על פאטמה פסנדידה, זוהרה גנבארי, זוהרה סרבאלי, עטופה רמזנזאדה ומונה חמודי כל עולם הספורט מדבר כבר יום שלם. אלה השמות של חמש שחקניות נבחרת איראן בכדורגל, שקיבלו מקלט באוסטרליה לאחר האירועים באליפות אסיה בכדורגל נשים.
אם אתם לא זוכרים את השמות, לא נורא. מעטים זוכרים את השמות של הספורטאים שביצעו את העריקה המפורסמת ביותר מנבחרת שייצגה רודנות. באופן אירוני או סימבולי, אתם תחליטו, גם העריקה האולימפית הזכורה ביותר קרתה באוסטרליה.
לאחר הזכייה במדליית הזהב באולימפיאדת מלבורן 1956, שזכורה במיוחד בשל חצי הגמר המפורסם, "משחק הדם במים", נגד ברית המועצות, נבחרת הכדורמים ההונגרית עמדה בפני חזרה למדינתה לאחר דיכוי המהפכה ההונגרית על ידי הסובייטים. כמחצית מ-13 השחקנים ערקו והצטרפו לכ-48 מתוך יותר מ-100 ספורטאים הונגרים באולימפיאדה שנותרו באוסטרליה או עברו למערב, בסיוע קהילות הונגריות מקומיות שסיפקו להם עבודות ודירות.
ארווין זאדור, כוכב המשחק שנפצע ודימם במים ממכת אגרוף של שחקן סובייטי, היגר לארה"ב ומעולם לא חזר לשחק. הוא בעצם הקריב את הקריירה שלו למען החירות שלו. אחרים, כמו קפטן הנבחרת דזסו גיארמאטי, חזרו להונגריה והמשיכו בקריירות מוצלחות תחת השלטון הקומוניסטי.
העריקים האולימפיים ההונגרים התקשו מאוד במדינתם החדשה, בעיקר בגלל מחסום השפה, אבל הם לא חזרו לחיות תחת שלטון סובייטי. רבים התיישבו בארה"ב במסגרת "מבצע מקלט בטוח" של הנשיא דאז, דווייט אייזנהאואר. כך הם השתלבו בחיים חדשים בסיוע ובמימון משלמי המסים האמריקאים. זה השתלם. זאדור, למשל, עבד תחילה בארה"ב כמציל ואף כמדריך ריקודים. אחר כך עשה קריירה כמאמן שחייה. הבולט ביותר מבין חניכיו היה ילד צעיר בשם מארק ספיץ, שלימים יזכה בתשע מדליות זהב אולימפיות. זאדור חי בקליפורניה עד מותו בשנת 2012.
יש לומר שהשחקנים שחזרו לא נתקלו בנקמות משמעותיות מצד הסובייטים, אך נאלצו לנווט במשטר מדכא. סביר להניח שהמשטר באיראן, כדי להימנע ממבוכה גדולה יותר, יתייחס לשחקניות שיחזרו אליו לא כאל "בוגדות", כפי שהוגדרו אחרי שסירבו לשיר את ההמנון האיראני במשחקן הראשון בתחרות, אלא כגיבורות שבחרו לחזור לשלטון האיסלאמי הקיצוני. כמובן שהן יחזרו בעיקר מחשש שמשהו יקרה למשפחותיהן.
"הן מוזמנות להישאר באוסטרליה", אמר ברק במסיבת עיתונאים בבריסביין. "הן בטוחות כאן, והן צריכות להרגיש בבית. אני אומר לחברות האחרות בקבוצה: אותה הזדמנות עומדת גם בפניכן. אוסטרליה קיבלה את נבחרת הנשים של איראן ללבנו. הנשים האלה אהובות מאוד באוסטרליה, אך אנו מבינים שהן עומדות בפני מצב קשה ביותר ובפני החלטות שעליהן לקבל. אך ההזדמנות תמשיך להיות פתוחה, אם ירצו, לשוחח עם נציגים אוסטרליים".
Australia's Home Affairs Minister Tony Burke met with the five members of Iran's women's soccer team who were granted asylum in the country.
— Iran International English (@IranIntl_En) March 9, 2026
The players were required to wear compulsory hijab during all public appearances while representing the national team. pic.twitter.com/tcp8pbzZ1S
פאטמה פסנדידה, זוהרה גנבארי, זוהרה סרבאלי, עטופה רמזנזאדה ומונה חמודי קיבלו מקלט ויהיו סמל עבור הגולים האיראנים ודורשי החירות במדינתם. "חמש הספורטאיות האמיצות הללו, הנמצאות כעת במיקום בטוח, הודיעו כי הצטרפו למהפכת האריה והשמש הלאומית של איראן", כתב רזה פהלווי, בנו של השאה האחרון של איראן, הנמצא בגלות פוליטית.
