לקראת סוף השבוע שעבר, פרסם מירצ'ה לוצ'סקו את הסגל של נבחרת רומניה למשחקי פלייאוף העלייה למונדיאל, והותיר את ליסב עיסאת מחוץ לרשימה.
בלם מכבי חיפה היה חלק בלתי נפרד מהסגל במשחקים קודמים במוקדמות מונדיאל 2026, אבל הפעם הסתפק בזימון לנבחרת הצעירה. סביר להניח שלעובדה שעיסאת לא משחק כבר כמה שבועות בגלל המלחמה הייתה השפעה, אבל היה גם סיפור נוסף.
בתחילת החודש קיבל אנדריי קוביש את החותמת על מעבר לייצוג נבחרת רומניה וכשלוצ'סקו פרסם את הסגל, בלם אוניברסיטטאה קלוז' היה חלק ממנו. "לקח" את המקום של עיסאת.
קוביש בן ה-22 נולד במילאנו להורים ממוצא רומני, גדל במחלקת הנוער של מילאן (וגם שיחק במדיה בטורניר הכנה בקיץ), המשיך לסמפדוריה ונחת בקלוז' בינואר האחרון. בעבר ייצג את הנבחרות הצעירות של רומניה, אבל אחר כך "התחייב" לאיטליה מתוך תקווה ללבוש את מדי האזורי. כשהבין שהסיכוי שזה יקרה קלוש, ניגש לעבודת הניירת. ב-4 במרץ פיפ"א אישרה: קוביש עבר רשמית לרומניה ומיד אחר כך הגיע הזימון למשחק הפלייאוף המכריע נגד טורקיה.
הסיפור של אנדריי קוביש הוא טיפה בים של מירוץ חימוש שמתרחש לאחרונה ברחבי הגלובוס, כשעד שריקת הפתיחה של מונדיאל 2026 נותרו פחות משלושה חודשים. נבחרות מגששות, מנהלות מעקבים, אפילו משאים ומתנים. כמעט כאילו חלון ההעברות עדיין פתוח.
ליסב עיסאת הוא לא הבלם היחיד של מכבי חיפה שעשוי להיות מושפע מקדחת שינויי הייצוג בכדורגל העולמי בתקופה האחרונה. בסנגל של עבדולאי סק עסקו לאחרונה במה שתואר בתקשורת הצרפתית כ"מאבק על שירותיו של מלאנג סאר". הבלם בן ה-27 סומן בנעוריו כתקווה גדולה, הגיע לצ'לסי ולא עמד בציפיות, הסתובב בפורטו ומונאקו, ובשנתיים האחרונות מככב בלאנס.
היכולת של סאר במדי הקבוצה שמאתגרת את פריז סן ז'רמן בליגה הצרפתית, גרמה לדידייה דשאן להפנות אליו תשומת לב, אבל בימים האחרונים דווח שהוא בחר במולדת הוריו. הסנגלים מחזרים אחרי סאר מאז 2018 והוא דחה אותם שוב ושוב - עד שעשה סיבוב פרסה. הוא ייצג בעבר את צרפת בנבחרות הצעירות ועדיין לא קיבל אישור מפיפ"א לעבור, אבל בהחלט נמצא בתמונה למונדיאל.
שני מקרים אחרים, מסקרנים לא פחות, מגיעים מאוסטריה. קרני צ'וקמווקה ופאול ואנר, שניהם ילידי המדינה, "עברו התאחדות" לפני כשבועיים וכבר הוזמנו למשחקי ההכנה השבוע מול גאנה ודרום קוריאה - עם מבט למונדיאל.
צ'וקוומקה היה הכוכב הגדול של נבחרת הנוער של אנגליה שזכתה ביורו 2022 אחרי ניצחון על ישראל בגמר, ומשחק בבורוסיה דורטמונד. ואנר נחשב בעבר לאחד מילדי הפלא של הכדורגל הגרמני, ובגיל 16 ו-15 ימים הפך לשחקן הצעיר בהיסטוריה שלובש את מדי באיירן מינכן במשחק רשמי. בגיל 20 הוא כבר היה אמור להוות בורג מרכזי בחלק הקדמי של אלופת גרמניה, אבל הפריצה החזויה לא הגיעה והיום הוא "רק" בפ.ס.וו איינדהובן. בשביל זימון לנבחרת גרמניה זה לא הספיק, אבל לאוסטריה כן.
רוב השחקנים שעוברים נבחרת, מסתמכים על חוק ה-One-time switch של פיפ"א.
