ב"דרבי הישראלי" של ה-NBA בין ברוקלין נטס לפורטלנד טרייל בלייזרס, בן שרף שיחק רק 19 דקות, בעיקר בגלל שהסתבך בבעיית עבירות. הוא סיים את המשחק עם 2 מ-8 מהשדה (0 מ-2 מהשלוש), 6 מ-6 מהקו, 3 ריבאונדים, 2 אסיסטים, 2 חטיפות ו"רק" 9- במדד הפלוס-מינוס, הנתון השני הכי טוב בברוקלין.
זה בהחלט לא היה משחק מרשים עבור שרף, בטח לא כמו המשחק שלו מלפני כמה ימים נגד סקרמנטו, אבל אם הנתונים של בן שרף יישארו סביב קצת יותר מ-6 נקודות למשחק, בערך 2 ריבאונדים למשחק וכ-3 אסיסטים למשחק, הוא יוכל להיות מרוצה מעונת הרוקי שלו ב-NBA.
אם הם יהיו יותר בכיוון של מה שעשה במשחקיו האחרונים, כ-12 נקודות למשחק, כ-2 ריבאונדים למשחק, כ-5 אסיסטים למשחק ועוד 1-2 חטיפות במשחק, הוא כבר יכול לסיים את עונת הרוקי שלו הרבה יותר ממבסוט.
וזה משום שההבדל בין פוינט גארד של 6 נקודות, 2 ריבאונדים ו-3 אסיסטים בעונת הרוקי שלו, לבין פוינט גארד של כ-12 נקודות, 2 ריבאונדים ו-5 אסיסטים בעונת הרוקי שלו, הוא משמעותי מאוד. זה ההבדל בין רוקים שצמחו להיות שחקנים שבמקרה הטוב הם serviceable, כלומר יכולים לתת שירות לקבוצה, לבין רוקים שצמחו להיות אולסטארים.
שחקנים בקטגוריית "הראויים לשימוש" הם חוזה אלווראדו (6.1 נקודות, 1.9 ריבאונדים, 2.8 אסיסטים בעונת הרוקי שלו), טי.ג'יי מקונל (6 נקודות, 3.1 ריבאונדים, 4.5 אסיסטים) ופטריק בברלי (5.6 נקודות, 2.7 ריבאונדים, 2.9 אסיסטים), אבל גם נפילות, לפחות במונחי NBA, כמו פרנק ניליקינה, כיום באולימפיאקוס (5.9 נקודות, 2.3 ריבאונדים, 3.2 אסיסטים), פקונדו קמפאסו, כיום בריאל מדריד (6 נקודות, 2 ריבאונדים, 3.6 אסיסטים), וסטיב בלייק, ששיחק מ-2003 עד 2016 ב-NBA אבל לא הותיר חותם מיוחד בליגה (5.9 נקודות, 1.6 ריבאונדים, 2.8 אסיסטים).
לעומת זאת, שחקנים שסיפקו בעונת הרוקי שלהם מספרים דומים לאלה ששרף רשם במשחקיו האחרונים בליגה כבר שייכים לקטגוריה של כוכבים - שחקנים כמו ד'ארון פוקס (11.6 נקודות, 2.8 ריבאונדים, 4.4 אסיסטים), דרון וויליאמס (10.8 נקודות, 2.4 ריבאונדים, 4.5 אסיסטים), דריוס גרלנד (12.3 נקודות, 1.9 ריבאונדים ו-3.9 אסיסטים) וגם מישהו אולד סקול לחלוטין, לינדזי האנטר, שבעונת הרוקי שלו ב-1993/94 קלע 10.3 נקודות למשחק, לקח 2 ריבאונדים וחילק 4.8 אסיסטים.
שרף, שנע העונה בין ברוקלין נטס ללונג איילנד נטס, קבוצת ה-G League, נחשב לרוקי הכי פחות מבטיח מבין חמשת הרוקים שנבחרו בסיבוב הראשון על ידי הג'נרל מנג'ר שון מארקס, אבל זה לא ממש משנה העונה. ברוקלין נבנתה, בכוונת תחילה, כקבוצה גרועה שתשיג כמה שפחות ניצחונות ותבחר כמה שיותר גבוה בדראפט הקרוב. אז כן, גם בתוך המסגרת הבעייתית הזו שרף, עד למשחק נגד סקרמנטו שבו קלע 22 נקודות, לא ממש הרשים.
בהחלט היו לו רגעים טובים, אבל בהשוואה לרוקים בינלאומיים אחרים הוא לא הותיר חותם על הקבוצה או על הליגה. וי.ג'יי אדג'קום מאיי בהאמה היה אחד המועמדים לתואר רוקי השנה בתחילת העונה והמשיך להציג יכולות מרשימות לאורך העונה, מקסים ריינו הצרפתי מסקרמנטו נחשב ל"גניבת הדראפט" אחרי שנבחר בסיבוב השני, הוגו גונסאלס, הרוקי הספרדי של בוסטון סלטיקס, כבר הפך לגיבור קאלט של האוהדים בירוק, קאספראס יאקוצ'יוניס הליטאי של מיאמי היט הרשים לפרקים, וגם חבריו של שרף לקבוצה, נולאן טראורה הצרפתי ויגור דמין הרוסי, בלטו יותר מהישראלי.
אבל יש עוד משהו שככל הנראה יאפשר לשרף לעשות קריירה ארוכה וטובה ב-NBA. בימים הקרובים בעלי הקבוצות בליגה אמורים לקבל החלטה לגבי הרחבת הליגה בשתי קבוצות, סיאטל ולאס וגאס. המשמעות עבור שרף היא שיהיו עוד 30 מקומות עבודה פוטנציאליים עבורו. אם הוא יהיה שחקן ברמה של חוזה אלווראדו, כיום פוינט גארד מחליף בניו יורק ניקס, שרף יוכל לשחק בליגה עוד הרבה שנים קדימה.
ואולם, כדי להיות ברמה הזו של אחד מ-480 שחקני NBA, הוא יהיה חייב לעבוד בקיץ על השלשה שלו. גארד שקולע 20% מהשלוש פשוט לא יכול להחזיק בליגה הזו. הוא יהיה חייב להתחזק בפלג הגוף העליון כדי להיות שחקן הגנה טוב יותר, והוא יהיה חייב להפוך לבאנקר של 12 נקודות למשחק, 3 ריבאונדים ו-5 אסיסטים כבר בעונה הבאה.