ראש ממשלת אוסטרליה, אנתוני אלבניז, הציע סיוע לשאר השחקניות. "העזרה כאן", אמר. שר הפנים, טוני ברק, אישר את ההצעה ההומניטרית בבוקר יום שלישי, שעות ספורות לאחר שנשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, פרסם ברשתות החברתיות על מצב הנבחרת. תחילה תקף את אוסטרליה ואז שיבח את ההחלטה לקלוט את השחקניות. ברק אמר כי האשרות ניתנו בסביבות 1:30 בלילה שבין שני לשלישי, בערך במקביל לפרסומיו של טראמפ, שבתחילה מתח ביקורת על אוסטרליה ולאחר מכן שיבח אותה.
הממשלה האוסטרלית העניקה לשחקניות אשרות הומניטריות זמניות, המעניקות להן מסלול אפשרי לתושבות קבע. לא ידוע אם שחקניות נוספות, מעבר לחמש הראשונות, יבקשו עזרה מהממשלה. אלבניז אמר כי הממשלה עבדה על הנושא "זמן מה", בזמן שהנבחרת האיראנית נמצאת באוסטרליה לצורך טורניר גביע אסיה לנשים. ברק שהה בבריסביין ביום ראשון וביום שני, שם שוהה הנבחרת, בעוד משרדו החל בשיחות עם השחקניות.
נעשה ניסיון אוסטרלי למתן דיווחים שטענו כי השחקניות "ברחו" מהמלון, והובהר כי התהליך החל ביוזמת השחקניות, שניגשו לשוחח עם נציגי הממשלה. ברק אמר כי לאחר מכן השחקניות הועברו "למקום בטוח" בידי המשטרה הפדרלית האוסטרלית, וכי סוכנות הביטחון הלאומית (ASIO) אישרה את שהייתן.
דונלד טראמפ, כאמור, רוצה להפוך את החמש לסמל, במה שאפשר להגדיר כצביעות כבירה של הנשיא, שממשלו עושה את כל המאמצים בעולם להפוך את חייהם של מהגרים ופליטים בארה"ב לסיוט. ממשל טראמפ אף משקיע מיליארדי דולרים ברדיפה של מהגרים "לא חוקיים" ופליטים.
מרטינה נברטילובה, אגדת טניס שבעצמה ערקה מצ'כוסלובקיה הקומוניסטית לארצות הברית ב-1975, מותחת ביקורת חריפה מאוד על נשיאותו ומדיניותו של דונלד טראמפ. היא רואה בממשלו ממשל רודני, המזיק למהגרים, ואף משווה אותו למשטר הטוטליטרי שממנו ברחה.
נברטילובה כינתה את טראמפ שוב ושוב "משוגע", "פסיכופת" ו"פושע סדרתי", והאשימה אותו בהפיכת ארה"ב למדינה "טוטליטרית". היא הצהירה שלא הייתה בוחרת לחיות באמריקה של טראמפ כיום, למרות שערקה לארה"ב בחיפוש אחר חירות, וחוששת לאבד את אזרחותה עקב מדיניותו. נברטילובה סבורה שארה"ב תחת טראמפ "בהחלט פונה נגד מהגרים" באמצעות אכיפה קשוחה, איסורי נסיעה וגירושים המכוונים למי שאינם מיושרים עם סדר יומו. היא קוראת להתנגד לצעדים כאלה, תוך הדגשת אמפתיה והזדמנויות למהגרים.
סביר להניח שהיום ארווין זאדור לא היה מוצא את מקומו בארה"ב, ולא היה מגדל את אחד מגדולי השחיינים האמריקאים בכל הזמנים - בעיקר בגלל המדיניות האמריקאית, ששונתה מהקצה אל הקצה בגלל טראמפ. והעניין הוא שכולם יודעים את זה.
לכן הסיפור של פאטמה פסנדידה, זוהרה גנבארי, זוהרה סרבאלי, עטופה רמזנזאדה ומונה חמודי נראה כאילו הוא פוגע באיראן האיסלאמיסטית, אבל הוא גם חושף את הצביעות של המערב, ובעיקר את זו של הפוליטיקאים המערביים הפופוליסטים.