מספר הופעות: השחקן רשם לכל היותר 3 הופעות בנבחרת הבוגרת (כולל משחקים רשמיים ומשחקי ידידות).
גיל: כל ההופעות הללו התקיימו לפני שהשחקן הגיע לגיל 21.
סוג הטורניר: השחקן לא השתתף בטורניר גמר גדול (כמו מונדיאל או אליפות יבשתית דוגמת היורו וקופה אמריקה).
תקופת המתנה: עברו לפחות 3 שנים מאז ההופעה האחרונה שלו בנבחרת הקודמת.
אזרחות קיימת: השחקן כבר החזיק באזרחות של המדינה החדשה בזמן ששיחק לראשונה בנבחרת המקורית שלו.
משחקי ידידות: משחקי ידידות בלבד בדרך כלל לא נועלים שחקן לנצח, אך הם נספרים במכסת 3 המשחקים אם השחקן מעוניין לעבור נבחרת בהמשך.
נבחרות צעירות: השתתפות בנבחרות נוער או צעירות אינה נועלת את השחקן, והוא יכול לבחור בנבחרת בוגרת אחרת.
יש גם יוצאים מן הכלל, מקרים שנבדקים לגופם, סירובים וערעורים.
בדוגמה הפוכה לשחקנים שמקבלים אישור, עומדת סוגיית מקס קלימן. בלם ווסטהאם, בן להורים שהיגרו מאוקראינה לאנגליה, פרץ בגיל 21, אז הצטרף לוולבס, אבל לפני כן הספיק לייצג את נבחרת הקטרגל של אנגליה 25 פעמים. אוקראינה מחזרת אחרי קלימן כבר כמה שנים, הוא אמר "כן" כבר מזמן, אבל בינתיים פיפ"א לא מוכנה לזוז.
השטף של השבועות האחרונים הגיע להרבה מאוד נבחרות.
נבחרת אירלנד תפגוש את נבחרת צ'כיה בפלייאוף העלייה למונדיאל, ואם תנצח תשחק מול דנמרק או צפון מקדוניה בקרב על הכרטיס לטורניר. למשחק בפראג היא תגיע עם תכשיט חדש בקישור ההתקפי: הארווי וייל. שחקן ק.פ.ר ענד את סרט הקפטן של נבחרת הנוער של אנגליה באותו יורו 2022, אבל ב-13 במרץ קיבל אישור רשמי מפיפ"א למעבר לאירלנד בזכות שורשיו המשפחתיים.
נבחרת אלבניה התחדשה ב-9 במרץ במגן השמאלי היווני סטברו פילו (א.א.ק אתונה) ובבלם בויאר פלאנה (לכיה גדאנסק) , ששיחק בנבחרות הצעירות של קוסובו. שניהם בסגל למשחק הפלייאוף מול פולין בוורשה ב-26 במרץ. בקוסובו יש רוב אלבני והיחסים בין המדינות חמים, אבל בשנים האחרונות בעולם הכדורגל יש הרבה כעס בין ההתאחדויות (בעיקר של הקוסוברים) בטענה ל"גניבת שחקנים".
נבחרת תוניסיה צירפה את רני חדירה, שקיבל אישור רשמי לעבור אליה ב-4 במרץ. 12 שנים אחרי שאחיו סמי זכה במונדיאל 2014 עם נבחרת גרמניה, קשר אוניון ברלין ישחק בגביע העולמי במדי הנשרים של קרתגו. חדירה ג'וניור נולד וגדל בשטוטגרט, ושיחק בכל נבחרות הנערים והנוער של גרמניה.
נבחרת מקסיקו, אחת ממארחות המונדיאל, התחדשה באלברו פידלגו. הספרדי בן ה-28, תוצר מחלקת הנוער של ריאל מדריד, לא הצליח לפרוץ במולדתו וב-2021 חתם באימפריה המקסיקנית קלוב אמריקה. בשנים שחלפו מאז הפך לאחד משחקני הקישור הטובים בליגה ובפברואר האחרון, במקביל למעבר שלו לבטיס, קיבל אזרחות מקסיקנית ואישור מפיפ"א לייצג את אל טרי.
נבחרת קנדה, עוד מארחת של הטורניר בקיץ, קיבלה אישור מפיפ"א לרשום את מרסלו פלורס. בניגוד לרוב השחקנים האחרים ברשימה, הקשר בן ה-22 כבר ייצג נבחרת בוגרת אחרת: מקסיקו, אבל ניצל את חוק ה-One-time switch כדי לעבור לקנדה בה נולד.
