אם יחמיץ עוד שני משחקים העונה, דני אבדיה לא יוכל להיכנס לאחת מחמישיות העונה ולא יכול לזכות בתואר שהיה פייבוריט לזכות בו - ה-MIP, תואר השחקן המשתפר של העונה.
אבדיה, שסביר להניח שבגלל פציעתו בגב יפספס עוד משחקים בעונה הסדירה, לא יוכל לזכות בתארים האישיים האלה אפילו אם הוא ירשום מעכשיו רק משחקים של 25+ נקודות, 10+ ריבאונדים ו-8+ אסיסטים. והסיבה לכך? בגלל שאם הוא לא שיחק ב-79.26% מ-82 המשחקים בעונה הסדירה על פי הסכם השכר הקיבוצי של הליגה עם השחקנים (CBA) הוא לא יכול לזכות בתואר אישי. זה "החוק".
למה 79.26% נשמע כל כך רנדומלי? כי זה המשמעות של התקנה של ה-CBA שאומרת שרק שחקנים ששיחקו 65 משחקים בעונה הסדירה יכולים לזכות בתארים אישיים. כלומר אם שיחקת רק 78% מהעונה, אז לא משנה אם אתה נותן את העונה הכי טובה בהיסטוריה של מדד ה-PER (כמו ניקולה יוקיץ') או מספרים של מייקל ג'ורדן (כמו שיי גילג'ס-אלכסנדר), או השחקן המשתפר הכי טוב בעונה לפי כל מי שיש לו זוג עיניים מתפקד (כמו דני אבדיה) - אתה לא שיחקת מספיק מבחינת ה-NBA כדי להיחשב לאחד מהשחקנים הטובים של העונה. כן, זה מגוחך בדיוק כמו שזה נשמע.
המטרה של החוק היתה להיאבק ב"ניהול עומסים" שעושות קבוצות לשחקנים שלהן, שזה בעצם לאפשר לשחקנים מובילים לנוח במשחקים במהלך העונה הסדירה. ואולם, "חוק ה-65" שקיים מ-2023/24, ככל הנראה הוביל ליותר פציעות ושחיקה מאשר מנע משחקנים להיעדר ממשחקי עונה רגילה.
לפי ה-CBA, הסכם השכר הקיבוצי, כדי לקבל שכר גבוה יותר, שחקנים צריכים לזכות בתארים אישיים. לעיתים, הפער בין החוזים עם בונוס זכייה בתואר אישי יכול לעמוד על יותר מ-100 מיליון דולר - ולכן שחקנים רבים עולים למשחקים שהם לא צריכים לשחק בהם מבחינה בריאותית.
לברון ג'יימס, הכוכב הגדול של הליגה בשני העשורים האחרונים, וטייריס הליברטון, כוכב סגנית האלופה אינדיאנה פייסרס שקרע את גיד האכילס שלו במשחק האחרון של סדרת הגמר בעונה שעברה, דיברו לאחרונה על הנושא הזה בפודקאסט "Mind the Game", ואמרו את זה בדיוק: החוק לא רק פוגע בבריאות השחקנים, אלא גם ביכולת שלהם להרוויח יותר כסף, והכי חשוב - במורשת שלהם.
"לפעמים שחקנים פשוט לא יכולים לשחק. הם ממש לא מסוגלים" אמר לברון ג'יימס. זה לא שאנחנו מזלזלים במשחקים שמשודרים בטלוויזיה או משהו כזה. תסתכלו על הרשימה (של השחקנים שעשויים לא לזכות בפרסים אישיים בגלל שלא שיחקו 65 משחקים) - יש בה את ניקולה יוקיץ', את יאניס אנטטוקומפו, את ויקטור וומבניאמה, את סטף קרי, את קוואי לנארד, את אלפרן שנגון, את אוסטין ריבס, את ג'יילן ויליאמס - כולם שחקנים מצוינים שחסרו משחקים בגלל פציעות אמיתיות, לא ניהול עומסים".
