כל האחים והאחיות הועברו למוסדות שונים, שם גדלו. עליי אבא לא ויתר, נשארתי איתו. גדלתי לבד מגיל 10 על לחמנייה וסנדוויץ'. אוי ואבוי היה לי אם לא היה נכנס הכדורגל לחיי".
איך החל הכדורגל אצלך?
"קרוב לבית היה מגרש כדורגל קטן, עליו שיחקו כדורגל. הבולט שבהם בימי שישי היה אהרון אמר. ראיתי את הקסם ברגליו עם הכדור, קסם שאיתו נולדים, כמו מסי ורונלדו. בימי שבת הגעתי למגרש קריית אליעזר בחיפה. היינו מבקשים מאמר להכניס אותנו שעתיים לפני המשחק. הוא הכניס כל ילד פנימה חינם אין כסף, הסדרנים לא אמרו מילה לבקשתו".
מה אמר לך אמציה לבקוביץ'?
"כשהייתי בנבחרת הנוער שאלתי את לבקוביץ' מי השחקן הגדול ביותר. הוא קבע חד משמעית, אהרון אמר".
אז בגיל 12 אתה מגיע למבחנים במכבי חיפה?
"המאמן היה בחור בשם ינקו שגידל דורות רבים במכבי חיפה. הוא זימן למבחנים 25 שחקנים, חילק גופיות ומכולם השאיר 2 בלבד, את מוטי ברגר ואותי, שהייתי שחקן טכני מאוד ושקט. בהמשך עברתי לנוער הכי צעיר בעמדת הבלם".
מתי החלום להגיע לבוגרים מתגשם?
"היה נהוג לשחק במגרש קצף הישן בסוף השבוע, הבוגרים נגד הנוער. אחרי ארבעה משחקים הודיע לי ג'וני הארדי כי אני עובר לנוער. אברהם מנצ'ל עקב אחריי. הייתה הפתעה בקבוצת הנוער, כולם חשבו על שחקנים אחרים. גם הבלם הוותיק שלום ואנו אמר עליי שאני הכישרון הגדול ביותר. עליתי לבוגרים, כל הפנטזיות שהיו לי, בטח כמו לאחרים, התגשמו בפעם אחת מהירה".
מי היו השחקנים אותם הערצת?
"חובה להגיד שאחריהם עקבתי במיוחד, שחקני קישור חכמים כמו משה עסיס, סטלמך, אמר, מנצ'ל, והמגנים מוצי ליאון ומיקו בלו".
אתה מוזמן לנבחרת הנוער לאליפות אסיה בפיליפינים תחת המאמן אמציה לבקוביץ'?
"תחילה עשינו הכנה מקצועית במכון וינגייט עם שפר ואמציה, שלושה אימונים ביום: בוקר בשעה 7:30, אימון נוסף בשעה 12:30 ואימון או משחק נגד קבוצות בערב. להיות עבורי בפיליפינים זה היה משהו לא מובן. פתחנו בניצחון ענק על סינגפור 0:7, אבל בהמשך תיקו 0:0 חלש נגד לאוס והדחה ברבע הגמר אצל נבחרת בורמה. היינו נאיביים, הלחות הגבוהה פגעה בנו".
הסיפור במנילה על רוני קלדרון?
"הגענו למנילה מספר ימים לקראת פתיחת הטורניר. המתנו לרוני קלדרון שיגיע אלינו אחרי המשחק של קבוצתו הפועל ת"א בגמר אליפות אסיה בטהרן נגד קבוצת טאג'. נכנסנו לחנות עיתונים גדולה במנילה וראינו תמונות ממשחק ההפסד של הפועל ת"א ואת השחקנים נושאים אל כבש המטוס על כפיים את רוני קלדרון. בבדיקה שעשו ראשי המשלחת עם ישראל, זאת תמונת פייק, כי לרוני קלדרון לא בא לטוס לפיליפינים".
המשחק הראשון שלך בבוגרים?
"משחק גמר גביע העשור היוקרתי, הובסנו מרגלי הפועל פ"ת 1:4. הייתי בן 16 ותשעה חודשים".
איך היה להיות בקבוצה הבוגרת של מכבי חיפה?
"חיים בתוך חלום. כל משחק וכל אימון היה מרגש. שלא כמו היום, בתום משחק השחקנים מתקלחים ובורחים לביתם, אנחנו יצאנו בימי שישי יחד למסעדות, לתיאטרון ולבתי מלון. חשתי כמו עד היום את הקבוצה זורמת בכל גופי".
היכן היה השירות הצבאי שלך?
"בסדנת בת גלים, קרוב למגרש קריית אליעזר. הגעתי בריצה לכל האימונים. הייתי בנבחרת פיקוד צפון תחת המאמנים הארדי ודב עצמון. הגענו לגמר נגד גייסות השריון באצטדיון האוניברסיטה בירושלים, שהיה מלא בחיילים ואזרחים. האלופים עדן מהשריון ומוטה גור שלנו היו באוהל מיוחד שהוקם. השריון הובילו 0:2, אבל עשינו מהפך וניצחנו 2:3 ענק, עם מדליות והגביע שהעניק מוטה גור בגאווה.