נבחרת סורינאם תשחק נגד בוליביה בפלייאוף הביניבשתי ואם תנצח, תעלה ל"גמר" מול עיראק - משחק על כרטיס למונדיאל. להתמודדות עם היריבה הדרום אמריקאית היא תגיע עם שני שחקנים שקיבלו אישור לייצג אותה רק בשבוע שעבר: הקשר מליירו בוחארדה מלאסק לינץ והחלוץ ג'ואל פירו מלידס; שניהם הולנדים מכף רגל ועד ראש, שגם ייצגו את האורנג' בנבחרות הנוער.
נבחרת כף ורדה, שהבטיחה העפלה ראשונה אי פעם לגביע העולמי רשמה ב-10 במרץ את המגן השמאלי ג'ורדן סמדו, לו 21 הופעות בנבחרות הצעירות של צרפת. סמדו כבר ערך בכורה בכף ורדה במשחק ידידות, אבל רק עכשיו קיבל אישור רשמי - ממש לפני המונדיאל.
אבל יש גם את הצד השני - בעיקר בנבחרות היותר צנועות שהגיעו לאן שהגיעו אחרי קמפיין מוקדמות ארוך, מתיש ולפעמים הירואי. בחלק מהנבחרות תוהים האם זה ראוי ואפילו הוגן להעלות שחקנים חדשים על הרכבת זמן רב אחרי שהיא יצאה מהתחנה - אולי אפילו על חשבון אלו שהביאו אותה לכאן.
בג'מייקה שתשחק בפלייאוף הביניבשתי, מדברים כבר הרבה זמן על מייסון גרינווד. הסקנדל ב-2022 סגר את הדלת של נבחרת אנגליה בפני כוכב מארסיי (למרות ש-never say never) , אבל חוק ה-One-time switch יאפשר לו לייצג את הרגאיי בויז. היתרון המקצועי ברור, אבל בג'מייקה לא כולם התלהבו ובינתיים המהלך הוקפא.
אייזק היידן, שכמו גרינווד נולד וגדל באנגליה, אמר בחודש נובמבר: "אני בנבחרת ג'מייקה רק שנה, וגם כלפיי הייתה התנגדות בהתחלה, אבל שיחקתי 12 משחקים וכולם יכולים לראות את התשוקה שלי. אני נותן הכל על המגרש ורציתי להיות שם כדי לעזור לג'מייקה במוקדמות. האיכות של גרינווד, המספרים שלו, היכולת - כולם ברמה הכי גבוהה. אבל זה עניין של עקרונות ויושרה. אם שחקנים יכולים פשוט להגיע בגלל המונדיאל, זה יהפוך את כל העניין לפארסה".
אמארי בל, גם הוא אנגלי-ג'מייקני, הוסיף בעניין גרינווד: "רבים מאיתנו השקיעו במשך שנים דם, יזע ודמעות בשביל לשחק עבור המדינה, עם הרבה דברים שקורים מאחורי הקלעים. זה לא נראה הוגן כלפי מי שעבר את כל התהליך ואולי לעולם לא יקבל עוד הזדמנות לשחק במונדיאל".
מירוץ החימוש הזה כנראה יימשך גם בשבועות הקרובים.
בנבחרת מצרים למשל, ניגשו לעבודת שורשים וסימנו שניים לקראת המונדיאל: קבראיל מארצקיס מפרנצווארוש (שיכול לייצג גם את לטביה, מרוקו, גרמניה וטורקיה) וחייסם חסן מריאל אוביידו (ששיחק בנבחרת הנערים של צרפת).
אפילו נבחרת צרפת בתוך הקלחת. איסמעלו גאניו, שחווה עונת פריצה מרשימה בלאנס, חזר לזרועות ההתאחדות הצרפתית אחרי שבחודש יוני האחרון רשם הופעת בכורה בנבחרת בורקינה פאסו במשחק ידידות. אחרי מכבש לחצים, הוא שוכנע לשוב הביתה והוזמן בשבוע שעבר לנבחרת הצעירה של צרפת. דידייה דשאן עוקב ואולי יזמין אותו לבוגרת בקיץ (בהתאם למצב הבלמים האחרים).
כשנותרו 80 יום עד פתיחת המונדיאל, יש עוד הרבה זמן לעצב את הסגלים. חלק מהנבחרות ימשיכו לעשות את זה עם שחקני "רכש" ממדינות אחרות - עד הרגע האחרון.