לברון ציין במיוחד את ניקולה יוקיץ', שלדבריו הוא כנראה השחקן הטוב בעולם כיום. העונה הסרבי מעמיד ממוצעים מדהימים של כמעט טריפל־דאבל - אך פספס 15 משחקים רצופים בגלל פציעה בברך - ולכן בספרי ההיסטוריה לא יחשב כאחד מ-15 השחקנים הכי טובים העונה ב-NBA. "אתם באמת יכולים להגיד לי שיוקיץ' לא ראוי להיות בחמישיית העונה רק כי החסיר 30 משחקים? הוא נותן עונה היסטורית" הדגיש לברון.
טייריס הליברטון כינה את החוק "מטומטם" ו"לא הוגן", והסביר שהוא מכניס שחקנים ללחץ מיותר לשחק גם כשהם פצועים קל רק כדי לעבור את סף ה־65 משחקים.
גם סוכנים, אנליסטים ושחקני עבר כמו קניון מרטין תקפו את החוקים החדשים, בטענה שהם עלולים לעוות את בחירות ה־MVP וה־AllNBA, ולפגוע במורשת ובכוח המיקוח של השחקנים בחוזים.
אוהדים ועיתונאים רבים מצטרפים לביקורת, במיוחד כשהכוכבים הגדולים כמו סטף קרי, יאניס, קוואי מפספסים משחקים בשל פציעות כרוניות ונפסלים אוטומטית מהמועמדות לפרסים החשובים.
"הנקודה המרכזית כאן היא נושא המורשת", אמר טייריס האליברטון, "מה שאני חושב עליו זה שבעוד 20 או 30 שנה, כשכבר לא אשחק, אשמע את הילדים שלי מתווכחים, משווים בין תקופות, עוברים על רשימות של הישגים - ואז יגידו, השחקן הזה אולי נבחר רק כמה פעמים לחמישיית העונה אבל הם לא ידעו שהוא בכלל לא היה זכאי באותה עונה - וזה יכול לעוות את התמונה, וזה משהו שאני ממש לא מעריך", והוסיף, "הליגה רחוקה מלהיות מושלמת, ולכן לעיתים חוקים שנכתבו בכוונה טובה עלולים להיראות מגושמים במציאות".
"חוק ה-65" נועד לפתור בעיה שנוצרה בעיקר, והאמת, אך ורק בגלל שאי אפשר לשחק 82 משחקי כדורסל מודרני (עם הרבה יותר ספרינטים ושינויי כיוון מאי פעם) ב-25 שבועות של עונה רגילה. זה פשוט בלתי אפשרי מבחינה גופנית - בטח כשעבור השחקנים המצטיינים המטרה הכי חשובה זה להגיע בריאים ומוכנים פיזית, מנטלית וטקטית ל-9-10 שבועות הכי קשים בהיסטוריה של הכדורסל - הפלייאוף.
אז אם הליגה כל כך רוצה שהשחקנים הבכירים ישחקו בכל משחק כדי שהאוהד הממוצע יקבל חזרה את הערך של הכרטיס שקנה או הליג-פס שרכש - אז שיועילו בטובם לקצר את הליגה - שזה משהו שכולם רוצים (גם האוהדים) - חוץ מבעלי הקבוצות שיאבדו, על פי חישובים מסוימים, הכנסה של כ-12 או 15 מיליון דולר בממוצע בשנה מקיצור העונה ב-12 משחקים (6 בית, 6 חוץ).
וזה, בסופו של דבר, כל העניין. שחקנים שמאבדים שנות קריירה כי הם משחקים על שריר תאומים מתוח שמוביל לקרע באכילס או על ברך עם דלקת, שעשויה להוביל לקריעת רצועת - מאבדים מאות מיליוני דולרים בגלל שהבוסים שלהם עשויים לאבד כמה עשרות מיליוני דולרים לטווח הקצר אם יהפכו את הליגה לטובה יותר.