"כשאדמונד שמילוביץ הגיע למכבי חיפה הוא מאוד אהב אותי כילד וכשחקן. הייתי מאוד צנום, ותוך כדי שיחה הוא שאל אותי מה אתה אוכל מהבוקר עד האימון. אחרי שסיפרתי לו את הסיפור שלי הוא לקח אותי לרחוב הרצליה ליד בית הקולנוע, מול הפלפל של חסן בוסטוני הייתה מסעדה והוא עצמו אכל שם מדי פעם. אדמונד סידר לי לאכול במסעדה כל יום בשעה 12:00 בצהריים ארוחה מלאה. תוך שישה חודשים הוספתי למשקלי 5 קילוגרם, התחזקתי. הוא דאג לכל הפרטים, מכבי חיפה שילמה לבעל המסעדה פעם בחודש".
סיפור פיצוץ המשחק נגד שמשון, ומשחק חוזר שאתה משאיר את חיפה בליגה?
"הכול בגלל תפוח קטן. במחזור האחרון שיחקנו בנתניה נגד שמשון ת"א מהצמרת. רק ניצחון היה משאיר אותנו בליגה העליונה. נודע לנו כי פ"ת הבטיחה מענקי ניצחון לשחקני שמשון. השופט היה יהושע לויה. שמשון כבשה שער והחל ויכוח אם היה או לא היה. תפוח נזרק לעבר הקוון, המשחק התפוצץ, וירדנו למקום הלפני אחרון מעל הפועל חולון. מנהלי חיפה השיגו פרקליט שמצא בחוק פרצה שמשחק שלא הגיע לסיומו ייערך משחק חוזר. המשחק הועבר לבלומפילד, הביאו שופטים מאירופה. אלפי אוהדי מכבי חיפה הגיעו לעומת קומץ של שמשון. כבשתי גול בדקה ה-11, נשארנו בליגה. ירדנו בהמשך עוד פעמיים, מכבי הייתה אז פחות טובה מהפועל חיפה של אנגלנדר, פיקר וולאך והאחרים".
מה היה מבקש ממך דני רום שמילו?
"שמילו התותח והכדורגלן הגדול שלנו, בדרך למרכז המגרש הוא ביקש שאמסור לו כדורים לפני המגן, הוא כבר יקדים אותו בריצה, וכך היה".
מה היה נגד אח"י נצרת בחוץ?
"שחקן שלנו, חסן בוסטוני, היה נערץ ביותר על אוהדי המגזר. הוא תמיד הגיע לכל אספה, משחק או עלייה לדשא, אחרון. הגענו, וכשהקריאו את שמות השחקנים היו לכל עבר קריאות רועשות של בן זונה. כשקראו את השם בוסטוני אחרון, הקריאה הייתה 'בוסטוני לא בסדר'. הוא היה נערץ. אני מגיע עד היום מדי פעם לפלפל שהיה לו, הכי טוב בחיפה, עם המון תמונות של התקופה על הקירות. איש מעניין ז"ל".
השכר שלך במכבי חיפה?
"ממש מעט, כי לרוב לא היה כסף בקופה. לא הרבה בלירות ובהמשך בשקלים, מצחיק לעומת השכר שמשלם יעקב שחר היום לשחקנים".
הסיפור על שמוליק חדנס בגרמניה?
"חדנס היה שחקן הנשמה שלנו, כדורגלן מצוין שהיה מתלבש כמו דוגמן. נעלי כדורגל תמיד חדשות, מכנסיים וחולצה מקופלים כמו פלס. חדנס היה יורד מהמגרש כמו אחרי מלחמה, כל טיפת זיעה ודם הושקעה על הדשא. היינו במחנה אימונים בגרמניה, מקום נוסח וינגייט. ירדנו ללובי לשתות בירה, לשם באה אישה גרמנייה יפהפייה. נוצר על המקום קליק. חדנס עבר לגרמניה, התחתנו שם, ומדי פעם הוא מגיע לבקר בחיפה".
ההיכרות עם אשתך דליה?
"פגשתי את דליה, שגם שם המשפחה שלה לוי, ברחוב הרצל בחיפה, הנערה הכי יפה והכי טובה ונערצת. יש לנו שלושה בנים, שמונה נכדים אהובים, חמישה בנים ושלוש בנות. אנחנו מתגוררים היום בקריית חיים. עבדתי בעיריית חיפה 30 שנים, למדתי באוניברסיטת חיפה מנהל ושלטון והייתי מפקח בכיר".
מתי אתה עוזב את מכבי חיפה?
"בשנת 1986 נפצעתי בברך, נזקקתי לניתוח. הרופא המומחה אז הבהיר כי ללא תשלום הוא לא יתערב בניתוח. מכבי חיפה התעלמה משום מה, ומי ששילם היה חמי יצחק לוי".
ועובר למכבי נתניה
"מכבי חיפה החליפה אותי עם יאשה גל. עברתי לשחק במכבי נתניה. אחרי מספר שבועות ניגש אליי זוהר סולומון וסיפר לי כי בקבוצה בנתניה לא סובלים שחקנים זרים ולא מוסרים להם. החלטתי לעזוב אחרי חודשיים את נתניה, עברתי להפועל טירת הכרמל, שם לאחר מספר משחקים פרשתי מכדורגל".
אתה מגיע למשחקי מכבי חיפה כיום?
"מכבי חיפה דואגת לי לשני כרטיסים, ועליי להודיע ביום חמישי אם אני מגיע. לאחרונה אני פחות מופיע, אבל שומר על קשר עם השחקנים איתם בעטתי עם כל הנשמה בכדור".