נבחרות ישראל משתתפות כיום בכל המפעלים במסגרת יבשת אירופה, אך המצב היה שונה לחלוטין עד לפני 39 שנים. באותה תקופה, ישראל הייתה שייכת לאוקיאניה (יחד עם אוסטרליה וניו זילנד), לאחר שמדינות ערב הובילו בשנות ה-70 חרם שהביא לסילוקה של ישראל מיבשת אסיה.
הכדורגל שלנו אמנם הכיר את הכדורגל באוקיאניה, אך שאף להתקבל לאירופה. את המהלכים הללו הובילו במשך שנים יושבי הראש של ההתאחדות לכדורגל, עזריקם מילצ'ן ושאול סווירי, יחד עם המנכ"ל יעקב אראל. בשנת 1986 התקבלה בפורטוגל החלטה של אופ"א, לפיה נבחרת הנערים של ישראל נבחרה לשמש כמודל למעקב אחר הכדורגל הישראלי מכל הבחינות - המקצועית והארגונית - כדי לבחון את המעבר מאוקיאניה לאירופה.
בהתאחדות לכדורגל העניקו לנבחרת הנערים שהוקמה יחס מיוחד, ממש כמו לנבחרת הלאומית. לתפקיד המאמן נבחר אמנון רז, שחקן עבר בהפועל רמת גן, שנעזר בגיגי כהן ובשלומי אדרי למשימת פתיחת הדלת לכל הנבחרות. מאות נערים מכל רחבי הארץ הוזמנו למבחנים ובוצעו ניפויים רבים עד לגיבוש התוכנית המקצועית. למנהל הנבחרת מונה ישראל סטוצ'ינסקי, המוכר לכולנו בכינוי "ללה", שחקן עבר בהפועל קריית אונו והפועל פתח תקווה.
רשימת שחקני הסגל הסופי נקבעה וכללה את: אסי רחמים, ניב עדן, מאיר טלבי, שחר פמיליה, ניסים בזאוי, צחי אלטיט, דורון פטשניק, רואי חדד, רן בן שמעון, דרור אהרונוב, איתן מזרחי, איתן קורן, משה כהן, איציק זוהר, אלון יצחק, טוני מרדכי, יואב שלום, גיל סספורטס, אבי בן עזרא, אורן מוחרר וטל בנין. לקפטנים מונו רן בן שמעון וטל בנין.
מנהל הנבחרת, ללה סטוצ'ינסקי, נזכר: "התחלנו מלימודי נימוסים והליכות אצל חנה בבלי. הקפדנו על סדר, משמעת ומעקב אחרי הלימודים והבגרויות. השחקנים זומנו בכל שבוע ליומיים של גיבוש בשפיים, ונבחנו כאילו תחת זכוכית מגדלת".
איך התחיל המסע לאירופה?
"פתחנו במשחק חוץ בשווייץ וסיימנו בתיקו 2:2 משערים של בנין ובן שמעון. בארץ ניצחנו במשחקי ידידות את הונגריה 0:2 מצמד של מוחרר, ואת מערב גרמניה בתוצאה זהה".
הדרך לקדם אליפות אירופה עוברת דרך בלגיה
"במרץ 1987 אירחנו בהרצליה את נבחרת בלגיה. המגרש היה מלא באוהדים ובכל ראשי ההתאחדות. ניצחנו 0:1 משער של גיל סספורטס. לאחר מכן יצאנו לגומלין בבלגיה, שם שררו תנאי חורף קשים. השחקנים התלהבו במטוס כשראו שלג גבוה מהחלונות, והמגרש עליו התאמנו היה קפוא. הבלגים היו חסונים וגבוהים כמו כדורסלנים, אך אמנון רז הבהיר לנו שבכדורגל השחקנים הנמוכים הם שעושים את ההבדל, ושאנחנו נצליח. למשחק הגיע גם רוני רוזנטל ששיחק אז בבלגיה. אורן מוחרר כבש שני שערים, ניצחנו 0:2, והשחקנים קפצו מאושר לבריכה. הם קיבלו את חולצות המשחק למזכרת וזכו לטיול קצר לגרמניה".
