מתי ישוב דן ביטון? "חזרה מוקדמת לספורט היא סכנה"

הכדורגל הישראלי הביע היום (ראשון) דאגה גדולה לשחקנה של הפועל באר שבע, דן ביטון (30), שעבר לאחרונה הליך רפואי מקיף בעקבות בדיקות שגרתיות. הבירור העלה סימנים לדלקת ויראלית באזור הלב, ובהודעת המועדון נמסר כי "בהתאם להמלצת הקרדיולוגים, דן יצטרך לנוח בתקופה הקרובה כדי לטפל בדלקת. דן מרגיש טוב ומודה לכולם על התמיכה והדאגה".

הקרדיולוג פרופ' אשרף חמדאן, מנהל יחידת דימות ומיפוי הלב בבית החולים בילינסון מקבוצת כללית, הסביר לאתר וואלה על הנושא: "דלקת ויראלית בשריר הלב היא מחלה נדירה יחסית, אך כזו שעלולה להופיע גם אצל אנשים צעירים ובריאים לחלוטין. לעיתים היא מתפרצת ימים ספורים בלבד אחרי מחלה ויראלית שנראית לכאורה תמימה. המקרה של הכדורגלן דן ביטון, שאובחן לאחרונה ונדרש למנוחה מפעילות ספורטיבית, מעלה שוב את המודעות לסיכון הקיים".

לדבריו, מדובר בתופעה מוכרת בעולם הקרדיולוגיה, שבמרבית המקרים חולפת ללא נזק קבוע, אך במצבים נדירים עלולה להיות מסוכנת. "מדובר למעשה בדלקת בשריר הלב (מיוקרדיטיס)", מסביר פרופ' חמדאן. "ביותר מ-90% מהמקרים הגורם הוא וירוס שתוקף את הלב וגורם לתהליך דלקתי. התסמינים יכולים להיראות ממש כמו התקף לב. במרכז רפואי גדול כמו בילינסון אנחנו רואים מקרים כאלה מדי פעם. ברוב המוחלט של המקרים המחלה קלה וחולפת, אך בחלק קטן מאוד היא עלולה להיות קשה ולפגוע משמעותית בתפקוד הלב. ישנם מצבים נדירים מאוד של פגיעה קשה עד כדי צורך בתמיכה מתקדמת ואף השתלת לב, אך זהו הקצה הקיצוני והנדיר של המחלה".

התסמינים האופייניים מופיעים לרוב לאחר מחלה ויראלית רגילה, דוגמת שפעת או דלקת גרון. "הסיפור הקלאסי הוא אדם שחלה כמה ימים קודם לכן. כעבור שלושה או ארבעה ימים מתחילים להופיע כאבים בחזה או קוצר נשימה. בכ-90% מהמקרים מדווחים על כאב בחזה, ולעיתים הכאב מתגבר בעת נשימה עמוקה - סימן שיכול לרמז על תהליך דלקתי בלב. לעיתים מופיעות גם הפרעות בקצב הלב המתגלות בבדיקות בבית החולים".

אחד החששות המרכזיים בדלקת בשריר הלב הוא ביצוע פעילות גופנית מאומצת בזמן המחלה. "לכן ההנחיה הברורה היא להימנע מפעילות ספורטיבית לפחות חודש", מדגיש פרופ' חמדאן. "בעבר ההמלצות היו מחמירות יותר - עד חצי שנה מנוחה - אך לפי ההנחיות האירופיות החדשות, אם תפקוד הלב תקין, ניתן לשקול חזרה לפעילות כבר לאחר חודש. אנו יודעים שדלקת בשריר הלב היא אחת הסיבות למוות פתאומי אצל צעירים שעוסקים בפעילות ספורטיבית אינטנסיבית, ולכן חשוב מאוד לזהות את המצב בזמן ולהקפיד על המנוחה".

איך מאבחנים?

האבחון מתבצע באמצעות מספר בדיקות לב. "הבדיקות הראשוניות כוללות אק"ג ובדיקות דם", מסביר פרופ' חמדאן. "בהמשך מבצעים גם אקו-לב (אולטרסאונד של הלב), ובמקרים רבים גם MRI לב - בדיקה מתקדמת המאפשרת לזהות את התהליך הדלקתי בדיוק רב". במקרים בהם תפקוד הלב נפגע, החולים מקבלים טיפול תרופתי. "המטרה היא לייצב את פעילות הלב, והטיפול יכול להימשך בין חצי שנה לשנה, עד שהתפקוד חוזר לנורמה".

למרות החשש, ברוב המקרים מדובר במחלה זמנית. "אני נוהג לקרוא לזה 'מחלת לב זמנית'", אומר פרופ' חמדאן. "במרבית המקרים הדלקת חולפת לחלוטין והלב חוזר לתפקוד מלא. עם זאת, במקרים נדירים עלול להיוותר נזק קבוע הדורש מעקב וטיפול לאורך זמן".

לפי הספרות הרפואית, הדלקת עלולה להופיע שוב אצל חלק קטן מהחולים. "בכ-10% עד 15% מהמקרים המחלה חוזרת", מציין פרופ' חמדאן. "לכן חשוב שמי שחווה זאת בעבר יקפיד על מנוחה יתרה בזמן מחלות ויראליות עתידיות".

למרות שהמקרים המפורסמים נוגעים לרוב לספורטאים, המחלה יכולה להופיע אצל כל אחד. "זה לא קורה רק לכדורגלנים. כל וירוס שתוקף את הגוף יכול לגרום לכך באחוז קטן מהמקרים". הסיכון העיקרי קיים אצל מי שממשיך בפעילות מאומצת בזמן מחלה: "חיילים, רצים או מתאמנים בחדר כושר - כולם צריכים להיות מודעים לכך".

פרופ' חמדאן ממליץ לפנות לבדיקה אם מופיעים תסמינים חריגים לאחר מחלה ויראלית: "אם אחרי שפעת מופיעים כאבים בחזה, קוצר נשימה או דפיקות לב חריגות - חשוב להיבדק. במרבית המקרים יתברר שאין בעיה משמעותית, אך אבחון מוקדם מונע סיבוכים. המודעות חשובה במיוחד בקרב צעירים פעילים; הם נוטים לחזור מהר מדי לספורט אחרי מחלה, ודווקא שם צריך לעצור רגע ולתת לגוף להחלים".