כובש הצמד, אורן מוחרר: "בדרך למשחק באוטובוס שרר שקט מוחלט. זה היה יום חורפי מיוחד, וכולנו ידענו שעל הכתפיים שלנו עומד העתיד של הכדורגל הישראלי. הבלגים לחצו לאורך כל המשחק, אבל בשתי מתפרצות כבשתי את שערי הניצחון. הבלגים התעניינו בי, 'מספר 15 מכפר סבא', אבל אז, כנער, עוד לא הבנתי מה המשמעות של התעניינות כזו".
רואי חדד: "הייתי בן 16 וקצת ולא הבנתי כמה ההישג של ההגעה לאירופה הוא גדול ובלתי נתפס. הנבחרת הייתה מגובשת מאוד חברתית ומקצועית; שמענו את העידוד החזק של מי שלא שיחק. הנבחרת הזו קמה שנים אחרי פרשת קובלנץ - שמרנו אחד על השני, והיינו יותר קבוצה מאוחדת מאשר נבחרת".
נבחרת הנערים העפילה לאליפות אירופה בפריז שבצרפת - הישג אדיר שתפס את הכותרות הראשיות במדורי הספורט בעיתונים וברדיו. במשחק הראשון סיימה ישראל בתיקו 1:1 נגד דנמרק (שער של אלון יצחקי), לאחר מכן הפסדנו לטורקיה 0:1 וסיימנו בתיקו מאופס נגד יוון. ההיסטוריה כבר נכתבה.
על טורניר טוקאי בהונגריה ועל המפגש עם מזרח גרמניה מספר סטוצ'ינסקי: "שובצנו באותו בית עם מזרח גרמניה, שסירבה לשחק נגד ישראל ועברה לבית השני. ניצחנו את פינלנד 1:3 ואת הונגריה 1:2, במשחק אליו הגיע גדול שחקני הונגריה בכל הזמנים, פרנץ פושקש. ניצחנו את בוואריה 1:3 ועלינו לגמר נגד מזרח גרמניה - שהפעם הסכימה לשחק. המשחק הסתיים בתיקו 0:0, וישראל ניצחה בפנדלים 2:3".
טל בנין: "מרגש גם עכשיו להיזכר שאנחנו היינו אלה שפתחו את הדרך לאירופה. כולנו עד היום בקשר כמו משפחה. היה טוב וטוב שהיה".
דרור אהרונוב: "נבחרת הנערים הנהדרת הזו שמה את ישראל על המפה, וזה תקוע בי עד היום. לעמוד דום בנגינת 'התקווה' היה שיא בלתי נשכח. הגעתי מקבוצה קטנה, צפרירים חולון. בזמנו שלמה שרף רצה אותי למכבי חיפה ואברהם גרנט להפועל פתח תקווה, אבל הדברים התפקששו לי בזמן הנכון להתקדם, ובהמשך הקריירה שלי בחולון דעכה".
סטוצ'ינסקי מוסיף: "חובה לציין את העבודה הגדולה שעשו איתנו הרופאים מרק רוסנובסקי ודוקטור זכר. מנבחרת הנערים הזאת עלו בהמשך לנבחרת הלאומית טל בנין, רן בן שמעון, איציק זוהר ורואי חדד".
רן בן שמעון: "ההישג של נבחרת הנערים הוא הישג על-זמני. זו הייתה אולי האפיזודה האחרונה בחיינו של כדורגל טהור; חיבור נהדר בין הכדורגל המקצועני למציאות של 'אחד למען האחר'. בסופו של דבר, ההרגשה שעמדנו במשימה היא חוויה לכל החיים".
אמנון רז: "יצאנו למשימה בעזרת גיגי כהן ושלומי אדרעי שנתנו הכל לנבחרת. פגשתי חבורה מנצחת, וכבר אחרי המשחק הרשמי הראשון היה לי ברור שהם מבינים את גודל המעמד ויצליחו. זו גאווה אדירה בילדים האלה של לפני 39 שנים".
* אשר גולדברג היה זה שליווה וכיסה בעיתון "חדשות" את דרכה המופלאה של הנבחרת